שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של השולט אור

על האהבה והזוגיות. על שליטה, סשנים ומה שמלהיט. על חברים, ספרים ועל היומיום.
לפני 17 שנים. 4 באוקטובר 2006 בשעה 14:33

אני יושבת בחדר שמואר על ידי הנורה השולחנית. לילה שקט ואפל מעט, חסר ירח. קמה אל המחשב, מדליקה אותו, מתחברת ופונה אל חדרי הצ'אטים. "השליטה" עולה לרשת. סיבוב קצר ב"דרושה צייתנית" לא מעלה דבר ואני פונה אל חדר הלסביות. מחכה בסבלנות, קוראת בחצי חיוך את ההתכתבויות המתחכמות ומשתעשעות שבין הכותבות. בחצות ורבע היא עולה, בדיוק כפי שהוריתי לה.

"לכי לחדר שלנו" אני פוקדת.
היא נעלמת מהמסך. אני עוד מדלגת לי מעט בין החדרים השונים, מרגישה את הריגוש שנבנה אצלי, וגולשת לחדר "שלנו".
"שלום שפחה שלי" אני אומרת לה.
"שלום גברתי" היא מקלידה במהירות.
"ביצעת את הוראותיי?" אני שואלת.
"ביצעתי גברתי" היא עונה.
"תני לי דוח ביצוע מפורט" אני מורה לה, נשענת בחיוך לתוך כורסת המנהלות שלי.
"גבירתי" היא כותבת, "ההוראות שלך היו קשות אבל ברורות, אמרת שתפגשי איתי רק אם אציית לך לחלוטין, ואני צייתי."
"את זה אני אשפוט" אני מפסיקה אותה.
"כן השליטה, סליחה" היא מקלידה.
"המשיכי לדווח, ובלי פרשנויות" אני מורה לה.

"הלכתי היום לעבודה לבושה כפי שהורית לי בחולצה לבנה מתכפתרת, חצאית מיני, תחתון אדום וויברטור עם שלט רחוק שהכנסתי לכוס לפני היציאה מהבית." מרצדות המילים על המסך. "עוד אתמול בלילה החלפתי לו את הסוללות. נסעתי לעבודה באוטובוס בהתרגשות גדולה. הרגשתי שכולם יכולים לקרוא לי על הפרצוף שהוא נמצא שם, תקוע לי בין הרגלים. עוד לא הדלקתי אותו כמובן, שוב כפי שהורית לי, אבל הוא הורגש מאוד. האוטובוס היה מלא אנשים, ואני נאלצתי לעמוד כל הנסיעה כשאני מצמידה את רגלי האחת לשניה, ומתפללת שהתחתון ושרירי יצליחו למנוע ממנו להחליק החוצה.

"האוטובוס עצר בתחנה שמרוחקת מאה וחמישים מטרים מבניין המשרדים בו אני עובדת. ירדתי לאט, מכווצת את שרירי הכוס הרטוב שלי סביבו, מה שהפך את ההליכה לקשה עוד יותר. הגעתי לבניין. בכניסה למעלית פגשתי את יורם, סגן מנהל המחלקה, שעושה לי עיניים מאז שהתחלתי לעבוד במשרד. גם הפעם הוא לטש אלי עיניים, רק שהפעם הוא יכל להתענג יותר על מראה השדיים שלי, שלא היו כלואים בחזייה - לפקודתך, והתנודדו מצד לצד עם כל תנועה שלי בחולצה המעט שקופה שלבשתי. התעלמתי ממנו, או ליתר דיוק ניסיתי. בדרך לקומה השלושים וחמש, נכנסו למעלית שיכולה להכיל חמישה אנשים בלבד - שבעה נוסעים, שדחקו אותו אליי. הפניתי כלפיו את גבי, אבל הוא נצמד אלי והרגשתי איבר נוקשה נדחק אליי ממנו. כשסובבתי אליו את הראש, הוא חייך במעין התנצלות, ונצמד אליי עוד יותר.

"המעלית נעצרה, הוא מיד התרחק ממני, ושנינו נכנסנו למשרד. ניגשתי למקומי במחלקת ההקלדה והתיישבתי באנחת הקלה שנהפכה באחת לאנחת כאב, עונג ופליאה - לרגע שכחתי את הויברטור שלי, וההתיישבות עליו דחקה אותו עוד יותר פנימה. לקחתי לידי בשעמום את החומר שהעבירה לשולחני הלשכה המשפטית, והתחלתי להקליד.
"בדיוק בשעה עשר, שעה לאחר שהגעתי הגיע הזמן לשלב השני בהוראותייך. פקדת עלי להפעיל בכל שעה עגולה את הויברטור ולא משנה מה אני עושה באותו הזמן. בשעה הראשונה להפעיל לדקה, בשעה השניה להפעיל לשתי דקות, בשעה השלישית לשלוש דקות וכן הלאה. כמובן שאסרת עלי לגמור.

"הבטתי לצדדים לוודא שאיש אינו מביט, שלחתי את ידי למנגנון ההפעלה של הויברטור שהוצמד לירכי והפעלתי אותו על תנועה סיבובית ורטט. גבירה שלי, חשבתי שאשתגע. הזין הזה מסתובב ורוטט בתוכי, ואני מחויבת לדומיה. ישבתי, מרגישה בזיעה זולגת מרקתי, מביטה בשעון. דקה חלפה. לא ידעתי מה קשה יותר, לשבת בדממה בזמן שהמכשיר פועל או לכבות אותו בלי שגמרתי. אבל כיביתי אותו.

"חזרתי לעבוד מקלידה את החומר המשפטי כשאני חושבת על שתי הדקות שמחכות לי בסיומה של השעה. הזמן טס. יכולתי להרגיש את הזין יושב לי בתוך הכוס הרטוב שלי ומתחנן שאפעיל אותו שוב.
"אחת-עשרה. הפעלתי את הויברטור שוב ומיד הרטבתי. הדגדגן שלי התנפח והתחנן למגע. נעתי קלות על הכסא כדי להעניק לו נקודת חיכוך. דקה וחצי עוברת והזין הזה מזיין לי את הכוס, חשבתי שאשתגע עוד רגע, עוד עשרים וחמש שניות וזה היה מאחורי. נשמתי לרווחה, אבל הבנתי שהשעות הקרובות עומדות להיות קשות במיוחד.

"עד לשעה שתים עשרה הייתי חייבת ללכת לשירותים כדי להשתין. הוצאתי לכמה שניות את הויברטור ונאנחתי כשחשתי ברטיבות העזה ובדגדגן הנפוח. ליטפתי אותו בהסח הדעת אבל אז, ברגע שהתחלתי לאבד שליטה ולהישען על הדלת, נזכרתי שאסור לי. ניגבתי היטב את הכוס והחזרתי אליו את הזין.

"בשתיים עשרה חזר הסיוט של השעה אחת עשרה ארוך יותר בדקה שלמה שנראתה כנצח. התחלתי לספור את הדקות לסיומו של היום הזה.

"בחמישה לאחת קרא לי יורם למשרדו כדי לנזוף בי. הוא טען שמעולם לא ביצעתי כל כך הרבה שגיאות הקלדה ודרש שאקח את עצמי בידיים. הוא דיבר ודיבר, וקולו הפך לעמום יותר ויותר עבורי. כל מה שראיתי בחדרו היה השעון הגדול שהיה תלוי על הקיר מולי. הסתכלתי מהופנטת על המחוגים מתפללת שיסיים כבר.

"אחת. לא הייתה לי ברירה. מתחת לשולחן שלחתי יד אל המנגנון והפעלתי. "את בסדר?" שמעתי את יורם שואל אותי, "הסמקת קצת". מלמלתי משהו על חוסר האוויר במשרד. הגירוי בכוס שלי היה בלתי נסבל. הויברטור שביני לבין עצמי קראתי לו כבר "הזין שלך" הסתובב בתוכי, רטט בי, ואני יושבת קפואה על הכיסא ונוזלת. קיוויתי שיורם לא יריח את ריח הכוס שלי בחדר הקטן. ארבע דקות, זה היה משך הזמן שהזין היה אמור להיות בי. פתאום יורם קם ממקומו, ניגש אלי ונשען על השולחן בסמוך אלי.

"רציתי לדבר אתך על עוד עניין", אמר יורם. "את בטח מודעת לזה שאני מעוניין בך. שיגעת אותי הבוקר עם השדיים שלך שקפצו ככה חופשיים במעלית". אמר ומשך אותי אליו. כל תנועה שלי כשהזין שלך בתוכי פעיל גרמה לי ייסורי תשוקה עזים, והמשיכה שלו אותי אליו שיחררה ממני אנחה. "אז את נמשכת אלי גם כן", אמר לי יורם והצמיד אותי אליו. הידים שלו ליטפו לי את השדיים בעוצמה ואני גנחתי מביטה נואשות בשעון. "אני רוצה אותך" לחש לי יורם, שהבין לא נכון את גניחת המצוקה שלי. הוא החל מנשק לי את הצוואר, פתח לי את החולצה ומצץ את השד שלי. ארבע דקות חלפו, ואני ניתקתי ממנו, מעדתי מעט וכיביתי במהירות את המכשיר. "אני לא מעונינת" אמרתי לו נושמת עמוקות, "זו הטרדה מינית, ואם תמשיך לגעת בי אני אתלונן".

"המבט בעיניו של יורם קפא. "את יכולה ללכת" אמר לי וחזר למקומו, יצאתי ממשרדו כמעט בריצה ישר אל השירותים, הייתי חייבת לנגב את עצמי, אבל נייר הטואלט נגע לי בדגדגן ואני פרצתי בבכי. רעדתי כולי, כל כך הזדקקתי לך שליטה שלי, הרגשתי שתכף אתעלף מחולשה. לקח לי כמה דקות להירגע, יצאתי, שטפתי פנים, נשמתי עמוקות. ידעתי שיש לי רק עוד שעה אחת להחזיק ואז הביתה.

"השעה האחרונה חלפה באיטיות. בשעה שתיים הפעלתי את הויברטור על רטט בלבד וזכרתי שלפי הוראותייך אני צריכה להגיע הביתה כשהוא פועל לאורך כל הדרך. אני לא זוכרת איך הגעתי לתחנת האוטובוס. ההליכה מעורפלת אצלי, אני רק זוכרת את עצמי מהדקת את שרירי הכוס המותשים שלי מסביב לויברטור כדי למנוע את החלקתו החוצה, ואני זוכרת שהידוק השרירים סביבו רק הגביר את התגובות שלי לרטט. הנסיעה ארכה כעשר דקות. כנראה ששידרתי את המיניות שחשתי כי גבר אחד ניצל את הדוחק כדי להצמד אלי מאחור בדיוק כמו שיורם עשה שעה קודם לכן. התרחקתי ממנו כמיטב יכולתי ורק חיכיתי לרגע שארד מהאוטובוס המלא והמיוזע.

"הגעתי הביתה. קרעתי ממני את הבגדים ורצתי למקלחת. הוצאתי את הזין מתוכי ומתחת למים צרחתי ובכיתי מהבערה שהרגשתי בתוכי. יצאתי מהמקלחת ורטובה צנחתי על המיטה. אספתי מתחתי את השמיכה רק כדי להרגיש משהו שאוכל להתחכך בו. לא כדי לגמור, רק כדי להרגע קצת. נרגעתי ונרדמתי. והנה אני כאן עכשיו מלכתי, ממתינה לפקודותייך." אמרה והשתתקה.

***

ישבתי מול מסך המחשב בחדר קוראת מרותקת את המילים שכתבה שפחתי. כשהיא תיארה את כוסה הלוהט, יכולתי להרגיש את הכוס שלי מתמלא נוזלים. התענגתי על תיאוריה, על המיניות שכבשה אותה לאורך כל היום וידעתי, היא סבלה כל היום הזה רק בשבילי.

"מלון XXX בעוד שעה" הקלדתי, "חדר 20, חכי לי עירומה כורעת על בירכייך, גב זקוף, כסי את עינייך בסרט שחור"
"כן מלכתי" מיהרה להקליד "ברשותך אני יורדת מהרשת כדי להספיק".
"לכי לך" אישרתי לה.

ניגשתי להתקלח, להתלבש ולהכין את עצמי למפגש הראשון שלנו. רבע שעה לפני המועד יצאתי. הגעתי למלון באיחור של עשר דקות ופניתי ישירות לחדר. פתחתי את הדלת. הנימפה הכנועה שלי כרעה על ברכיה בגב זקוף, עירומה, כשעיניה מכוסות. סגרתי מאחורי את הדלת ונשארתי לעמוד מביטה ביופייה. היה לה שיער שחור שגלש עד לאמצע הגב, פנים מחוטבים ועדינים, שדיים מלאים, בטן חלקה ומעט שרירית. ניגשתי אליה בשקט, "שלום נימפה שלי" לחשתי לה.
"מלכתי" לחשה אלי בחזרה.

כרעתי על ברכי לצדה מביטה בפניה המושלמים, הושטתי את ידי וליטפתי קלות את שערה, מעבירה אצבע על תווי פניה. היא נרעדה מעט, וניסתה להצמיד את פניה אל כף ידי. הרחקתי את ידי ממנה, "לא כל כך מהר" אמרתי וחיוך בקולי, יש לנו זמן.

ניגשתי והוצאתי מהתיק שהבאתי איתי זוג אזיקים וקולר רחב מעור חום וקשרתי אותו על צווארה, נשימתה נעתקה. "זה הבגד שלך כשאת לידי" הוריתי לה. "כן מלכתי" מלמלה.

הרמתי אותה שתעמוד מולי ונעמדתי מאחוריה. ליטפתי את פניה, כתפיה יורדת באיטיות על זרועותיה, מותחת אותן לאחור ואז אזקתי את האזיקים לשורשי כפות ידיה. היא עמדה בשקט, גופה מתוח כולו מהתרגשות. הסתובבתי סביבה באיטיות מביטה ברגליה הארוכות, בכוסה המגולח למשעי. "אז זה הכוס שהרטיב היום כל כך?" לחשתי לאוזנה.
"כן מלכתי" ענתה לי.
"את חושבת שתוכלי להרטיב שוב בשבילי היום?"
"אני רטובה מלכתי, אני נוזלת מהרגע שפקדת עלי להגיע לכאן" ענתה.

ראיתי טיפת זיעה מעל לשפתה העליונה, קירבתי את שפתיי וליקקתי אותה, גורמת לשפתיה להיפתח אלי. היה לה טעם מתוק ושפתים חושניות. נישקתי אותה לאט, מתענגת על הטעם המושלם, רגע נושקת, רגע נוגסת בשפתיה, רגע מחדירה את לשוני לפיה... אחזתי בה וקירבתי אתת גופה אלי, מרגישה בשדיה הרכים נצמדים לשלי מבעד לבגדי. חיבקתי אותה ביד אחת כשידי השנייה מלטפת את שדייה, צווארה, בטנה... היא גנחה בתשוקה, טרפתי את שפתיה בשפתי כשאני מעבירה את ידי על כוסה. נגיעה - אנחה, חדירה מהירה שלוותה בגניחה רמה וברעד בכל גופה. ניתקתי ממנה את שפתי, "אל תמהרי יקירתי" אמרתי לה, "יש לנו את כל הלילה".

היא מעדה קלות כשהוצאתי ממנה את אצבעותי. ייצבתי אותה והובלתי אותה כך שתעמוד מול המיטה. שחררתי את ידיה, כבלתי אותן שוב מלפנים והתיישבתי על המיטה מביטה בחיוך בשפחה שלי.

***

נשארתי עומדת מולה. יכולתי להרגיש את מבטיה על גופי, כל כך רציתי שתנשק אותי, שתגע בי, רציתי וידעתי שאסור לי לבקש, השליטה תקבע את הקצב.

"על ארבע" פקדה עלי, "הפשיטי אותי".

סוף סוף יכולתי לגעת בה ולו לרגע. כרעתי על ברכי וחלצתי בעדינות נעל אחת ואז נעל שנייה. יכולתי להריח את העור המשובח ממנו נעשו הנעלים. הסרתי את גרביה, וייבשתי בנשיפה קלה את הזיעה הקלה שהצטברה בין אצבעות רגליה. "מלכתי מרשה לי להסיר את מכנסיה?" שאלתי בקול חנוק מהריגוש בו הייתי. התשובה החיובית שלחה את ידי הרועדות אל חגורתה ומשם אל רוכסן מכנסיה. היא לא לבשה תחתונים, והמגע הפתאומי עם ערוותה העתיק את נשימתי. "תמשיכי" הורתה לי בקול אדיש וקר, ואני הסרתי את מכנסיה כשאני חשה בגופה החזק והארוך, ברגליה החלקות. היא הסירה בעצמה את החולצה ונשכבה שקטה על המיטה. כרעתי על הרצפה לצידה ממתינה נסערת. יד אחזה לפתע בשערי, "ברור לך שאני הולכת לשלוט בך, להכאיב לך אם ארצה בכך, לעשות בך כרצוני" אמרה לי "אם לא תוכלי לשאת את הכאב, ההשפלה או אם מכל סיבה אחרת תרצי שאפסיק את תגידי לי "די", ברור?" הורתה לי.

"ברור מלכתי". היד התהדקה על שערי ומשכה אותי אל המיטה. היא השכיבה אותי עליה, ונשכבה מעלי. סוף סוף יכולתי להרגיש את הגוף הזה שפנטזתי עליו במשך שבועות של התכתבות. היא הרימה את ידי אל מעל לראשי והתחילה לנגוס בשפתי, בשדי, בעורי... נגיסות קטנות ונגיסות עמוקות יותר, טורפת את העור.

***
האנחות שלה הטריפו אותי. הגוף החם, המתוק והרך, ההתמסרות המוחלטת שלה, האמון שלה בי, כל אלה גירו אותי עד טירוף. קמתי ממנה והלבשתי עלי את הסטרפאון שהבאתי איתי. רציתי לשכב איתה, לטעום אותה, לחדור אליה, לזיין אותה.

"תמצצי" פקדתי עליה מוליכה את שפתיה אל הסטרפאון. היא הופתעה לרגע כשחשה באיבר דמוי זין אולם מיד פתחה את פיה ומצצה אותו בתאווה. שלחתי את ידי אל ישבנה וחדרתי אליו קלות. שרירי הישבן שלה היו מכווצים. אספתי מעט רטיבות מכוסה וזו הקלה על פתיחת הדרך לאצבעי. שמעתי אותה גונחת. נעתי לאטי בתוך ישבנה, מחדירה את האצבע במעלה החור החם. "תבטחי בי" לחשתי לה והחדרתי אצבע שניה. צעקת כאב נפלטה מפיה, "שקט" ציוותי, אף מילה.

התחלתי לחמם את המקום להחדרתה של אצבע שלישית. "מלכתי לא, זה כואב לי" גנחה השפחה. "את רוצה שאפסיק? את אומרת לי די? שאלתי.
"לא מלכתי" ענתה בדמעות
"במקרה כזה שתקי" אמרתי לה, "עכשיו תענשי".

יצאתי מישבנה. "זחלי והביאי לי את החגורה שהנחת לצד המיטה" הוריתי לה בקור. היא זחלה, מגששת בעיוורון אחר החגורה, מצאה אותה וזחלה איתה חזרה דוממת.
"תרימי את התחת שפחה" פקדתי. ישבן חיוור ורוטט מחשש הורם לעברי. העברתי עליו את ידי, חשה את מרקם העור. הנחתתי את החגורה על ישבנה שהתכווץ בכאב. "אני רוצה לשמוע אותך סופרת" פקדתי עליה. "כן מלכתי, סליחה מלכתי, אחת, תודה מלכתי" מיהרה לומר, החגורה הצליפה שוב, "שתיים, תודה מלכתי"... המשכתי להצליף בה עוד חמש עשרה הצלפות תוך כדי שמעתי את קולה משתנה, בתחילה מצונף מכאב ובהמשך נחלש מהתרגשות. הנחתי את החגורה, כרעתי מאחוריה, והחדרתי אל ישבנה את הזין. הגניחה שליוותה את החדירה הייתה גניחת כאב ועונג. התחלתי לחדור ולצאת ממנה בתנועות ארוכות ונמרצות, את ידי החדרתי מתחתיה והנחתי על דגדגנה. המשכתי לזיין ולעסות את דגדגנה בו זמנית. היא גנחה, לא יכולה יותר לשלוט בעצמה, גופה רעד בטירוף. "אני רוצה שתגמרי איתי" אמרתי לה. "כן, מלכתי, כן תודה" זעקה. המשכתי לזיין את ישבנה ולעסות את דגדגנה יודעת שאחרי שבועות של סייבר סקס איתה, עוד רגע לא אשלוט על עצמי ואגמור... "בספירה לחמש" פקדתי עליה, "אחת, שתים, שלוש, ארבע, חמש" הרגשתי שכולי זין, כולי דגדגן, כולי כוס, התפוצצתי עליה כשאני שומעת אותה צורחת מתחתי ומרגישה אותה מתכווצת על ידי ועל הדילדו שבישבנה. התמוטטנו על המיטה מתנשמות.

הבטתי בה כעבור כמה דקות, שוכבת עם כיסוי עיניים עליה וחיוך. הסרתי ממנה את כיסוי העיניים, וניבטתי אל זוג עיניים ירוקות מחייכות. נישקתי אותה בעדינות, "ועכשיו יקירתי, מספיק להתבטל, הכוס שלי זקוק לליקוק הגון", אמרתי ונשכבתי על גבי בחיוך.

פעם פרח​(נשלטת) - פשוט מצויין.
שמחתי כשחזרתי הבייתה וראיתי שכתבת עוד סשן.
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - תודה מותק :)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י