לפני 17 שנים. 21 בספטמבר 2007 בשעה 15:19
ופתאום אני מגלה ש . . .
שלירון ישובה על המיטה,מתחת לשמיכה ומתחבאת לנו.כאילו היא אורבת.
הבחורה הזו היא חולת נפש.
"מה את עושה פה? פוסתמה"
העיניים שלה ננעצות לי בזין,כאילו היא מקנאה.כאילו היא רוצה גם.
"לא התכוונתם לספר לי שאתם מזדיינים? מה קרה? אני כבר לא אותה לירון שרמוטה שלכם?"
אני ושרון מסתכלים אחד על השנייה,בוהים בלירון ושוב מסתכלים אחד על השני.
"את שרמוטה.זה מה שאת" צעקתי את זה,פשוט צעקתי.
"מה נראה לך? שתוכלי לשבת מתחת לשמיכה ולראות אם אנחנו מזדיינים בלי שהזמנו אותך? אסור לנו? אה שרמוטה?" כאילו שהיא האמא והאבא של הבית שלי,מעניין אם המוצצת הכניסה אותה.
"תקשיב לא התכוונתי-"
"התכוונתי לא התכוונתי.איך נכנסת?"
"אחותך הכניסה אותי ו-"
"אני לא רוצה לשמוע אותך,אני הולך בינתיים.כשאני חוזר אני רוצה לראות אותך ואת שרון מזדיינות,מובן?"
שרון מתבוננת עלינו מהצד,כאילו תכננו את זה.היא לא מבינה מה אנחנו רוצים ממנה ומה מתרחש מולה.
"עוזי,אני לא הולכת לשכב איתה,אני באתי לכאן במטרה להיות איתך,אם הייתי רוצה לשכב איתה הייתי הולכת אלייה,לא אלייך.לא ככה?"
פתאום,בסוף המשפט של שרון,מתרחש נס שכל גבר בגיל העמידה היה מת שיתרחש מולו.
לירון תוקפת את שרון,ממש עולה עלייה כאילו היא במלחמה,ושרון היא האוכל היחיד שנשאר.
ובמלחמה,כמו במלחמה כל האמצעים כשרים.
שרון מנסה להיחלץ מהמתקפה של לירון ובינתיים אני יוצא מהחדר,מעבר לדלת אני שומע אותה צורחת על לירון.
"מה את מטורפת? מה את עושה פה? תלכי מכאן מיד.את יודעת שאני רוצה אותו.את חייבת להרוס לי,נכון?"
אני חייב לציין,שזו הפעם הראשונה שאני לוקח את שרון בכזו רצינות.
לא תיארתי לעצמי שכשהיא רוצה משהו היא תלחם על זה כמו שצריך.
"אני לא מבינה אותך לירון,למה את חייבת להדחף לי"
היא הפסיקה באמצע והתחילה לבכות,לירון אספה אותה תחת זרעותיה,שרמוטה,שרמוטה אבל חברה כשצריך.
"יא חתיכת מוצצת זונה,את הכנסת את השרמוטה אליי לחדר?"
"לא"
"אה כן?אז מה היא עושה אצלי בחדר?"
"היא בטח נכנסה דרך החלון,למה אני תמיד אשמה?" זה רק נדמה לי או שהיא באמת מתגוננת?
אחד הדברים שהיא אף פעם לא עשתה לי,זה לשקר.
"מה יש לך,מטומטמת,למה את משקרת?"
"תסתכל אחורה אדיוט"
מאחורה זאת הייתה הגירית,חברה של רונית.החברה שלה תמיד הייתה דלוקה עליי ותמיד רצתה שאני אזיין אותה.הבעיה הגדולה היא שהיא הייתה בערך בת 16.פחות או יותר.
היא תמיד הייתה חופרת,היינו יושבים ושותים עם החברה,ותמיד היא הייתה מוצאת במה לחפור.
אם זה בספה,אם זה בשולחן,ואם זה בשיחה.
"אה,הגירית.מה נשמע?"
"בסדר,עוזי.הבנתי שיש אצלך שתי בחורות עכשיו.אני יכולה להצטרף?"
בלעתי את הרוק שלי בבת אחת.ממתי עושים אורגיה עם כל כך הרבה בחורות?
אני בחיים שלי לא עשיתי,ראיתי את זה רק בסרטים הכחולים.
"תגידי לי גירית,אין לך איזה שיעורי בית לעשות במקרה?"
"לא מעניין אותי מה אתה אומר,אני איתך"
רונית נאנחת נשימה,נשימה שנשמעת כאילו היא מיואשת מהחיים.מהצד היא מסננת שהיא לא מבינה איזה משפחה יש לה,ועוד יותר גרוע.איזה חברות.
ואם לצטט אותה זה הלך ככה:
'אני לא מבינה איזה משפחה יש לי,והחברות שלי? בכלל. מעדיפות להזדיין עם אח שלי והזונות שלו במקום להיות איתי.בושה.'
בינתיים,הגירית הולכת לכיוון החדר שלי,בדרך היא מתפשטת,מורידה חולצה,מכנסיים ונשארת רק עם חוטיני וחזייה.
אין מה לדבר,היא כוסית.
"בנות,תכירו-"
לירון ושרון עונות ביחד "מכירות"
אני מסתכל אלייהן,לא מבינות איך הן כבר הספיקו להכיר,רק עכשיו היא נמצאת פה,פעם ראשונה שלה.
מסתבר,שיום אחד המוצצת הקטנה לקחה לי אתה טלפון כי יש לי איזה דיל מאורנג',והיא הלכה לשירותים והגירית החפרנית לקחה את הטלפון שלי והוציאה את המספרים שלהן.
היא התקשרה אלייהן ואיימה עלייהן שאם הן ימשיכו להיות בקשר איתי אז היא תחתוך ורידים.
הן בתשובה אמרו 'תמותי,את יודעת את מה זה מעניין לנו?'.
"או,עוד פולשת בבית שלך.עו-זי"
זה היה מגעיל מצד שרון להגיד את זה,אבל אם אני הייתי בחורה,הייתי דופקת לה סטירה ובועטת לה בנרתיק,ככה שהיא לא תוכל ללדת.
כנראה שבגלל זה אני לא בחורה.
"נו שרון,אמרתי לך כבר מה קרה.חוץ מזה עוזי ביקש משהו"
"נכון שרון,ביקשתי משהו.לא בא לך לבצע אותיו עופי מהבית שלי!" היא ידעה שאני מתכוון לזה ברצינות,רק בגלל שהיינו בכזו פהרסיה,אבל היא אהבה אותי,ואני אותה.ידעתי שאחרי זה אני הולך להתנצל.ולזה,לא הייתי רגיל.
"טוב,אני רואה שהזונות שלך בינתיים לא עושות כלום,ורק אני פה חזייה וחוטיני,והם קצת מפריעים לי.אני חושבת שאני מורידה אותם"
הגירית הזו,הייתה חושבת בקול,ועושה את מה שהיא חושבת,כמו שהיא אמרה.היא הורידה את הלבנים שלה והתחילה להתחרמן איתי.
היא הצמידה אליי את השדיים הלבנים שלה,עם הפטמות השחומות שלה.
היא שולחת את היד אל המגבת שלי,שהייתה תלויה על המותן,היא מורידה אותה ומתחילה לממש לי את הזין.הוא כבר עומד כמו חייל טוב,ומחכה שמישהי תרקוד עליו.הוא משתוקק לזה.
היא יורדת על הברכיים,יורקת עליו ומתחילה לעשות לי ביד.לאט,לאט,בעדינות.
שרון ולירון נכנסות ללחץ,מי הכוסית שלוקחת להן את הכבוד.הן מתחלקות בעבודה.
שרון לקחה את תפקיד המלכה.היא נתנה פקודות ורצתה לראות אותי מתענג.
לירון לעומתה,שהיא תמיד שולטת על כולנו,לקחה חלק במציצות ובזיונים.או,כמה שלירון הייתה מוצצת טוב.אבל כמובן ששרון יותר טוב.
והגירית?הגירית הייתה השפוטה של שרון,היא עשתה כל מה שהיא אמרה.גם אם זה היה לראות אותו ואת לירון מזדיינים,בלי לעשות כלום,וכמה שהגירית אהבה אותי.
היא לקחה חתיכת בד ארוכה מעור,היא חתכה אותה לכמה חתיכות קטנות,ארוכות.היא לא אהבה הצלפות,גם הצלפות באחרים,אבל הפעם היא החליטה שהיא מחזירה ללירון ולגירית על מה שהן עשו לה.איך שהו פגעו לה בזיון איתי.
והיא הצליפה,כמו שרק בחורה ששומרת טינה מצליפה.
היא הצביעה על לירון,סימנה לה לשכב על הספה עם הפנים לתקרה.
"כלבה,לכי ליד לירון ותשבי לה על הפרצוף.מיד."
לירון התחילה לצייץ,זה היה נשמע כמו 'אני לא הכלבה שלך!'
שרון מיד תקפה,היא התקרבה אלייה,הסתכלה לה בעניים ומלמלה משהו,ע"פ מה שלירון ענתה ניחשתי מה שרון אמרה 'את כן הכלבה שלי,תשתקי' ושלחה לה יריקה לפרצוף.
לירון ניגבה את היריקה וסיננה 'סליחה גברתי'.
"קדימה כלבונת,למה את מחכה?שבי לה על הפרצוף ! ! "
היא מסתכלת עליי,רק אני ידעתי לזהות את המבט המלגלג הזה של שרון.
היא קורצת לי וממשיכה בחגיגה,בינתיים היא מסמנת לי להתקרב אלייה,היא לא דיברה.
רק עם האצבע,זה מדהים עד כמה היא חזקה.
היא לחשה לי באוזן שהיא רוצה שאני אענג אותה,אבל שהיא תשאר בפוקוס.
בינתיים גירית יושבת על הפנים של לירון ולירון מלקקת לה את הדגדגן.
"כלבנות,קומי ממנה,רדי על ארבע"
היא שלחה אותי גם לרדת על ארבע ואת לירון היא השאירה על הספה,מושפלת.
היא הצליפה בנו,בשנינו.היא קיללה,ירקה,ואפילו ציוותה עליינו ללקק לה את כפות הרגליים.
אחרי סשן ההשפלות,ההצלפות,והיריקות היה הסקס.
זה היה הסקס הכי טוב שהיה לי בחיים.
אהבתי אותו.
אהבתי את שרון.
היא הבטיחה לי שבפעם הבאה תהיה מקלחת זהב . . .
