הכלוב הסודי

לפעמים במקום להיות כל מה שאני בדרך כלל בשבילו, הוא הופך אותי לצעצוע שלו. לא, לא סתם כזה כמו שלפעמים אומרים כדרך ביטוי. הוא אשכרה משתעשע. זה לא כדי לגרום לי משהו או לא לגרום לי משהו. זה ממש כאילו היה לוקח כדור ובועט בו לשער בלי שוער, או מתעסק במסבחה כריפוי בעיסוק כזה, או פשוט מגרד בפצע להנאתו.
הוא שם אותי על המיטה כשאני על 6. ועומד על הרצפה בצמוד למיטה. הוא לא אומר כלום ומסדר אותי בדיוק כמו שהוא צריך. מושך את התחת אליו ומקשית לי את הגב כשהוא לוחץ עליו כלפי מטה. ביד השניה הוא לוקח את הזין, מעמיד אותו, ומתחיל לגעת איתו בפתח של הכוס שלי. הוא לא עושה את זה יותר מדי כדי שלא ארטיב. הוא מעדיף כשאני לא יותר מדי רטובה. הוא מחדיר קצת את קצה הזין פנימה ואז יוצא. כשהגוף שלי באופן טבעי נמשך אליו כדי לקבל עוד, הוא שב ומסדר אותו כמו שהוא צריך- מושך אליו את התחת ומקשית את הגב בלחיצה חזקה למטה. הוא שוב מכניס את הזין ומוציא. מכניס ממש רק את הראש שלו ומוציא. הוא חוזר על זה עוד פעם ועוד פעם עד שהוא מוודא שאני כבר יבשה לחלוטין. אז הוא שוב מסדר את התחת שלי בזווית הנכונה ולוחץ על הגב. הוא בודק שאני ממש יבשה ושוב מכניס את הקצה של הזין. עכשיו הוא דוחף ממש טיפה פנימה ויוצא, ודוחף שוב ויוצא. מקפיד למלא את כל חלל הכוס שלי אוויר. הוא תמיד יוצא עד הסוף אחרי שהוא נכנס ודוחף רק את הקצה כמה פעמים. הוא יכול לעשות את זה כך גם במשך שעה. לסדר את התחת זקור אליו. לדחוף את הגב למטה. ולפמפם עם קצה הזין בפתח הכוס שלי. כמו צעצוע סתמי, זה כייף לו אבל לא גורם לו עונג כזה שמוציא ממנו קולות עונג. חשוב לו כל הזמן לבדוק שאני יבשה. כשהוא מגלה שאני קצת נרטבת הוא מייד מנגב אותי או מתרחק קצת. זה לא מאוד חשוב. אבל זה הולך ותופס חלק גדול יותר ביחסים בינינו. כשהוא מסיים כואב לי כל הגוף אבל לא נראה לי שזה גורם שהוא מייחס לו עניין. גם אותי זה לא כל כך מעניין. זה לא אקט שנעשה לשם כאב. אז אין עניין בכאב. ולא מתעסקים בו. הוא צריך להתמוסס איכשהו בלי יחס מיוחד. הוא סייד אפקט. אני לא בטוחה למה הוא עושה את זה. אולי זו טקסיות כלשהי בעבורו? אולי פשוט בגלל שהוא יכול?

------
Toy story

אז סיפרתי לכם על המטפלת שלי, איך נפגשנו שוב במקרה
ובגלל ההכרות שלנו היא קצת מרשה לעצמה יותר..

כמובן שעל נושא הבדסם דובר בהרחבה הזוגיות שהתפרקה והיא מכירה את הנושא
והספיקה להכיר אותי טוב יותר.

ולפני כמה שבועות זה התחיל "אני רוצה להכיר לך מישהי" והיא לא הפסיקה לדבר על זה.
לפני שבועיים היא פשוט הודיעה לי "נתתי לה את המספר שלך.הגיע הזמן ששניכם תתקדמו לחיים
ותתמודדו עם הפחד שלכם לפספס"
הייתי קצת בהלם. ושלחה לי אשת קשר חדשה..
אני כבר ידעתי מי האישה וידעתי שהיא גם בעולם הזה נשלטת מזוכיסטית וקטנה..
לאחר יומיים הטלפון מצלצל והיא על הקו זה התחיל במבוכה קצרה.. ובאיזה רגע תפס תאוצה.
יומיים של שיחות..והרעב תפס אותי...ומודה לחשוב על אחרת.. היה לי קשה מאוד.
ואז היא הודיעה "יש לי שבת חופשית ואני צריכה לנקות את החיך.. (פשוט ככה) ואני מעדיפה שזה יהיה אתה"
מאותו רגע השיחה תפסה אינרציה משלה.. שולחת תמונות. ממלאת בקשות שלי. מצלמת שולחת.
קבענו לשישי בערב, ובגלל שאני גר קרוב מאוד לאקסית תמיד יש לי חרדה שהיא תבוא במפתיע.
בהגיון יודע שאין מצב בעולם שזה יקרה. אבל הגיון לחוד חרדה לחוד.

קבענו אצלה.. ארזתי תיק עם כל הצעצועים שהתגעגעתי.. והגעתי. היא חיכתה בדיוק לפי ההוראות
והערב היה מושלם.. סשן חזק טוב. סקס מעולה. רק אני קילקלתי טיפה כשהודעתי שחוזר הביתה לישון.
ואף הסברתי את האילוץ. היא כנראה לא ממש קיבלה ושאלה אם יכולה לבוא איתי...
חישוב מהיר בראש. האקסית עם הילדים אין מצב שתבוא גם אם אני טועה והיא ללא הילדים
אמרתי כן.
נסענו אליי.. והלילה נמשך.. ומאז ניפגשים לא מעט.. והחיבור טוב גיליתי בה עוד רבדים שחשובים לי
והיא אפילו הצליחה להביא אותי למימוש פנטזיה שעם האקסית רק דיברתי עליה...
ובכלל בשבועיים האחרונים עשיתי כל כך הרבה.. שברתי עוד גבול התנסתי בשליטה מיותר מאדם אחד
נסענו טיילנו.. היא מכווננת לכל צורך שלי.

והיא מכילה את כל כולי. את הטוב ואת הפחות.
השליטה תפסה מקום משמעותי וחזק. וסוג של חברות חזקה.
אני לא מעז לקרוא לזה זוגיות.
כי זה הדבר היחיד שלא סיפרתי לה. שאני תכף עוזב את האיזור..
כרגע היא גרה 7 דקות נסיעה.
ותכף זה יהיה שעה ורבע לפחות..

והכי מדהים בזה היא יודעת עליי לא מעט על קשיים מסוימים שהם באמת בעיה
את חוסר החיבור שלי לכאן
והיא תומכת. היא שם. היא לא מוצאת את זה ככלי ניגוח. וגם בשיחה קשה שהייתה לנו לא השתמשה בזה נגדי.

הסקס הבדסם הביחד הבילוי המשותף פשוט תענוג איתה.
ונראה לי שהיא באמת מפתחת רגשות.. ואני כבר לא "ניקוי לחיך" רק לא לפני הרבה זמן עברתי פרידה קשה.

ואני לא באמת יודע מה אני מרגיש... אם זו היא. או מה שהיה "נותת" לי אם היא רק מילוי או המנה העיקרית?
והחלטתי ששישי בבוקר אני מגיג ומעלה בפניה הכול.

אני ממש לא רוצה להישאר כאן. וממש רוצה לדעת מה היא עבורי..
ואני מתפלל שהישירות שלי לא תהרוס לי.
אני מאוד רוצה להגן עליה.

אבל הכי לא רוצה. לפגוע בה בי ב"אולי עתיד" שיש.

אני עצוב שאת חיה בהסתרה. שלמרות שפתחת את הנישואים, את עדיין צריכה להסתיר ממנו.
אני עצוב בשבילו, שאין לו משג כמה דברים את מסתירה ממנו. הוא יודע עלינו אבל לא יודע עד כמה את אוהבת אותי. וזה לא שאת אוהבת אותי ותעזבי אותו בשבילי, את אוהבת אותו ואוהבת אותי. את בחרת בו ובוחרת בו בכל יום מחדש, ועדיין, הוא לא מספיק בטוח במקום שלו מולך. את פולי והוא לא מסוגל להבין את זה, אז את חיה בתחושה שאת צריכה להסתיר.
זה קשה לי הבחירה הזו שלך, להסתיר ממנו. אני לא מצליח להבין את זה. אני אפילו מוצא את עצמי כועס על זה. כועס שאת בוחרת להסתפק בהסתרות ושקרים ולא עומדת על שלך. כועס שאת עושה לעצמך חיים קלים על חשבון בעלך שאין לו מושג מה את באמת מרגישה. מה את באמת צריכה.
הלוואי שיום אחד תהיי מספיק אמיצה לפתוח בפניו הכל, ולא רק את מה שנוח לך.

אז אני אחד מיושבי האתר כאן לא מעט שנים. גבר גרוש איש טוב בעיני לפחות.
ולאורך השנים חויתי כמה קשרים שאורכם נספר בשנים, ובין לבין הרבה סטוצים
בעשור פלוס האחרון הייתי עם קרוב ל300 נשים. עוד מעט אגיע לזה.
וכן יש לי רשימה.ולא מהסיבה שאתם חושבים.ותמונות.. אלפי תמונות שלהן מסומנות באותיות שלי.
הייתה תקופה שלא היה איזור בארץ שלא יכולתי לבוא להרים רגליים לקבל פינוק עינוג ככל העולה על רוחי.
שנים שבגלל העבודה הייתי בתנועה מתמדת וחילצתי מכך את המירב.
חויתי כמעט הכול. עשיתי יותר מידי הרבה יותר מידי.
וזה לא בא כדי להתפאר. מקווה שתכף תבינו זאת.

ואני גרוש, מאוד מנוסה בעולם הזה.יודע הרבה יותר מהרוב. איש רגיל בטח לא חתיך..
יצא לי שכאלה שפנו אלי אמרו לאחר מכן שרק רצו לחוות סשן איתי בגלל השמועות..
ושתדעו. אני בכלל לא אקסטרימי כמו שחושבים. אני רק טוב במה שאני עושה.
יודע לקרוא אנשים ולהבין עד לאן יכול לקחת אותן..

והנשים כאן. עם כל הכבוד.. הניקים שאתן בוחרות..ההתנהלות שלכן עקומה בלשון המעטה.
וכן אפשר להבין למה אתם לא רואות את העץ ביער. אבל חלק מזה באשמתכן הישירה.

ונפסלתי על מראה יותר מפעם אחת. ופסלתי על מראה הרבה יותר.
שמנות מאופרות מידי ערסיות מידי פלצנות ייתר ןעוד ועוד...

ואז היא הגיעה. היא פנתה אליי שוחחנו ומכאן הכול התחיל לרוץ..והיא אני חושב היחידה שלא ביקשתי ממנה תמונה. והיא לא ביקשה. פשוט שוחחנו בכל שעות היממה על הכול ועוד

והאירוניה כאן. שאם הייתי רואה אותה ברחוב, לא הייתי מבזבז מבט נוסף. רחוק מהטעם שלי.
וכיום לפחות בעיני היא האישה הכי יפה בעולם. ולמזלינו כשהגענו למפגש הראשון זו הפעם הראשונה שראינו אחד את השני.
אם זה היה קורה מוקדם יותר. רוב הסיכויים שהייתי מוצא דרך לגרום לה לסיים את מה שהתחיל.
אבל זה לא קרה החיבור היה כמעט מיידי והכול פרח

הגענו לעוצמות עומק גבהים שרק יכולנו לחלום עליהם. כל אחד מאיתנו בדרכו בחוזקות שלו תמך בשני..
והאמת הפשוטה שלא מאמין שאיפעם אזכה לעוצמות האלה לאהבה כזו לחיבור כזה.

כן אנחנו כבר לא.. העוצמות שלנו במריבות היו לא פחות מעוצמת האהבה שלנו.. והיא הייתה עוצמתית מאוד.
זה גרם לנו לכאב. שכבר לא יכולנו להכיל יחד. ונפרדו דרכינו.

אז מה אני בא לומר?
הרשימות מכולת... הפנטזיות על דוגמנית על.. וכאלה. לא יתגשמו.
תטרחו להכיר אדם אחד בכל פעם.תגלו מה מעבר למסיכה
תטרחו ללמוד מה מפעיל מה מכבה.
תטרחו להכיר את כל המכלול.
תהייה הדום הכי מוצלח. אם מידי פעם אתה לא יכול להוריד את הראש עבור האישה שאתה אוהב.
אתה לא גבר. אם ה"כבוד" יותר חשוב מנפשה אתה לא גבר.

לקח לי המון שנים למצוא את האחת שיכולתי ללמוד ממנה. על החיים ועל אהבה.
ולא פיספסתי זאת.. בגלל שהסתכלתי מהלב. ולא מהעיניים.

ותאמינו לי העוצמה שמגיעה כשייש אהבה... אין אורגיה בעולם שתשווה לזה.

------
אחד שהיה.

זה התחיל בדייט כמעט תמים, המשיך למפגש אצלך... פורפליי כייפי, מצבטי פטמות, הורדת אותי על ארבע על מזרון, היית נעים ומכאיב בדיוק במידה הנכונה...
כל הערב ליטפת והכאבת, שיחקת בי בדיוק כמו שאני אוהבת. היית נעים לי והתחלתי לפנטז על עתיד איתך...
הורדתי מגננות, הורדתי שכבות של זהירות, הרשתי לעצמי להיסחף במבטא הקולח שלך. הסכמתי לעצמי לשחרר את העבר שלי, את הפגיעות הקשות שחוויתי. הרשתי לעצמי להאמין שהגבולות שלי יישמרו איתך...
עמדתי ערומה לפניך, על ארבע, שיחקת בחורים שלי, הרגשתי אותך מתפשט, ביקשתי רק דבר אחד, שים קונדום ושחק בי איך שתרצה...
אמרת עוד רגע...
ביקשתי שוב.. רק בבקשה שים קונדום לפני, זה חשוב חי..
כן כן, אל תדאגי רגע לפני שאחדור..
ואז.. בעוצמה שלא הבנתי, חדרת אליי בכח ואני מלמלתי... השתתקתי, התנתקתי, הדיסוציאציה בבת אחת התפרצה ולקחה אותי שבי... תהליך של 6 שנים בבת אחת נקטע. שנה שלמה של אימון בלהגיד בקול ולסמוך על כך שאשמע, ברגע אחד לקחת ממני הכל.... מילה אחת שלא נשמעה.. לא!
והתגלגלתי חזרה לתהומות, מרוקנת, מנותקת, עכשיו אני כבר לא איתך ואתה באמת יכול לעשות בגוף הזה כרצונך, כי הנפש שלי פרחה, ברחה, לא מסוגלת להתמודד עם גברים שרק לוקחים, בחוסר אכפתיות מוחלט..
התעוררתי מהניתוק אחרי זמן מה, על הספה, לא מבינה מה קורה ורק שואלת למה?! הרי הרשתי לך לחדור לקודש הקודשים שלי, למקום שהוא הכי אני.. למה? למה ככה?!?
נותרתי המומה וכואבת, פצועה ומעורערת...
ואתה?!
המשכת הלאה לקורבן הבא!

פברואר 2020. עברתי אונס. תקופה ארוכה שבה אפילו נגיעה קלה של בן משפחה היתה מקפיצה אותי, לא יכלתי לסבול מגע. בשנה האחרונה התחלתי לשחק קצת בבדסמ אקטיבית, משני הצדדים, אבל זה לא היה מיני, רק כאב.
הרצון התחזק עם הזמן, ואם לפני שנתיים, המחשבה על חדירה היתה מחלחלת אותי ומחרידה, ובהמשך העדפתי לקבל זין בפה ולא לכוס אן לתחת (שתי אהבות) רק לא לחוות את תחושת החילול, אתמול, אחרי כל כל הרבה זמן, עשיתי סקס. זה היה כל כך במקום, כל כך מדוייק עם פרטנר שהיה אכפת לו מהעונג שלי, ושפירק אותי לגמרי (כואב לי בחזה ובכוס וזה גורם לי להירטב כשאני חושבת על זה), וזה היה מלוכלך וטעים וחם ומיוזע, וכל כך כל כך נכון, והייתי כל כך בשלה לזה, ואני פשוט שמחה שזה קרה, כי התחלתי לחשוב שאני דפוקה ושלעולם לא אהנה יותר מסקס.
בחזור היו לי קצת פחאשבקים לכל החרא שאעלתי בארבע השנים האחרונות כולל האונס וקשרים רעילים ומנצלים, אבל התקשרתי למישהו עשינו פון סקס וזה סוגשל נתן לי אפטר קר וקרקוע, ואני ממש שמחה, שדף חדש נפתח.

זה לא פותר אותי מלקבל טחפול בטראומה, זה משמח שאני מצליחה להפטר ממנה, שהיא לא תנהל אותי. ושאני אשכרה יכולה לחיות את השנים הצעירות שעוד נותרו לי עם הרבה פאן ושחרור ומקום למיניות שלי.

אני כל כך גאה בעצמי, שניצחתי.

------
שרמוטה שמרנית

הוא הציע שניפגש. הסכמתי. זה היה ערב חביב עם קפה ומאפה. ככה יצא שהכי התאים שאני אבוא לעיר שלו. הגעתי ישבנו ובסוף הערב הגיע חשבון. הוא הציע שנשלם חצי חצי. הסכמתי אבל הוא קלט את אכזבה שלי.
הוא שאל אותי למה אני מגיבה ככה, מה לא חשוב לי שזה יהיה הוגן?
הסכמתי איתו כי לא רציתי לפתוח וויכוח.
אחרי זה קיבלתי הודעה שלא מתאים לו שציפית מראש שהוא ישלם וחתך.
זה שאני שילמתי על הדרך עד אליך לא נחשבת?
שלא נדבר על זה שאני סטודנטית עם קשיים כלכליים שאתה מודע אליהם ואתה עובד במשרה מלאה?
לא אמרתי שתממן לי את התואר. אבל אתה הזמנת אותי לקפה, ושילמתי על הנסיעות והשקעתי זמן לנסיעות להגיע אליך במקום להיות במשמרת ולעבוד.
מרגישה שמשהו קצת השתבש בכנות. לא שגברים תמיד צריכים לשלם על כל יציאה. אבל ההתעקשות הזו שהכל חצי חצי כשלא מסתכלים על כל התמונה מרגישה לי הזויה לפעמים.

------
בחורה הוגנת

הצטרפה אליי קולגה חדשה במקום העבודה, במבט ראשון לעבר עיניה … משהו נראה לי מוזר, שעליי לשמור מרחק וכרגיל התעלמתי מהאינטואיציה שלי כי יעדים לחברה !
לאחר עבודה משותפת של שבועיים היא משתפת אותי שעברה הטרדה מינית במקום העבודה הקודם שלה ומאוד קשה לה מאז והיא אינה מרוכזת (באמת היא לא מרוכזת ואני במצב שאני עושה עבודה של שניים)
מראש, אני לא מזלזלת בכל סוגי ההטרדות המיניות (מילוליות או פיסיות).
אבל היא עשתה סערה בכוס מים… לטענתה, הבנאדם אמר לה ״יש לך חזה יפה בואי תמצצי לי״ֹובמקום להגיש נגדו תביעה של מיליונים (כהרתעה) היא מסתובבת עם פרצוף תשעה באב… כמובן היא הלכה ופתחה את זה מול כולם במשרד ואף אחד מהבוסים לא מתקרב אליה (כן, הם חוששים ) ומבקשים ממני להכיל אותה.
ממני?!?! כשאני מנופצת מבפנים לאלפי רסיסים
שמאז האירוע (לפני חמש שנים) לא הצלחתי לגעת בגבר, לחוש תשוקה אמיתית (שלא כתובה בספרים) ממני?!?.
״היא מסתדרת איתך״ ״ את מכילה אותה״ אבל אני לא:
וגם לה לא חסר … היא לא מפסיקה לדבר על זה כל הזמן ובכל מיני גרסאות.
כמובן הצעתי לה לפנות למרכזי תמיכה לנפגעות מיניות אבל היא לא רוצה: היא מעדיפה לשפוך את. הכל אצלי במשרד.
קשה לי להכיל אותה במיוחד לאור העובדה שמדובר בהטרדה מילולית וכן אמרתי לה שאני לא מסוגלת לשמוע ושעליה לומר תודה לבורא עולם ששם זה נגמר כי היא לא יודעת מה זה באמת אונס, להרגיש חסרת אונים , משותקת, מטונפת וכל השיט.
אבל היא… ילדת שמנת לא מודעת לעולם הסובב ולרוע שכבר לא מסתתר בחוץ.
היא שמה את עצמה במרכז (בצדק או שלא) ובאותו זמן אינה מעוניינת לטפל בעצמה ולהעצים את עצמה מהאירוע.
לא יודעת כבר מה לעשות… הטריגר הזה הטריף לי את החיים בחודש האחרון… הדרך היחידה בה אני ישנה ללא סיוטים זה אלכוהול, יש לי פריחות, התקפי חרדה, העליתי במשקל בצורה מטורפת (וכן התזונה לא השתנתה אלא צומצמה ) ועוד.
לא יודעת איך להכיל אותה, לא רוצה להכיל אותה - עבדתי קשה מאוד על עצמי וכל מה שיש לי
מדוע יש לי נסיונות כאלו מטורפים בחיים?!
כל מה שאני יכולה לאחל כרגע שהיא תודיע על עוד יום מחלה ותלך לעשות קניות (כן… היא רוכבת על הגל הזה במשרד והבוסים ככ רחמניים ואין להם פייסבוק).
תחסכו ממני את השיפוטיות.. יש הבדל עצום בין הטרדה מילולית לאונס כשאת אישה בוגרת.

נשבע לכם זה עולם מצחיק.

מכבי "הטרידו" אותי לא מעט בגלל בדיקות דם שהייתי צריך לעשות.
וכל הזמן התפקשש לי... בוקר אחד הבנתי שבעצם הייתי בצום של 12 שעות והלכתי לעשות.
יומיים אחרי לפון מרופא המשפחה "תבוא" מתברר שיש רמות חריגות...
הדרך לCT הייתה קצרה מאוד.
גוש על המעי, וברגע שפירטו לי מה יש אמרתי להם שלא צריכים ביופסיה..ראיתי את זה בדיוק בבן משפחה.
ואמרתי במקום שלא מתכוון לעבור את מה שעברו.
והיום הגעתי לעוד פגישה במרפאה הרופא מנסה לשכנע אותי.. וכשביקשתי לחתום על DNR המסכן כמעט התפלץ.

מצחיק אותי שהחלטה לחיות את מה שנשאר בכבוד. מעוררת כל כך הרבה אמוציות אצל אנשים.
וזה לא שפחדתי להקריח... אבל ראיתי איך אנשים אהובים מתאדים לאט לאט

מצחיק ואירוני. בחודשים האחרונים התחלתי לאכול נכון להתעמל ויתרתי על המון כדי להתנהל נכון ולשמור על הגוף.

ולמזלי מערכת היחסים שהייתה לי הסתיימה. היא כבר לא תצטרך לדאוג שאמות.
עכשיו רק קלטתי את הכול כשהזמנתי צמיד מיוחד ליד שמודיע על DNR
ואין בי חרטה.

------
זיכוך.

מעצבן אותי שאני כבר לא יכולה לפרסם כאן את מה שאני באמת מרגישה. פעם היה לי ממש כיף לכתוב כאן, זה היה ממש סוג של טיפול. ואז המצב הנפשי שלי השתפר, כבר לא הייתי צריכה את האלמנט הטיפולי ותאמת גם לא רציתי לקרוא או להיות בקרבת תוכן שכתבתי כשהרגשתי כל כך רע.

אז התרכזתי בעשייה אחרת ואני ממש גאה בעצמי שהתמדתי והצלחתי להשיג את מה שעבדתי בשבילו יותר מעשור. ועכשיו דווקא כן רציתי לחזור לכאן ולתעד את הזוגיות שלנו.

עד שמישהי איימה עליי, לפרסם תמונות עירום שלי, לשלוח את התמונות למקום עבודה שלי…ברגע שמישהו לוקח את הדברים הכי אינטימיים שכתבתי כאן כמו המחשבות האובדניות או הטיפול בדיכאון או ההפלה כשהייתי צעירה. כשמישהו לוקח את זה ואת הפגיעות שבזה והופך את זה לנשק, כבר אי אפשר לחזור לכתוב חופשי.

גם אי אפשר להינות מהאלמנט האקסביציוני של תמונת עירום, גם בלי סימנים מזהים, יש תמיד דאגה שלמישהו חוץ ממנו יש תמונות של אותו גוף אבל עם פנים וקעקועים וכמה יהיה קל לקשר וכמה זה מסוכן לכל מה שהשגתי עד עכשיו וכמה זה עלול לסכן את הפרנסה העתידית שלי.

אני לא מחפשת להצביע אצבע על מישהי…אני פשוט מרגישה צורך לפרוק על איך האיומים האלה השפיעו עליי, ונכון ההשפעה היא על דברים שכביכול מאוד טריוויאליים אבל בכל זאת זה מורגש ולא נעים. איומים יוצרים תחושה של אני לא בטוחה, לא כאן ולא בכלל. ובמיוחד לא כשיש עבר טראומטי. זה הכל מכוון ומיועד להפחיד.

וזה הצליח, אני באמת פוחדת להיחשף. זה מה שהכי מציק…