אני יושבת עם אח שלי שעת ערב ואנחנו שומרים על הבת של אחותי הקרייריסטית שחוזרת מהעבודה
בשמונה בערב כדי לפרנס את בעלה האדיוט.
ומדברים ...
היא הקטנה בת שנתיים ושמונה חודשים יושבת שקועה לי באייפון עושה כל שביכולה להפוך לי אותו לדביק ומרוח
בחמאת בוטנים של במבה אבל שיהיה, רק שקט.
אחי אומר לי משהו כמו : עזבי נו היא סתם מפלצת (כשהו מדבר על מישהי אחרת בכלל)
היא הקטנה הניחה את הטלפון על הסלון הזיזה את השיער השחור שלה מהעניים השחורות שלה ועם פרצוף לבן ומבט אימתני אמרה : אני לא מפלצת , אני מלכה !
בחיי שככה אמרה .
כמה שחייכתי כמה .
רק לא הבנתי אך כל עניין הכתר דילג על אחותי שהיא תכלס הכי יפה בבית הכי חכמה
ובכל זאת התחתנה עם אדיוט שממש לא מנהג אליה יפה ואם היה גבר שהיה מעז להתנהג אלי כך
הסיכוי שהיה מתעורר בבקר עם הזין מחובר לו לגוף הינו קלוש ביותר .
הגיע סופש זה הזמן לחייך .
ואני לא מפלצת , אני מלכה .
זהו אכן משפט שיכתב בספר הדברים המשפחתי .
לפני 12 שנים. 15 במרץ 2012 בשעה 14:17