Where wishes come true

אחרי שלא כתבתי הרבה זמן, מחשבה ופוסט שהתגבש לי מאז הפוסט של שיראז. 

בתחילת הדרך, או בגלל צעירות או חוסר בטחון עצמי או חוסר השלמה עצמי, (כנראה שילוב של כל הנל ) הייתי נבוך להיות ערום מול שולטת כשהיא לבושה. רק המילה תתפשט היתה מביכה אותי. להתפשט מול מישהי כשהיא צופה בך מתפשט. יש בזה משהו מחרמן אך גם מביך מאד. וכנראה שהיה ניכר במבטי, בפרצופי ובפעולתיי שאני נבוך. הייתי יורד לתחתונים, ואז מביט ומוודא שאני צריך להוריד גם אותם.  

היום, אני מחכה למילה הזאת. מחכה לכל דבר שידגיש את ההיררכיה. אני מתפשט בגאווה מולה. יודע שאני עושה את זה בשבילה. מרגיש נכון להיות ערום מולה. ההבדל מעמדות. היום אני אוריד תחתונים יחד עם המכנס. צייתנות, זנותיות וגאווה עצמית, גם בגופי אבל בעיקר בהיותי נשלט. 

ככל שאני חשוף יותר מולה, ככה אני מרגיש במקום הנכון. 

מתגעגע לזה.

לפני שהיה לי ניסיון אמיתי בשליטה, בעיקר ניזונתי מסיפורים ופורנו כמו כולם. ויש כל כך הרבה סצנות של גבר ערום קשור לכסא עץ, יש לו כיסוי עיניים ואישה מתעללת בו ועושה בו כרצונה. אז בעודי בדיוק במצב כזה, ללא חוש ראייה ומלא ציפייה לבאות, הייתה לי מעיין חוויה חוץ גופית של לדמיין איך אני נראה ברגע זה… חלק מאיזה סרט פורנו. 

האצבע שלה מטיילת לי על הכתף, וכל גופי נדרך, אני לא מעז לדבר או לזוז. רק מתמסר לקצה האצבע שלה שמטיילת לאורך הכתף שלי, מאחורי העורף לכתף השנייה וחזרה. האף שלי מתמלא בריח שלה, אני מנחש שהיא מתכופפת קרוב אליי, אני לוקח נשימה עמוקה ושומע אותה ״ידעתי שתקלוט את הריח שלי, אני יודעת כמה אתה אוהב אותו ״ וזה נכון ריחות בכללי מטריפים אותי, זה טריגר גדול. והריחות שלה - וואו.

״היום נשחק בריחות, כשאתה מריח משהו אתה אומר לי מה הריח - אם צדקת פרס לך אם טעית פרס לי. ובוא נהיה כנים, כל הפרסים יהיו פרסים לשנינו.״ האצבע שלה עוזבת לי את הכתף ואחרי כמה שניות ריח חזק ממלא את אפי ואני מבלי לחשוב אומר ״בזיליקום״. ״יפה מאוד היא לוחשת לי״ ואני מרגיש את היד שלה נסגרת סביב הזין שלי. היא רק מחזיקה אותו מבלי לזוז. 

יכול להיות שעברו 30 שניות או 5 דק׳ ככה שהיא מחזיקה בזין שלי, ואני יושב שם ולא זז. ואז הגיע ריח, זה היה תבלין… אבל היה לי קשה למקם בדיוק איזה תבלין זה. ״כורכום?״ אני שואל. ואני מרגיש את היד שלה צובטת לי את הפטמה ומסובבת חזק. ההפתעה גרמה לי ממש להאנק. ״לא ולא…״ היא לוחשת. ״נסה שוב״ הריח בסביבה אבל לא מאד קרוב מה שלא מקל עליי. אבל זה הגיוני לאור העובדה ששתי הידיים שלה עליי. היא מסובבת עוד ועוד את הפטמה ממש לאט, אני מבין שמצופה ממני לענות כדי לעצור את זה - אבל אני מפחד לטעות… אני בטוח שזה מתחיל ב כ׳… אבל מה לעזאזל יש בכ׳…. פאק פאק פאק. ״כמון!״ אני צועק.

היא מפסיקה לסובב את הפטמה אבל ממשיכה לאחוז בה ואף למשוך בה קצת. אבל היד השנייה מתחילה לנוע על הזין שלי. השילוב של הכאב וההנאה הוא פרייסלס ואני מרגיש את השקט של הסאב ספייס כובש לי את המוח והגוף ואני מתמסר. כשהיא משחררת לי את הפטמה בפתאומיות זה כואב לרגע יותר ואז מתחיל להרגע. ולא עוברים כמה רגעים לפני שריח אחר מוגש מולי.

אני פותח את הפה לדבר והיא לוחצת חזק עם היד סביב הזין שלי ואני נאנק, ממש מוציאה לי את הרוח מהמפרשים. היא משחררת אחרי זמן מה ושוב כשאני בא לענות היא לוחצת חזק יותר וכל האוויר מתרוקן ממני ברגע. וברגע שהיא עוזבת בעודי משתנק אני לוחש ״פיתה״. ״וואו… לא ציפיתי שתדע את זה בניחוש הראשון״ היא אומרת והיד שלה עוזבת לי את הזין. ואני תוהה אם להגיד משהו על החוקים אבל אני יודע טוב מזה מה מקומי.

ואז אני מרגיש את שפתיה סביב הזין שלי, ראשי נשמט אחורה ואני מתמסר לתחושה הנפלאה של הפה החם שלה סביבי. בעודה שם אני מתחיל להריח אחר, משהו מוכר, אבל קשה לי לשים את האצבע. במיוחד כשאני מרגיש שהלב שלי שוכח להזרים דם גם למעלה.. ״רוזמרין״ אני אומר… ובעודה מוצצת לי אני מרגיש את היד השנייה מועכת לי את הביצים חזק חזק. אני נושך את שפתיי וההרגשה מעולה, וכואבת בו זמנית. אני מנסה לחשוב תוך כדי אם זה אומר שטעיתי או צדקתי ואין לי מושג - ואני לא בטוח שבאינטרס שלי לנחש. 

היא משחררת לי את הזין ואומרת לי ״נו… מה התשובה הנכונה?״ ומורידה לי סטירה על הפנים. לקבל סטירה זה תמיד חוויה מצלצלת,😄 אבל כשהיא מגיעה בהפתעה - פי כמה. אני מאמץ את הראש לחשוב, פרח נוגע לי בקצה האף ואני צועק לאויר: ״לבנדר!״ והיא משחררת לי את הלפיתה מהביצים. היא מעבירה אצבע על קצה הזין שלי ״תראה אותך מטפטף, ומאכילה אותי בפריקאם שלי. אני יושב קשור לכסא, דלוק כולי, מדמיין את הזין שלי מבריק מהרוק שלה כשריח שאני לא יכול להתבלבל בו מתקרב לאפי ״הרגליים שלך״ אני שומע את החיוך שלה כשהיא אומרת לי ״זה לקח לך פחות משנייה זונה קטנה, כל הכבוד.. והרגל שלה מונחת לי על הפרצוף, היא מטיילת עם הבהונות שלה על הפרצוף שלי והמגע והריח מטריפים אותי. היא מגישה את הבהונות לפה שלי ומנשקת את האוויר, אני שומע את צליל הנשיקה ומתחיל לנשק את הבהונות שלה, מוציא לשון… מנסה לטעום את הרגל שלה כמה שיותר.

הלכתי לאיבוד ברגל שלה, עשיתי איתה אהבה, הערצתי והתמסרתי כולי לרגל המדהימה שלה. עד שפתאום הרגשתי את האצבע שלה מטיילת לאורך הבטן שלי למעלה, לחזה היא לקחה את הרגל שלה ממני ואני רק מנסה לרדוף אחריה עם הפה שלי עד שאני מגיע לקצה גבול הגמישות שלי. האצבע שלה מטיילת לי על הצוואר, מעל הפה ומגיעה לאף. אני נושם את האצבע שלה ואומר עם חיוך ״התחת האלוהי שלך״. ולפני שאני מסיים את המשפט אני מרגיש את התחת שלה נצמד לי לפנים, ואני לא צריך שיגידו לי פעמיים ומוציא את הלשון.

הוא שוכב על גבו, מפושק וקשור ל4 פינות המיטה. התחת שלו עדיין טיפה אדום, האם עדיין אפשר לזהות את סימן ידה שם? על הירכיים שלו יש פסים ארוכים ואדומים, הם לא יישארו מחר אבל הם מורגשים. אם מביטים בפטמותיו, גם הן נראות רגישות ושעברו כברת דרך הערב. על פניו קוקטייל של ריחות נפלאות, כל הריחות שייכים לה ומרוחים עליו, הבל פיו כמובן עם ריח דומה. 

היא מביטה בו מחויכת, אין ספק שהיא באה על סיפוקה הערב. ידה נמצאת בין רגליו, קובעת את קצב נשימותיו, ובראשה עדיין חוככת בדעתה איך הערב יסתיים בשבילו. הם במעגל, היא נוגעת, מלטפת ועוצרת כשהוא על הקצה, רעידות עוברות בכל גופו כל פעם. היא מכירה את גופו, היא מרגישה את הקצה ויודעת לעצור בדיוק שם. 

באחת הפעמים שהיא עוצרת, קולה מתחיל להתנגן באוזניו והיא אומרת 

״אני מתלבטת מה לעשות איתך. יש הרי כמה אפשרויות… שנינו יודעים שאני נהנת לראות אותך ככה, אבל מתישהו אצטרך לעצור.״ 

לוקחת אותו בידה וממשיכה לגעת בעדינות. 

״אני כמובן יכולה לתת לך לגמור, שנינו יודעים שהרווחת את זה״ 

מסיימת את המשפט ועוזבת, הוא על הקצה של הקצה גופו רועד עד שהוא נרגע והיא חוזרת לגעת 

״אבל אני לא בטוחה שזה מה שיספק אותי, והרי זה מה שחשוב״ 

הוא מהנהן, מסכים איתה והיא חוזרת לגעת 

״אולי רק איזה הריסה קטנה, אני אוהבת לראות אותך מטפטף. ״ 

שוב עוזבת. 

״או כמה הריסות… לרוקן אותך טוב כזה, אבל בלי הפורקן המיוחל שקלירלי הגוף שלך משתוקק אליו״ 

נוגעת

״ואם אמנע ממך, אז עד מתי? עד הפעם הבאה?״

עוזבת, משועשעת לראות את גופו רועד ומתפתל.

״אולי שניתן לך משימה לגמור לבד בבית מתישהו?!״

נוגעת

״זה כיף לראות כמה קל לקרוא אותך, במיוחד במצב הזה שלך״

עוזבת

״אתה מעדיף לחכות לפעם הבאה, בתקווה שתגמור איתי מאשר לגמור לבד, הא?״

הוא מהנהן והיא אוספת אותו בידה שוב.

״אחחח הקולות שאתה עושה. ושנינו יודעים מה הדבר הכי גרוע שאני יכולה לעשות עכשיו, נכון?!״

רעד עובר בגופו והיא מרפה.

״לא מגיע לך, אתה באמת טוב, אבל תראה כמה כיף להתעלל בך״

היא ממשיכה 

״אולי באמת אתן לך לבחור״

״בבקשה לא , אני מתחנן״ הוא לוחש

והיא מרימה את ידה גופו רועד ומתפתל עד שהוא נרגע. היא מלטפת את פניו וממשיכה…

״התלבטות קשה מאד… עד שאחליט אין ברירה ונצטרך להמשיך ככה״

ידיה עוזבות את איברו ומחזקות את הסימנים על הירכיים…

היא על הברכיים על הרצפה,

מביטה למעלה אליי.

העיניים המהממות שלה עם מבט חודר

מבט שכולו שייכות.

הזווית שאני מתבונן לה למטה מושלמת,

אני רואה איך התחת המושלם שלה יושב על כפות הרגליים שלה.

הבהונות המתוקות שלה מציצות מתחת,

הגב שלה ישר וזקוף.

מקדימה רואים את המחשוף המגרה שלה,

הירכיים שלה נראות נעימות ורכות כל כך.

נראה שנוח לה שם על הרצפה מתחתיי,

שהיא מתכננת להשאר שם בשבילי.

והחיוך שלה ... או החיוך שלה..

הוא אומר הכל... יש בו רעב, יש בו שובביות,

הוא עובר בין העיניים שלי שמרותקות אליה,

לבין הרגליים שלי... והחיוך רק גדל כל פעם שמחליפה פוקוס.

אני מרגיש איך הדם בגוף שלי גועש,

ברמה שאני כמעט מרגיש עקצוצים בכפות ידיים ורגליים של חוסר זרימת דם,

אני מחכה לסימן ממנה,

לסימן שהיא מוכנה להתחיל.

אני סבלני בשבילה, כמה שהיא צריכה,

הגוף שלי בוער, המוח מלא מחשבות. אבל אני מחכה שהיא תהיה מוכנה להתחיל.

כי אני יודע, שכמו תמיד שברגע שנתחיל.

אפילו החלל הוא לא הגבול.

יש סאב ספייס עמוק, אבל יש גם משהו עדין יותר.

יש רגעים, שאתה דרוך ודלוק בגללה.

לפעמים כי יש משהו אקספלסיט בינכם,

אבל בדרך כלל אימפליסיט.

שניכם מודעים לטריגר שזה יוצר אצלך,

אבל הוא לא מדובר בדיוק, זה בין השורות.

וזה שאתה יודע שהיא יודעת מה היא עושה, וזה לא במקרה,

משמש כמכפיל כוח.

ואתה מוצא את עצמך במצב תלותי,

אתה רק מחכה למוצא פיה.

תשומת הלב המלאה שלך מופנית אליה,

מחכה לראות על אילו מהכפתורים הבאים שלך היא תבחר ללחוץ.

בידיעה שיש סיכוי שתעצור ולא תלחץ על כלום,

או שהיא תמשוך את הרגע ארוך מאד ותלחץ שוב רק כשיתחשק לה מאד.

היא יכולה להחליט לעצור הכל פתאום, ולא יהיה לך שליטה על זה,

אבל גם אם היא תעצור את זה מוקדם, גם אם יהיה תסכול מסוים

אתה כבר הגעת למיינדסט החמקמק הזה,

הרגשת שהיא רואה אותך כמי שאתה.

זה כבר היה שווה את זה כל כך,

אבל בלבך אתה מתחנן אליה שלא תעצור את זה עדיין - שתמשוך את זה עוד.

ואחרי זה? ביום שאחרי (שיכול להיות כמה שעות, או כמה ימים),

זה עדיין מורגש אצלך. חלק מהכפתורים נשארו לחוצים.

יש ציפייה, יש דריכות מסוימת, משהו אצלך עדיין מאד דלוק,

ואיתו התקווה שהיא תזכר בך שוב, ותלחץ על כפתור אחד, או יותר...

ובכל הזמן משהו אצלך,

מרגיש שלה

לפעמים אני מרגיש שהלכתי לישון וקמתי בעולם אחר טוב יותר. או שהלכתי דרך מראה.

למצוא את עצמי בערב עם חברים שכולם פולי, כולם בדסמים, יושבים מנשנשים ומדברים. כשרוב הערב יש עליי 4 רגליים יפהפיות, שהידיים של שתיהן מלטפות גבר אחר בכלל. אבל הכל ברגוע תוך כדי צחוקים וכיף.. לא חשבתי שזה מציאות אפשרית בכלל. ועכשיו איכשהו זה המציאות שלי.

איזה כיף.

קורל קראו לה? לסופה שלא היתה סופה אבל הקפיאה אותנו בשבוע האחרון.

אז תודה לך קורל!

אני שכבתי על הגב, והמלכה המדהימה שלי שכבה מעליי. הפוך החמים עוטף את שנינו. 

ולמדנו שאפשר לעשות סשן בכרבול. 

המלכה שלי תמיד מתגאה שאצלה כל דבר זה נשק. 

וזה כל כך נכון, היא יצירתית ומצליחה למצוא איך להתעלל בי בכל מצב. 

היא שוכבת עליי ולוחצת עם האצבעות בין הצלעות, ליד הבית שחי. היא נושכת לי את הכתפיים, הזרועות... והפטמות כאבו לי יומיים אחרי כל הנשיכות בהן.

סתם שכבה עליי והשעינה עליי את המרפקים המחודדים שלה, לחצה, סובבה, ובעיקר נהנתה לראות אותי נאנק מתחתיה וסובל בשבילה.

ובהספקות בין לבין? היא עליי צמודה אלי גוף לגוף, העור הנעים והרך שלה עליי. מנשקת אותי, מרשה לי לנשק אותה, בכרבול ענק ואינסופי, חיבוק אחר חיבוק עם הפסקות בשביל כאב.

מצד אחד לא רציתי שהכרבול ייפסק לעולם, רציתי לעצור את הזמן מלכת ולהשאר בבועה החמימה והקטנה שלנו.

מצד שני... רציתי שתגמור מלא. אז התחננתי, וביקשתי יפה. והיא הרשתה לי לרדת לה...

תודה מלכתי

ותודה לקורל

כשאני סובל בשבילך, כשאת מכאיבה לי יש את הרגע הזה שהכאב מתחלף מנסבל לפחות נסבל. מכאב כזה שאני מצליח להכיל מבלי לזוז, לכאב שמאמץ אותי. מכאב שאני מרוכז בהנאה שלך לכאב שאני מרוכז בכאב עצמו.

זה בדרך כלל הנקודה שיותר קשה לי לראות את ההנאה שלך, כי העיניים שלי נעצמות (אם בכלל אני בפוזה לראות את הפנים שלך מלכתחילה), אבל אני מתחיל לשמוע את ההנאה שלך יותר. את האנחות או הגניחות הקטנות. והחיוך הפנימי שלי גדל.

אני יכול להיות על הברכיים מולך והרגל שלך בועטת בי, או שהאצבעות שלך מסובבות, לוחצות ומושכות לי את הפטמות. או שבכלל התחת שלי מופנה אלייך ואני מרגיש אותו ואת הירכיים נהיים יותר ויותר אדומים.

אני לא מגדיר את עצמי מזוכיסטי מאד, כי הכאב עצמו הוא לא מה שעושה לי את ההנאה, אלא העונג שלך. אבל, כשהכאב הזה מגיע, כשאני מרוכז בכאב הזה אני סובל אך ורק בשבילך, כל האנרגיה שלי, כל הריכוז שלי מתנקזים לדבר אחד בלבד - לא להישבר ולספוג בשבילך.

והרגעים האלה של פוקוס טוטאלי בשבילך...

הם מהרגעים הכי שקטים, הכי אמיתיים, הכי שלך...

תודה מלכתי

האויר הקר מורגש בעיקר איפה שרגיל להיות מכוסה בחוץ,

הראש נשען על המגף שחלצה ככרית,

תחושת העונג מציפה אותי לאט לאט,

אני פוקח עיניים ומביט למעלה, 

צמרות העצים, קולות הציפורים, שמי התכלת היפים...

האם זהו גן עדן?

אני מרגיש את האצבעות שלה מגבירות את הקצב בתוכי,

אני מביט אליה והיא מחייכת אליי,

ידי משחררת אותו, 

אני על הקצה.

היא לוחצת על הכפתור שלי מבפנים,

ואני מתמסר לה כאן בפארק,

ואז שפתיה הורודות נסגרות מסביבי

וכן, אני בגן עדן.

תודה מלכתי

זה מדהים אותי כמה הסביבה משפיעה עליי, כשאני פונה לרחוב שלה כבר משהו מתחיל לפעום בי אחרת, כשאני חונה זה מתעצם. כשאני מקיש את הקוד בכניסה לבניין, זה מרגיש כאילו אני בדרך הביתה (ויוצא לי שאני מקיש את הקוד שלה בבית שלי - ולא, זה לא עובד). כשאני יוצא מהמעלית יש את הריח של הקומה שלה ואז אני כבר די רוטט. אני דופק בדלת ובשלב הזה הדם שלי רותח וזורם, וזה לא משנה אם ראיתי אותה אתמול או היום בבוקר, תמיד אותו אפקט.

היא פותחת את הדלת ומחייכת את החיוך שממיס אותי. אני נכנס ויורד על הברכיים, היא מחבקת אותי חזק, מועכת אותי. ואני נושם אותה ומרגיש הכי בבית בעולם. היא משחררת, ועומדת במקום מצפה ואני מתכופף ומנשק כל נעל שלה פעם אחת. מתרומם חזרה ורואה אותה מביטה לכיוון הסלון, אני עוקב אחרי מבטה ויש אישה על הספה שלה, היא היתה שם כל הזמן?! מי זאת? פתאום אני מבין שעשינו את הטקס שלום כשמישהי צפתה בנו ולא שמתי לב בכלל. 

אני מסובב את הראש למלכה שלי והיא אומרת ״שארפי, תכיר זאת עדי, עדי זאת שארפי״. לפני שאני מספיק להגיד משהו עדי שואלת ״זאת?״ המלכה צוחקת וגם אני מצחקק קצת ואומר ״נעים מאוד עדי״. היא עדיין נראית מבולבלת. המלכה מרשה לי לעמוד הולכת ומתיישבת ליד עדי. אני עוקב אחריה, והיא מסמנת לי עם העיניים שהיא מצפה שאהיה על הברכיים מולה. יש שילוב של ההשפלה לעשות את זה מול מישהי, יחד עם ההקלה שהיא כבר ראתה ויודעת משהו.

המלכה חולצת נעל בית אחת ומגלה את הכף רגל המהממת שלה. מיישרת את הרגל, אני תופס אותה ומתחיל לעסות וללטף את כף הרגל שלה. היא ועדי מתחילות לדבר, זה נראה שהמשיכו לדבר על נושא מלפני שהגעתי ואני מנסה להיות קשוב ולהראות שאני יכול לתרום לשיחה אבל כרגע חסר לי יותר מדי קונטקסט. אני רואה שעדי מרוכזת בשיחה אבל גם ברגל של המלכה שלי שמקבלת עיסוי. המלכה שלי גם שמה לב לזה ושואלת אותה ״רוצה גם?״ עדי בתשובה ״רוצה מה?״. ״אל תיתממי לי, את מסתכלת יותר על הרגל שלי מאשר עליי, רוצה פוט מסאג׳ עדידוש?״ המלכה שלי השיבה. ״והוא יסכים? אתה מסכים?״ היא שאלה את שנינו. המלכה שלי צחקה ״אין לו סיי בעניין. ואני לא רק מסכימה, אני מעודדת. תוריד לה את הנעל זונה שלי״ 

אני התרגשתי ממש, וישר ניגשתי להוריד לה את הנעל בעדינות. הנחתי אותה בצד והסתכלתי עליה לראות אם תרצה שאוריד את הגרב, לא נראה שהבינה אז התחלתי לעסות אותה מעל הגרב ״אוי זה נעיים״ היא אמרה, וזה מסוג הדברים שמתדלקים אותי. אז המשכתי והבטתי במלכה שלי שחייכה מאוזן לאוזן. הן חזרו לדבר ואחרי כמה דק׳ ספורות עדי שאלה את המלכה שלי ״הוא יסכים גם בלי גרב?״ והמלכה שלי פלטה צחוק ואמרה ״אין כרגע משהו שהוא ירצה יותר עדי, יש לו פוט פטיש.״. הורדתי לה בעדינות את הגרב כדי לגלות כף רגל מהממת. הנחתי ידיים על הכף רגל הנעימה שלה, והמשכתי ללטף ולעסות, ניכר שהיה לה נעים. וגם לי. המלכה הושיטה רגל בין הרגליים שלי ובעטה לי בזין קלות ״תראי איך את מתרגשת זונה שלי״.הנחתי שעד אותו רגע עדי לא שמה לב לזקפה שבמכנס שלי, עכשיו היא הסתכלה ישירות ואני עם חיוך נבוך ממשיך ללטף את רגלה.

״מה זה פוט פטיש בעצם?״ עדי שאלה את המלכה, והמלכה ניסתה להסביר והדגימה כמה אני נרגש מכל מגע של הרגל שלה בעוד ממשיך לעסות לעדי את הרגל. ״אני לא מבינה, רק לגעת ברגליים עושה לו את זה עד כדי כך?״ זה שהן החלו לדבר עליי בגוף שלישי, כשאני לידן מאד הדליק אותי וגרם לי להרגיש במקום שלי. ״הוא ישמח עוד יותר ללקק או למצוץ אותן״ הפנים של עדי נדלקו ״ואת מרשה לו?״, ״בטח שאני מרשה לו, אני ממש אוהבת שהוא עושה את זה, זה נעים מאד״. עדי נראתה נבוכה רגע והתעשתה ״התכוונתי, אם את מרשה לו ללקק לי?״. המלכה שלי צחקה ואמרה לה ״ברווור״ והביטה בי.

לא הייתי צריך יותר מזה, הרמתי את הרגל שלה מול הפנים שלי בעדינות, הבטתי בה היא נראתה נרגשת ומוכנה והוצאתי לשון ליקקתי בעדינות את הבוהן הגדולה פתחתי את שפתיי וסגרתי אותן סביב הבוהן ומצצתי אותה בעוצמה מתגברת בעודי מביט בעדי מתמסרת לתחושה הנעימה. הרגל של המלכה שלי מלטפת לי את הזין מעל המכנס תוך כדי ואני.. אני בגן עדן. אני עובר לבוהן הבאה ומוצץ גם אותה, מתאמץ לא לעצום את העיניים, בדרך כלל אני מתמסר לרגל פשוט, אבל עכשיו אני מביט בעדי, מוודא שהיא נהנת ומביט במלכה שלי ונהנה מהחיוך העצום שלה והמבט הרשעי שיש לה בעיניים.

אני עובר בוהן בוהן, מוצץ כל אחת ביסודיות, הלשון שלי מתייחסת לכל מבקרת בפה באהבה וליטופים. זה ברור שזה נעים לעדי, היא אפילו טיפה נאנחת. כשאני מסיים עם הזרת, אני פותח את הפה ומכניס את כל כל הבהונות שלה יחד לפה, עיניים נעצמות והלשון שלי נמתחת לכרית של הרגל שלה בעודי מוצץ בעדינות. ״תקשיבי זה מדהים, מה עוד הוא יודע לעשות?״ עדי שואלת את המלכה שלי.

״הכל״ היא עונה לה בחיוך, ומבלי להסתכל עליי אומרת לי ״תתפשט״.