לחיות ולמות באותה נשימה

שעה של דממה באלחוט הנפשי
הפקת לקחים מתוך נתק רגשי
מחסום נעורים שנפרץ ואדום
האש מכלה את שארית התום

שעה של דממה באלחוט הנפשי

דממה

לאחרונה אני קוראת יותר ויותר בבלוגים של נשלטות אחרות, על כך שלמרות שהן מציינות בפרופיל שלהן - אדום על גבי שחור - שהן מבקשות שלא יפנו אליהן כי הן משוייכות, עדיין, ולמרות זאת - הן מקבלות פניות חוזרות ונשנות מכל מיני "שולטים/ות", אני כמותן, נוטה להתעלם מההודעות האלה.

שמתי לב - שבדרך כלל אלה הם כל המצטרפים החדשים לכלוב ששולחים הודעות כגון - "רוצה להכיר", "מה דעתך להכיר שולט חזק, דומיננטי ומחנך" והמצחיקות יותר - "תחזרי אלי מיד בהודעה עם המסנג'ר שלך - כלבה".....

"שולטים" יקרים - כבדו את בקשתנו לא לפנות אלינו - ויותר מכך - כבדו את עצמכם בכך שתטרחו לפחות לקרא את הפרופיל שלנו לפני שאתם שולחים לנו הודעות מטומטמות.


ושיהיה לכולנו בוקר נפלא.

אה, כן, זוהי הודעה פרטית ל - "LORD משהו"... אני יורדת על ארבע רק כשאני עושה פנלים בבית של אדוני..... סורי....

sweet sacirifice



It's true, we're all a little insane
but its so clear
now that I'm unchained

fear is only in our minds
taking over all the time
fear is only in our minds but its taking over all the time

you poor sweet innocent thing
dry your eyes and testify
you know you live to break me- don't deny
sweet sacrifice

One day I'm gonna forget your name
and one sweet day, you're gonna drown in my lost pain

fear is only in our minds
taking over all the time
fear is only in our minds but its taking over all the time

you poor sweet innocent thing
dry your eyes and testify
and oh you love to hate me don't you, honey?
I'm your sacrifice.

[I dream in darkness
I sleep to die e
rase the silence

erase my life
our burning ashes
blacken the day
a world of nothingness
blow me away]

do you wonder why you hate?
are you still too weak to survive your mistakes?

you poor sweet innocent thing
dry your eyes and testify
you know you live to break me- don't deny
sweet sacrifice

עוד מעט מגיע הזמן ההוא בשנה, הזמן הזה שאני לא יכולה להכיל בתוכי, הזמן שבו איבדתי אותך לנצח.

כל שנה מחדש - בין אוקטובר לדצמבר - אני הופכת להיות שוב הילדה הקטנה שלך, ישנה כל לילה בסמוך למיטתך כמו אז, לפני שנים, שישנתי למרגלות מיטתך כל לילה בזמן שגוועת.

ובבוקר - יקיצה - ואני שוב מגלה... שאתה לא כאן.

ובניגוד לאלה ההולכים וחוזרים - אתה משם כבר לא תחזור.

רציתי לאמר לך שאתה שובר אותי במבט
אבל זמן כה רב לא הבטת בי...

רציתי לאמר לך שאתה מרסק אותי ברפרוף של יד על הלחי
אבל ימים רבים כל כך לא נגעת בי...

רציתי לאמר לך שאתה מפרק אותי במילה
אך שבועות שלא שמעתי את קולך...

רציתי לאמר לך - שאתה מחבר אותי בחיוך... רק תן לי חיוך.

רציתי לאמר לך - שלבשתי היום עיניים ירוקות - מבריקות - במיוחד בשבילך
אבל הדמעות מצליחות להסתיר אותן מהבוקר, ואני, מצחיקה שכמותי, בניסיון לסלק אותן בלי שיבחינו, מרפרפת בעפעפיים - ואתה הרי הכי שונא שאני עושה את זה... כאילו לא אכפת לי.

רציתי לאמר לך - שביקשת כנות, אמת, נתינה, התמסרות, שאתן את כולי ולא אצפה לכלום.
והנה עכשיו - אני אחרת, שלמה יותר, בטוחה יותר, כנה - הרים של כנות יש לי בשבילך... מוכנה... ואתה לא רוצה לקחת??!!!

רציתי לאמר לך שאתה שובר אותי

כי אין מבט, אין מגע, אין מילה....ואין ולא יהיה חיוך... יש שקט... תהום של מחשבה....

I am an opportunity and I knock so softly
Sometimes I get loud when I wish everybody'd just
get off me
So many playas you'd think I was a ball game
Its every man for themself, there are no
team mates
This life gets lonely when everybody wants
something
This might have been your fate
But they'll get their's eventually
And I hope I'm there

Surrounded by familiar faces without names
None of them know me or want to share my pain
And they only wish to bask in my light, then fade
away
To win my love, to them a game
To watch me live my life in pain
When all is done and the glitter fades, fades
away
They'll get their's eventually
And I hope I'm there

I drank your poison cuz you told me its wine
Shame on you if you fool once
Shame on me if you fool me twice
I didn't know the price
You'll get yours eventually

So what good am I to you if I can't be broken?
You'll get yours, yes you'll get yours
Eventually

ונפגשנו ברחוב
ושאלת - למה את כועסת?
עניתי - זה לא כעס
זו עצבות של אהבה.
ובדרכי הביתה
מתלבטת, מבינה
אין בי אלייך אהבה
זו עצבות - ללא סיבה.

משהו נורא מטפס לי במעלה הבטן
מתיישב אי שם בתוככי בית החזה שלי
שורף אותי מבפנים

[נגמרו לי המילים

הגיע הזמן למעשים...

את צריכה להתמודד עם הפחדים שלך, הוא אומר לי.

ואני, אני חושבת לעצמי שהפחד הגדול ביותר שלי הוא ככל הנראה להתמוד עם הפחדים שלי.

איך מתמודדים עם הפחד להתמודד? זה סוג של פרדוקס, לא????