בקרוב יום ההולדת של המלאכית (בדצמבר, עבורי זה בקרוב)
הצעתי אולי לעשות לילה בבית מלון, כל הקובן, כנראה שנעשה את זה יום אחרי יום ההולדת שלה
בכל זאת ביום ההולדת היא רוצה לישון עם בעלה וזה מאוד הגיוני
דיברנו לצאת לפאב, רק הקובן, אנחנו צריכים את זה
אבל זה יהיה רק ברגע שאני אוכל לחזור לשתות (לא שהייתי שותה הרבה לפני כן, אלכוהול זה לא כזה דבר שמושך אותי)
אני צריכה לילה אצל המלאכית או אצל הצבוע, להתרחק מהכל, לשכוח מהכל
גל הדיכאון הזה יותר מידי קשוח עבורי ויותר מידי מעייף
המחשבות שלי נודדות לנזקקות לסשן שיגרום לי לא לחשוב, לא לדאוג, לא להיות אני הרגילה
מחשבות אפלות של לילה
חסרה לי הכתיבה האפלה הזאת, הכתיבה שמוציאה את כל הרעל, את כל הכאב, את הכל.
איך הכל השתנה כל כך בפחות מחודש, אני לא חושבת שהייתי מאמינה לזה לו היו אומרים לי את זה לפני כן
ואני?
אני אבודה בכל המערכת הזאת
הדרואיד והלוחמת מידי פעם צצים להם אבל כולנו כל כך עייפים.ות ורק אני בחוץ
והמרחק... המרחק שרק גדל לו
והנזקקות לפירוק שרק גדלה לה
הקובן שומר עלי, אני מתייעצת איתם לגבי הכל, זה המקום היחיד שנשאר לי בטוח - אבל אני מזכירה לעצמי שזה המון, יותר ממה שיש להרבה א.נשים אחרים.ות
