The adventures of wrong a naughty girl

סוף השבוע עבר בשלום. כשבאתי לעבודה הבוקר גיליתי שהשארתי את הכלוב פתוח כאן במחשב מה שהסביר את עומס הפניות יוצא הדופן וגם מדוע כמה אנשים התעצבנו שאני לא עונה. אחרי יום שישי מאכזב יום שבת דוקא הפתיע לטובה. לאחר בוקר שלו ונעים הגיעה אלי חברה ותיקה שלא ראיתי כבר הרבה זמן. החברה הנ"ל מעשנת כבדה ומאחר שאצלי בבית לא מעשנים ישבנו לנו במרפסת שתינו לימונדה ופטפטנו. החלטנו שנלך ביחד להופעה של סיפרוס היל והחלטנו שנזמין את האקס (הוא ידיד שלה היא הכירה בנינו) כי אנחנו מרחמות עליו ויודעות שאין לו עם מי ללכת. השלוה במרפסת ושמש אחר הצהרים הנעימה גרמו לי להציע שנפתח בקבוק קווה. אז ישבנו ושתינו קווה במרפסת אני הרבה היא מעט כי היא בדיאטה רצחנית לקראת החתונה.
אחרי שהיא הלכה חשבתי למה לבזבז את הבז המצוין שקבלתי מהקווה והזמנתי עלם חמודות הביתה. הבחור הזה הוא אחד הראשונים שדיברתי איתם כאן באתר אבל לא נפגשנו אף פעם. בימים האחרונים התחלנו לדבר שוב וכבר הרגשתי שאנחנו בשלים לפגישה. לא יכולתי לפגוש אותו בחוץ כי הייתי אמורה לחכות לטכנאי הכבלים שבסוף הבריז (הוט חטפו צעקות על זה בבוקר).
הבחור הגיע די מהר אחרי שהוזמן ולא הייתי צריכה לחכות הרבה. הכלב שכבר התרגל להפסקה ושאין בחורים נכנס לתזזית וניסה להגן על הפרמטר של הספה מהפלישה העוינת. אבל מה הכלב קטן והספה ארוכה אז בשלב מסוים הוא נאלץ לסגת ולהתפשר בלשמור על היעד העיקרי ולשבת עלי. הבחור קיבל את ההתנהגות הקלוקלת של הכלב בהבנה. בשלב מסוים אחרי שהרגשתי שאנחנו הכרנו מספיק אמרתי לבחור שהגיע הזמן לרדת לרצפה כי לא יכול להיות שאנחנו נשב באותו הlevel . דברנו קצת על כאב והוא אמר שהוא ממש לא אוהב שאף פעם לא הצליפו בו בשוט ובכלל הוא זה שרגיל לשלוט ולא ההפך. אז כמובן אני אמרתי שחייבים לנסות הורדתי אותו על 4 והצלפתי בו בעדינות. אבל הוא כנראה באמת לא אהב והפסקנו. אני כמובן לא אעייף בסיפורים על סקס, דבר אחד היה יוצא דופן בעיניי וזה שלא היה ניכור התנשקנו והתחבקנו ואפילו שכבתי בזרועותיו ומשום מה זה היה בסדר. בדרך כלל קשה לי עם זה אבל הפעם היה לי טוב. ב10 בלילה שלחתי אותו לדרכו ויצאתי לטייל עם הכלב האמיץ וכשהלכתי לתומי ברחוב פתאום הבנתי שאני מרגישה קלה ומשוחררת ומסופקת, והבנתי שההפסקה שעשיתי היתה קשה. הרגשה נהדרת הזאת נשארה עד הבוקר עד שהתחלתי לעבוד וכל הבעיות הקטנות השכיחו אותה.

חלמתי חלום. בחלום הסתובבתי בפארק עם חצאית רחבה בסגנון דוריס די. בשלב מסוים הורדתי את התחתונים והכנסתי אותם לתיק. הרגשתי משוחררת. הרגשתי שמישהו צריך לגעת בי, לקבל ממני מתנה וחיפשתי למי לתת. מצאתי איש גבוה רזה שעמד לבד ונראה מבולבל, הוא היה איטי קצת ילדותי אולי מפגר. אמרתי לו בוא תיגע הוא לא הבין לקחתי את היד שלו והנחתי אותה בין הרגלים שלי הוא החדיר לי אצבע עבה ומגושמת וחייך מהנאה הוא הוציא אותה ואמר יד שנייה אמרתי לו די והלכתי.

בזמן האחרון אני עוקבת אחרי שירשור בפורום שעוסק בסיבות שאנשים מגיעים לבדסמ. היה שם מישהו שאני מכירה שאמר שכל מי שמתעסק בזה שרוט ומי שאומר שהוא לא אז הוא או משקר או בהכחשה.
אז חשבתי לעצמי שקודם כל כולם שרוטים שריטות זה חלק מהחיים והיחידים שלא שרוטים זה תינוקות בני יום. אצל בנים השריטה המובהקת הראשונה מגיעה בגיל 8 ימים כשמורידים להם חתיכה מהזין לבנות זה קצת פחות ברור אבל זה מגיע. אז להגיד שכולנו שרוטים זה כמו להגיד שהשמש זורחת במזרח.
אני זוכרת שכשאותו בחור אמר לי את אותו הדבר בזמן ארוחה נחמדה במסעדה אני אמרתי שאני לא מגיעה לבדסמ מתוך צורך או שריטה אלה מתוך רצון להרפתקה ולדברים חדשים. אבל ככל שאני נכנסת לעולם הזה ומגלה יותר דברים על עצמי ברור לי שזה כבר לא רק הרפתקה ושבכל זאת קיים אצלי דחף אמיתי.
אז בהתאם לתיאוריה של ידידי התחלתי לחפור בעבר ולחפש חוויות מיניות משונות מהילדות והצלחתי להעלות כמה בחכתי . הראשונה הייתה בגיל 6 הייתה תקופה שאני הילדות של השכנות ואיזה חבר מזדמן הינו משחקים כל הזמן רופא וחולה הינו בודקים אחד את השני מציירים אחד על השני בטושים כל מיני ציורים משונים ובכלל מתעסקים באברים אחד של השני. אני לא זוכרת למה זה נגמר כולנו הרגשנו אשמים (אולי כי אמא ראתה את הציורים כשהיא רחצה אותי) ופשוט התרחקנו. שנה אחרי בגיל 7 שתי חברות אחרות שלי החליטו ללמד אותי מה המבוגרים עושים התפשטו ושכבו אחת על השנייה. אני החלטתי שהם סתם ממציאות וסגרתי את העניין שוב עם תחושת אשם קלה.
בגיל 8 עברנו דירה והתחברתי עם הבת של השכנים ממול שהייתה גדולה ממני בשנה. ולילה אחד כשיישנתי אצלה היא המציאה שיש איתנו בן במיטה (לא זוכרת מי אולי מלך הכיתה או משהו כזה) ואמרה שהוא פוקד עלי ללקק לה את הכוס. עד היום אני זוכרת את הטעם המוזר והתחושה הלא נוחה כשליקקתי לה את הכוס שלמזלי היה ילדותי ונקי אחרת הטראומה הייתה גדולה עוד יותר אבל מאז התפתחה אצלי רתיעה מכוס שהתחילה לעבור רק כשהתאהבתי בכוס שלי.
זו הייתה חוית הילדות המינית האחרונה שלי. אחרי זה כבר התחלתי לאבד את התמימות של ילדים צעירים באמת ולכן חויות כאילו כבר לא קרו.
אני לא חושבת שהחויות האלו הן באמת יוצאות דופן מספיק בשביל לגרום לי להפוך לסוטה (לפי התאוריה שלי ידידי).
אז נעבור לעניין האלימות. אלימות דוקא הייתה לי בילדות ההורים שלי כמו הורים רבים מהדור שלהם נהגו להעניש עונשים אלימים אבל אף פעם לא ברמה של שימוש באביזרים כגון מקלות וחגורות אבל עדיין עונשים אלימים. בימינו כבר לא נוהגים להעניש ככה ילדים. אני כמו שציינתי בפוסט קודם נהגתי להעביר את התסכול מהעונשים האלימים לאחיות הקטנות שלי שחטפו ממני ולדעתי קצת נשרטו. אבל בגיל מסוים גם ההורים הבינו את גודל טעותם וגם אני התחלתי להרגיש די אשמה על חטאי הילדות ומאותו הרגע ועד התקופה האחרונה בעצם לא התקרבתי לאלימות פיזית יותר. אם זאת ברור לי שחוויות הילדות שלי גרמו להקשר מובהק בין אלימות והנאה. המשיכה שלי לאלימות ולדברים אלימים בכל זאת היתה קיימת לכל אורך גיל ההתבגרות ועד שנות ה20 המאוחרות אבל היא הייתה פסיבית. היא גרמה לי לראות את החלקים האלימים בסרטים כמו התפוז המכני שוב ושוב ולנסות לשים את ידי על עוד סרטים שכאילו. אבל שוב לא הרגשתי קיצונית ולא חשבתי שמשהו לא בסדר כל הבנים בסביבה שלי היו שותפים להנאה שלי מאלימות וזה לא נראה יוצא דופן (עד היום אני אוהבת יותר סרטים של בנים מאשר סרטים של בנות).
כשהתחילו להיות לי בני זוג רציניים יחדיו הערצנו זוגות קולנועים כמו סיילר ולולה מלב פראי מיקי ומלורי מרוצחים מלידה. היו לי תמיד פנטזיות של אלימות ותמיד רציתי להתנסות באלימות קיצונית (שאני מחלקת) אבל זה לא התישב עם תפיסת הטוב שלי וגם לא עם המגבלות הפיזיות שלי. עד שהתחלתי עם הבדסמ. ואז זכיתי להוציא מהנפתלין את כל הדחפים הפרימיטיבים שלי ועכשיו אני שוב לומדת להתחבר אליהם. אז בסופו של דבר האם אני שרוטה? ברור שכן. טראומת ילדות מן הסתם לא.

בכל בוקר אני הולכת לתומי לעבודה ובדרכי אני חולפת על פני מחלק עיתונים (מהעיתונים הקטנים שמחולקים בחינם) שמציע לי עיתון, אני תמיד מסרבת.
מחלק העיתונים לא מוותר וכל בוקר הוא מציע את העיתון וכנראה גם אומר משהו שאני לא שומעת כי אני עם אוזניות ומוזיקה. בהתחלה חשבתי שהוא לא מזהה שאני הבחורה שאומרת לא אחר כך הבנתי שהוא מנסה לתפוס את תשומת ליבי והיום הבנתי שאני מוטרדת כשאיך שהוא בדיוק התחלף שיר כשחלפתי על פניו ושמעתי אותו צועק משהו על תתייחסי או תגידי תודה.
זה מעצבן הוא עומד במסלול שלי לעבודה וזכותי ללכת לעבוד בלי להיות מוטרדת. לא יכול להיות שאדם יטריד בחורה שחולפת על דרכו באופן יום יומי. בשלב הזה הרי כבר ברור שאני לא רואה אותו ממטר. הבטחתי לעצמי שמחר אני אטרח לעצור לידו להוריד את האוזניות ולהגיד לו שאני לא מעוניינת ושאין סיכוי שאני אתעניין ושיעזוב אותי לנפשי. אני פשוט לא מבינה אנשים כאילו מה הוא משיג מלהציק לי כל בוקר. וזה לא שאני מתחסדת, כשאני יוצאת לפיק אפ באר או אפילו נמצאת כאן באתר ברור לי שבחורים יתחילו איתי וברור לי שחלק מהם יציקו אבל אני מקבלת את זה כי שמתי את עצמי במצב שבו אני נגישה וזה בסדר. אבל לעזאזל אני בדרך לעבודה בוקר מוזיקה באוזניים משקפי שמש גדולים אז למה להציק ולמה כל יום במשך חודשים. אני מניחה שזה חוסר כבוד בסיסי לנשים או לאנשים.
אתמול בלילה חלמתי חלומות רעים כל 10 דקות וקמתי וצעקתי על אנשים נעלמים ניערתי את השמיכה בשביל למצוא מפלצות מאיימות. למזלי בשלב מסוים עברתי לשינה עמוקה בלי חלומות וזה נפסק. כנראה זה קרה בגלל הספר שקראתי לפני השינה, או אולי בגלל שהכלב אכל לי את הכורסאות יומיים רצוף ואתמול הלכנו לישון לא מדברים.
הסתכלתי אחורה בבלוג (איזה כיף שתמיד כתוב כמה ימים עברו מאז שפוסט נכתב) וגיליתי שהפעם שהסשן האחרון שלי היה לפני 9 ימים והסקס האחרון שעשיתי היה לפני 16 יום. אני מקווה שזה יסתדר בסוף שבוע הזה כי לדעתי המחסור מתחיל להשפיע ואני הרבה פחות חכמה.

אחרי כמה ימי מחלה ביום שישי בערב התחלתי להרגיש טיפה יותר טוב וכמובן זו הייתה סיבה לחגיגה ולכן שאלתי חברה אם היא רוצה ללכת ללימיט. הסיבה שבחרתי את הלימיט היא שלא צפוף ומלא עשן יחסית לברים התל אביבים האחרים ביום שישי. החברה לא בדיוק רצתה ללכת אבל המסטול בעיתוי מדהים בדיוק התקשר לשאול אותי אם אני כבר בריאה ורוצה לעשות משהו. אז בסביבות 2 בלילה מצאנו את עצמינו בדרך ללימיט.
כשהגענו הדבר הראשון שראיתי זה שיש יותר אנשים ממה שהיה שבוע שעבר אבל עדין לא היה צפוף. ואז גיליתי משהו שכולם כאן בטח יודעים שזו קהילה קטנה, קטנה מאוד.
מיד פגשתי את כל מי שהכרתי במסיבות הקודמות. אחרי זה פגשתי את הזיון האחרון שלי, הבחור שלא הצלחתי להכאיב לו. האמת ממש נהניתי לדבר איתו וחשבתי שחבל שהוא קולר יומיים אחרי הדייט שלנו.
היו סשנים נחמדים אנשים יפים עשו דברים יפים לאנשים יפים אחרים ממש נהניתי לראות. אבל זה גרם להרגיש לחוצה כבר רציתי להצליף במישהו בעצמי ואחרי 3 דרינקים גם הייתי חרמנית בטרוף ורציתי להרגיע אז עשיתי כמה שורות (למסטול כמובן תמיד יש) והצלפתי במסטול שתי הצלפות בחדר פרטי עם שוט שבחורה נחמדה הביאה. אחרי שתי הצלפות המסטול שבכלל לא מתחבר לכאב אמר די די ואחר כך הוא אמר שמזל שהוא היה לבוש. אחר כך הלכתי לראות סשן נוסף ואז המסטול אמר שנמאס והוא רוצה הביתה. הגענו הביתה ואני התחלתי להסניף יותר ברצינות. ידעתי שזה רעיון לא טוב ידעתי שאני עדיין חולה וזה יתנקם בי אבל היה כל כך נעים והמסטול היה מקסים במיוחד והיה לי ממש נעים בחברתו. בשלב מסוים הצלפתי בו שוב אבל מאוד בעדינות כמעט ליטפתי אותו עם השוט ונתתי לו סטירה סתם כדי for good measure. לכל אורך הזמן הבחור עם הסמים הציק לי בSMS בשאלות של מתי הוא הולך. כנראה יש לו חוש שישי שאומר לו מתי אני מתמסטלת, אבל לא התחשק לי לפגוש אותו. וגם אחרי שהמסטול הלך עדיין אמרתי לו שאני לא לבד. אחרי שהמסטול הלך לישון התחלתי לסדר את הבית ולהחליף מצעים, מה שכבר הפך לסוג של טקס סיום אצלי, כדי שאחרי הירידה יהיה לי טוב. אפילו הוצאתי את הכלב לגינה. בערב ב7 כבר הייתי במיטה וישנתי 12 שעות רצוף. קמתי הבוקר גמורה וכמובן שהמחלה חזרה אבל הייתי חייבת ללכת לעבודה כי הבחור שמחליף אותי במילואים. אז אני כאן מחזיקה מעמד בקושי ויודעת שזה אשמתי אבל היה שווה.

קיבלתי מצלמת אינטרנט והדבר הראשון שעשיתי זה לצלם תמונות מגונות של עצמי. התחלתי מחלקים שונים בגוף והמשכתי וצילמתי את עצמי גומרת. מיד אחרי כשראיתי את התמונות הבנתי שאני לא רוצה למחוק ומצד שני אני לא רוצה לדאוג כאשר מישהו אחר מתקרב לי למחשב מה שקורה כל פעם שיש אורחים כשהעיקרי זה אבא שלי. לכן חיפשתי תוכנה שתנעל את התיקיה עם סיסמה. מצאתי משהו ואני רוצה לחלוק אותו עם כולם כי אני מניחה שאני לא היחידה כאן עם הצורך לנעול דברים במחשב.
התוכנה הזאת בעצם מסתירה את התיקיות וניתן לראות את הדברים בתיקיה רק כאשר נכנסים לתוכנה ואל התוכנה ניתן להיכנס רק אחרי הקלדת סיסמה.
צריך להיזהר כי פירמוט של המחשב או כל סיבה אחרת שהתוכנה תפסיק לעבוד או להעלם תעלים את התיקיה. מאז שהתקנתי אותה הספקתי לשחזר את המחשב והיא נעלמה אבל אחרי התקנה מחדש שלה מצאתי את התמונות האבודות.
אני מצרפת לינק להורדה
http://www.freedownloadscenter.com/Utilities/File_Encryption_Utilities/Instant_LOCK__BeST_FoLdeR_LOCk_Free_Down.html

החג עבר בשלום והספקתי לעשות די הרבה.
נפגשתי עם ההורים, הלכתי למסיבות, יצאתי לדייטים ועשיתי סשן אחד.
מהדייטים אחד היה מוצלח יותר (ארוחה טובה, חוף ים, קוקטלים וחברה טובה).
השני היה מוצלח פחות. הדייט הזה נפל על העובדה שהבחור פשוט לא הציע לשלם. וזה לא שממש אכפת לי על הכסף אבל נראה לי שכללי נימוס מקובלים אומרים שבדייט ראשון הבחור משלם. אם הסכום הוא מאוד גבוה אם השתוללתי עם המשקאות אז אני אציע לשלם את חלקי וזה בסדר בעיקר אם הוא עני. אבל לפחות שינסה לשלם שיראה שהוא מנומס ולא קמצן. כשהבחור הספציפי אפילו לא ניסה לשלם אמרתי לעצמי שהוא כנראה נורא עני והייתי מוכנה להחליק את זה אבל דקה אחרי זה הוא סיפר לי על כל הכסף שיש לו וזה היה בערך כל הסכומים שיש לי אבל אצלי זה במינוס. באותו הרגע הבנתי שאין לי מה לחפש כאן ולא המשכנו את הערב יחדיו. הדייט השני כאמור היה ג'נטלמן מושלם שהנעים את זמני והשאיר טעם של עוד.
כל החג הזה לא השתוללתי יותר מדי עם מצבי צבירה כלומר לא לקחתי סמים ולא שתיתי הרבה אלכוהול. לא הבנתי למה אבל משהו עצר מבעדי.אתמול בערב צצה הסיבה כשהתחלתי להרגיש את הצינון והגרון. קמתי חולה הבוקר אבל כמובן שלא יכולתי לפספס עבודה אז הינה אני כאן חולה וקצת עצובה כי יש עוד מיליון שנה עד החג הבא.
*****
היום שבועיים אחרי פנה אלי הבחור שלא שילם במסנג'ר והתברר שהוא הציע ואני לא שמעתי והוא חשב שאני מתעקשת ולא רצה להעליב. אז כל זה היה אי הבנה ואנחנו כנראה נתן לזה עוד צ'אנס בהזדמנות.

בסופו של דבר אתמול אחרי ארוחה גדולה בג'קו וקינוח במקס ברנר הכאב ראש של ההנגאובר עבר.
ובסביבות 10 סתם on the spur of the moment החלטתי להזמין אלי את הבחור החמוד מהברביקיו.
אחד הדברים הטובים שקרו לי מהרפתקאותי המפוקפקות בעולם הבילויים הבדסמים זה שקיבלתי רעיונות. אז לפני שהוא בא הדלקתי את הנר הגדול שקיבלתי מתנה בעבודה. כשהוא הגיע דבר ראשון הוא אמר שבגלל שאהבתי את התחתונים הכתומות מהפעם הקודמת הוא לבש תחתונים יפות אחרות והתחיל להוריד בגדים להראות לי והם באמת היו מאוד חמודות אז אמרתי לו שכבר ישאר בהם. הוא נעמד לידי לא העז לשבת אפילו שסתם דברנו אז אמרתי לו שהוא יכול לשבת והוא רצה לשבת על הספה ואמרתי לו מה פתאום שב על הרצפה בפינה וכך המשכנו לשבת ולדבר בידידות. אחרי כמה זמן הוראתי לו להביא בקבוק קווה מהמקרר וכוסות והמשכנו לשבת היה נחמד והיה נעים סתם לדבר. אבל אחד הדברים החמודים בבחור הזה שהוא יודע שלפעמים בשביל להכניס אותי לאוירה הוא צריך לעשות משהו חצוף או להגיד משהו חצוף ולהדליק אותי אני לא זוכרת מה הוא עשה אה אולי לניסה לעלות על הספה ולחבק אותי. וזה כמובן הדליק אותי אז שפכתי על הגב שלו שעוה אבל הוא היה ערמומי והתפתל אז כשהשעוה נשפכה עליו היא כבר לא היתה מספיק חמה. ואז כבר הייתי חייבת להעניש אותו ברצינות הבאתי את השוט והחגורה מהחדר והצלפתי בו יותר חזק מאי פעם. בזכות הסשנים המקצועיים שראיתי למדתי איך להשתמש בשוט יותר טוב הוא התפתל מכאב ונאנק כמעט לא הצליח להישאר במקום. אחרי כמה זמן עברתי לחגורה אבל הוא נשבר ואמר לא עם החגורה זה יותר מדי. ויתרתי על החגורה שפכתי לו עוד שעוה אבל הפעם רותחת והוא צרח. כל פעם שניסיתי לתפוס ל את הזין והביצים ולמעוך אותם הוא שם את היד והפריע לי אז הבאתי חבל וקשרתי אותו. ההצלפות שלי לא היו מדודות ומבוקרות אלה משולחות רסן. הבנתי משהו שבעצם כבר ידעתי שאני באמת אוהבת לגרום כאב שגרימת הכאב ממלאה אותי בחדוה והבנתי שאני רוצה יותר מיומנות אני רוצה להיות מסוגלת להביא כל אחד למקום של הלא יכול יותר ולא רק בחור רגיש לכאב כמו החמוד. הבנתי שזה המקום הנכון שלי בבדסמ להיות זו שגורמת לכאב. הוא אמר שהוא לא מבין איך אני יכולה להיות אלימה ותוך כדי להיות נחמדה ולדבר אליו יפה אבל לא הרגשתי צורך לצעוק או להעמיד פנים שאני בפנטזיה כל מה שרציתי זה להתרכז באלימות שלי ובכאב שלו ולא בשום דבר אחר. בערך כמו שאני מתרכזת בתחושה של הזין בגוף שלי כשאני רוצה לגמור. מכבה את כל הדברים החיצונים ומתרכזת רק בדבר אחד.
זה היה שם תמיד האהבה לאלימות אבל היא היתה מוסתרת תחת ערמות של התניות חברתיות וצלקות מהילדות ועכשיו היא בחוץ המפלצת יצאה וכבר אי אפשר להכניס אותה פנימה.
ולכן הגעתי למסקנה:
אני wrong אני סדיסטית ואני אוהבת את עצמי.
יום טוב

אחרי מסיבת הפטיש של יום חמישי חברה הודיעה שמחר הולכים ללימיט ואני חשבתי טוב נעלה שוב על הסוס והסכמתי. האמת שחשבתי שהיא בטח תהיה עיפה וזה לא יקרה אבל השארתי דברים פתוחים ואפילו הזמנתי עוד מישהו להצטרף. אבל בערב ביום שישי זה התחיל להתרחק כאשר מצאתי את עצמי ב10 בלילה על מונית למשרד לפתור תקלה רצינית. אחרי 3 שעות של עבודה מאומצת בערך ב1 בלילה חזרתי הביתה ולהפתעתי החברה שלי שבדרך כלל עיפה ולא אוהבת לצאת בשעות כאילו היתה מלאת אנרגיה, ודוקא אני אחרי 3 שעות של התעסקות בשרתים לא הייתי בטוחה שאני רוצה עדיין לצאת. אבל היא אמרה אני הלכתי בשבילך למסיבה אתמול היום הגיע תורך ולא נותר אלה להכיר בצדקתה. הגעתי ללימיט ב2 בלילה הפעם לגמרי צלולה והדברים נראו לי אחרת. הדבר הראשון שקרה מיד כשהורדתי את הסוודר היה התנפלות של ארסים עם שאלות של מה את מחפשת ועוד שאלות סתמיות אחרות . נפנוף מהיר גרם להם להתרחק אבל השאיר בי הרגשה חשופה במקצת. הזמנתי דרינק וגיליתי שלא לוקחים כרטיסי אשראי מה שצמצם מאוד כוח הקניה שלי וגרם לי לא להשתולל עם השתיה. מבט חטוף בחדר גילה לי שאין בחור אחד בכל המקום שהייתי בוחרת לקחת הביתה וזה גרם לי לשבת קצת זעופה וכמובן לקבל את כל ההערות הערסיות של למה את לא מחייכת. כבר חשבתי שאולי כדאי שאני אלך הביתה אבל החלטתי שאני אתן צ'אנס לדרינק השני מה שהתברר כמשימה לא קלה אבל אחרי בערך 20 דקות ובקשה קצת יותר תקיפה הברמנית נאותה להביא לי משקה והתישבתי לשתות אותו בנחת. כמובן שהאלכוהול עשה את שלו ובאמצע המשקה השני כאשר התישב לידי ערס נוסף כבל לא הפריע לי לנהל שיחה סתם בשביל להעביר את הזמן. בשלב מסוים בשיחה אחרי שכבר הודעתי לו שאני לא מעוניינת ולא יצא לו כלום הוא עדיין התעקש לעשות לי מסג' ברגלים ועברנו לספה למטרה הזאת. והוא אכן עשה מסג' מעולה לרגלים שלי כל כך מעולה שאמרתי לו לעשות גם את הגב. אחר כך קמנו לרקוד המוזיקה השתפרה או שהאלכוהול עבד כי פתאום היו כמה שירי רוק נוסטלגיים והתחלתי להנות לרקוד ואפילו להשתולל. בחורים באו והלכו אבל בשלב הזה כל מה שעניין אותי זה המוזיקה ולהשתולל על רחבה ריקה מה שבדרך כלל לא קורה במקומות הרגילים שאני הולכת אליהם. אבל אז הDJ בחר לחזור למוזיקה האלקטרונית הפושטית ששלטה רוב הערב וחזרתי לשבת. הבחור שישבתי עליו במסיבה הקודמת הגיע והציע לי להניח את הרגלים שלי עליו מה שמאוד התאים כי אני נמוכה וכיסאות הבר קצת גבוהים לי מדי. אז ישבתי לי בכיף. שאלתי את חברה שלי אם יש עם מי לחזור מאחר שבתחילת הערב היא נשמעה מאוד בטוחה שיהיה והיא אמרה שכנראה שאין, אז התכופפתי ושאלתי את הבחור שלרגלי אם יש לו אוטו הוא אמר שכן אז שאלתי אם הוא לוקח אותנו הביתה והוא אמר שכן. בנסיעה הביתה הוא התעקש להוריד את חברה שלי קודם אפילו שזה היה מאוד לא הגיוני וכל הדרך ניסה לשכנע אותי שהוא צריך להיות העבד שלי ואני ניסתי להסביר לו בצורה הכי לא פוגעת שאני צריכה להימשך לעבדים שלי כי אני מזינת אותם ואני לא נמשכת אליו. אני מקוה שהוא לא נעלב (ממש קשה לי לדחות אנשים תמיד כואב לי על הצד השני). כשהגעתי הביתה שקלתי לרגע להזמין את הבחור עם הסמים שבאמת התקשר אחר הצהרים כשהיתי עם המשפחה ושאל לאן נעלמתי אבל על אף שהייתי חרמנית בטרוף לא התחשק לי להתבלגן גם עם בחור וגם עם סמים אז הלכתי לישון. קמתי הבוקר עם הנגאובר קל אבל כמה סיבובים עם הויברטור פתרו את הבעיה ואני כמעט מוכנה להתחיל את היום. הבעיה היחידה היא שאני רעבה ואין ממש אוכל בבית.

חיכיתי די הרבה למסיבה זו היתה מסיבת הפטיש הראשונה שלי ודי התרגשתי אפילו שהיה ברור לי שעומד להיות פער בין הדמיון למציאות.
כשהגיע הערב כבר הייתה לי תחושה לא טובה כי פתאום לא היה ברור מי הולך והיה בלגן עם על מיני מבריזנים. כלומר הברזה אחת גרמה לשרשרת של ביטולים. בסופו של דבר חברה שלי שאיתה הכי רציתי ללכת שיחקה אותו והצליחה להתגבר על העיפות והלכנו ביחד. האמת שהיו סימנים כבר מההתחלה שאולי היום לא יהיה זוהר כמו שדמיינתי כי כשיצאתי לרחוב הוא לא היה עמוס מכוניות כמו בליל בילוים רגיל ולא היו בלינים שיכורים מסתובבים בחבורות. הרחוב נראה כמו שהוא נראה ביום רגיל באמצע השבוע. נראה לי שכולם ידעו שיש כול כך הרבה ימי בילוים בחג שאין למה לטרוח לצאת ביום חמישי כשעדיין עיפים מהשבוע. הגענו למסיבה די בקלות נהג המונית היה נחמד. כשנכנסנו היה סשן על הבמה ודם זלג לבחורה מהטוסיק האמת שקשה לי לראות שמתעללים בבחורה אבל זה משהו שאני רוצה להתרגל אליו ואפילו להתנסות בו. מישום מה אולי בגלל שבזמן האחרון אני לא כל כך אוכלת אז גם לא התחשק לי לשתות ולכן לא הצלחתי לרקוד. האנשים היו מאוד נחמדים אפילו היה מישהו שנתן לי לשבת על הגב שלו בסשן השני כדי שיהיה לי נוח. בקצור היה נחמד אבל בגלל שלא שתיתי ולא עשיתי סמים הלילה נגמר מהר וב4 כבר הייתי בבית. המסטול (שהיה המבריזן של הערב) רצה לבוא אבל לא התחשק לי, וגם גיליתי שמכנסים הצמודים שלבשתי ממש הורידו את החשק לסקס (זה הסתדר אחרי שהורדתי אותם). שקלתי להזמין את הבחור עם הסמים לזיון וניל אבל בסוף החלטתי פשוט ללכת לישון.
תודות לכך היום בבוקר כבר הספקתי ללכת למדידת שמלת הכלה של אחותי הקטנה ואני גם אפגוש את ההורים עוד מעט אז הכל יצא לטובה וכמובן תמיד אפשר לצאת שוב הערב.