הכלוב הסודי

אני מספר שאני שחושב עליך הרבה וזה דיי נכון.
אבל אני חושב עליך המון!
הבוקר חשבתי לעצמי כל מיני מחשבות על מגע מסוג אחר שלך.

מגע שמתחיל קר ומנוכר.
מגע של כפפת לטקס וג'ל קר
מגע מעט גס, מעט אכזר.

מגע שקט וקצת מרחוק אך גם סוער ומדויק,
מגע שאיתו באה הוראה להפשיל מכנסי להשפיל מבט.

במחשבתי,
כף יד מונחת על ראשי אוחזת אותו מהשיער.
מנערת משחרר אותו מעקבות העבר.
כעת מסתכל אני על הרצפה הקרה.
מביט אל בין שני רגלי בתקווה לראות משהו,
אפילו רק קמצוץ מההופעה.

את נצמדת אלי מאחור תוחבת אצבע אחת אל תוך החור. אני זז לי מעט באי נוחות..
ש..שה שה, אני שומע אחרי.
ותוך כדי בכוחניות זרועך הדקה ממקמת אותי יציב ומעמיקה את החדירה.
אני נצמד אל הכיור הקר מנסה להרפות לפני יהיה מאוחר, לפני שיגיע הכאב ואיתו תחושת החרטה.
מנסה לחשוב מחשבה נעימה, חמה.
נושם עמוק רוצה להתמסר. אומר לעצמי בר מזל אתה. תפסיק מפגר!

עם הנשימות לאט הולך ומתרגל.
עוד אצבע נכנסת ואני כבר מתיישר.
את מתרחקת קצת מסתכלת עלי מאחור. מתבוננת בי דרך המראה, מקשיבה לגופי דרך החור. את מזהה עלי פני סימנים של הנאה ועוד אצבע חיש מוסיפה למערה.
הכל לאט וללא מילים רק קולות של ג'ל וכפפה נשמעים.
כשמגיע הזמן את אוספת קונדום.
מלבישה אותו על הסטרפ מושכת ומשמנת
אותו את כל הדרך לאחור.
כאלילה מתמקמת יציבה על עקבים
שחורים דקי גזרה.
אנחנו בדיוק בגובה וזה מרגיש מדהים!

מתחיל להיות חם אצלי במקלחת הקטנה.
פני מיוזעות לחיי אדומות סמוקות
והמראה הולכת ונהיית
פחות ופחות ברורה.
אני קרוב! עולה בי התחושה..
וברגע של חיפזון שולח את ידי לכיוונה.
לפתע את עוצרת, נעמדת ללא תזוזה.
מושיטה ידך קדימה יד חמה.
מסמנת לי ברכות לעזוב את החבילה.
הרגע הזה הוא "בשבילי" את לוחשת לי.
בדיוק כמו שהוא בשבילך.

I love miss

כל פעם לפני שאתה הולך אני מסניפה אותך עמוק,
ואומרת לעצמי שזהו, הפעם זאת תהיה הפעם האחרונה.
כל פעם אני נשברת ונכנעת מחדש.
אין לי, פשוט אין לי הסבר הגיוני לזה.

------
N

מכירים את זה שיש כאן שיחות שמתחילות רגוע
ואז הם מעלות אש ולהבות והכל נכנס לטירוף וסחרור
ואז לפתע השיחה נגמרת אפילו בלי ביי
לאחרונה זה קרה לי יותר מידי פעמים...

הגרון ננעל. לשניה אחת, אין לי אויר.
אני מרגיש איך שטף דמעות, פאקינג נחשול, צונאמי,
מתחיל כמו אגרוף סאקר-פאנץ לבטן, מתגלגל לסרעפת,
עולה גרון.. אני עוד שניה הולך להקיא. או לבכות. או שניהם.

מבחוץ שקט.
מבט חודר, ברזל, גוף מחושל עם ידי פלדה,
חיוך כמו האמוג'י של הסמירק, שיכול להמיס אותך מהבפנים,
לרסק לך את הנפש. פאקינג דוש.

העיניים שלנו נעולות.
את חצי קשורה, אבל אין צורך. אני מחזיק אותך, ואת יודעת את זה.
פאק.. אני בדיוק קולט שאת שוקלת פחות ממה שאני מרים בחימום שלי..
הגוף שלך מתחיל לרעוד. זה הסימן שלי. שחיכיתי לו.
אני מחליק יד אחת בין הרגליים שלך, השריר לחוץ כנגד הכוס שלך,
כף היד נפרשת על בסיס הגב התחתון
יד שניה מחבקת, מחזיקה, מהצד, לאיזון,
ואני מניף אותך באויר.

מופתעת. פולטת זעקה לא רצונית, השפתיים שלך מחליקות, נפרשות
והדגדגן שלך נשען על השריר (הפועם) שלי.
אני מטה אותך בעדינות, מנדנד, קדימה, אחורה, נותן לקצב המשקל,
לכוח המשיכה, לעשות את שלו.

את מתפרקת לי בידיים. נמסה.
מאבדת שליטה על הגוף על הנפש, על הרצון
השרירים רועדים, של שניינו, הגוף שלך מתעוות, מפרכס,
את גונחת, צורחת, ללא שליטה, משחררת,
בעוד את נכנעת סופית לאורגזמה ש..

מותירה אותך ריקה. שקטה. שלווה.

את נוזלת לי בין הידיים.
מזל שהכנתי את היד השניה באמת.
אני תופס אותך בקלות, עוטף אותך בחום, ואהבה, ובטחון
מניח/משכיב אותך בעדינות, בזהירות, עלי
אני במזרחית, מחזיק אותך, עוברית, קרוב קרוב אלי
חזק חזק.
נותן לך לבכות.
להיות.

אני שונא אותך.
אני שונא את היכולת שלך להרפות.
אני שונא את היכולת שלך להיות שם.

החור, החלל, הריק ואקום כלום חוסר חרא שיש לי,
המקום הקבור הזה, קצת מתחת לבסיס הגרון, קצת מעל הלב והריאות
צורח. צורח כל כך חזק שבסרטוני אנימה זה היה מלווה ב gore, ולילה וזאבים ו..

הגרון שלי ננעל.
אני כל כך אוהב אותך.

יש לי בעיה רפואית שאני סוחבת כבר כמה זמן. זה קשור לדימום ולתחת. אפשר להבין לבד. אני מנסה ללכת לרופאים פה ושם וזה בנתיים לא ממש עוזר. מנסה לטפל בזה לבד וזה גם לא ממש עוזר. זה פוגש אותי בחיים המיניים זוגיים. אני מרגישה שזה חוסם אותי מרוב בושה ומונע ממני להכיר ולצאת להגיע למצבים אינטימיים. זה מאוד חסר לי מצד אחד ומצד שני אני צריכה את הזמן הזה רגע לטפל בעצמי ולרפא את זה.
כמו שכתבתי זה עדיין לא עובר ואני לא רוצה להגיע למצב אינטימי עם גבר שיגרום לי להיות מובכת אז אני נמנעת מלכתחילה מהכרויות. האם יש לי סיבה להתבייש ככה ולעצור את החיים שלי עד שזה יעבור? לא סגורה על זה.

------
כבויה

תפסתי אותי נוגעת בעצמי בזמן שאני מסתכלת על פורומים בהם גברים מדרגים כפות רגליים יפות ואני משווה אותן לשלי ואני תמיד מנצחת וזה פאקינג מחרמן אותי כמה גברים יכולים להתחרמן ממני.

כמה חיכיתי שתגיע. בסבלנות תהומית.
חיכיתי שנים.
אפילו לא ידעתי שאני מחכה עד שהגעת.
אתה מבין? כי שנים וזה.. מצאתי את השלווה שלי, התפתחתי, מצאתי אהבה, הבאתי ילדים יפים לעולם הזה ופרחתי.
מכירים את הספר על העיר שנמצאת חצי בחושך וחצי באור?
אז אני טיילתי באור. אבל באתי מהחושך.
אני יודעת כמה נחמד זה להיות שם באפילה. האדרנלין זורם, הדופק עולה, הראש מסתחרר, והאופוריה שמציפה את המוח.. ממכרת.
לפעמים אני מטיילת על הגבול. מציצה לצד השני עם חיוך נוסטלגי.
והנה טיילתי שם יום אחד, כהרגלי, על הגבול, בין החושך לאור ופגשתי אותך שם על השביל.
שלום שלום.
אתה נחמד.
אני אוהבת את זה.
אתה לא מאיים.
אני אשאר לידך.
אתה מקסים אותי.
אתה מזכיר לי מישהו שהכרתי פעם.
לתת לך יד?
ללכת אחריך?
לצד החשוך?
אתה תשמור עליי שם?

------
אש

הייתי צריכה לפגוש מישהו שמכיר את אבא שלי בעולם האמיתי, ואת כלובי כדי להיות בטוחה שאבא שלי זה לא כלובי.

כשאני אצל ההורים ויוצא שגולשת בכלוב מהנייד, אני תמיד משתיקה התראות לחלוטין רק כי אני פוחדת שלא אקבל איזה סגולה והעיניים של אבא שלי יפתחו או היד שלו תישלח לטלפון באינסטינקט למשמע הצליל הייחודי והמוכר ואז אקבל סוף כל סוף אישור למה שתכלס לא יפתיע אותי בכלל ואפילו יהיה מתבקש-

אבא שלי גם בכלוב.

------

דדי אישוז- מה הפלא?

לשחרר, לאבד שליטה על הרגע, לתת שליטה למישהי אחרת על הגוף שלו לבחור בשבילו את ההנאה והעונג. לוותר על האגו. הבנתי את הפחד וטוב שהוא לא איתי. כי הייתי מוחקת ממנו את עצמו. התמימות שלו, הכנות שלו הפשטות שלו היו גורמים לי לאבד שליטה.

------
גאה בו שהוא סירב לי.