להיות שק איגרוף

השולט שלי מכיל זעם. הזעם הזה הוא הדבר הכי רע שיש בו לפי דעתו.

הזעם שלו הוא הסיבה שהוא צריך עבד. כדי לפרוק עליו את הזעם.

בשבילי הזעם שלו זה הדבר הכי טוב שיש בו.

אני אוהב את הזעם שלו ומקווה שיהיה לו עוד.

מחכה שהוא יגיד לי שהוא צריך אותי שוב.

מחכה שהוא יפרוק עלי את הזעם שלו שוב ושוב.

ככה זה. צריך להבין את שני הצדדים של הזעם.

צריך להבין בדס"מ.

תודה לשולט על הסשן שנתן לי את התחושה המופלאה שהנשלט זקוק לה.

תודה על כל מכה וכל סימן. עוד שבועיים הם כבר לא יהיו. אבל הזיכרון של ההתרגשות יחזיק הרבה יותר.

ואני כבר חושב על ההמשך. האם השולט הזה ירצה לפגוש אותי שוב. אולי בעוד כמה שבועות.

האם הוא קיבל את החוויה שהוא חיפש. בלי סימני שאלה. כי הוא לא כאן לידי לענות.

אז בואו לא נכתוב סימני שאלה. אלה הן מחשבות. לא שאלות.

תודה לשולט שקיבלתי באצמעותו את החווייה. את התחושה. את ההתרגשות.