הכלוב הסודי

אני רוצה לשלוח לך הודעה, לשאול מה שלומך,
אבל אין לנו קשר כזה.
כי אתה עונה רק מתי שבא לך, ואתה בקשר רק מתי שמתחשק לך.
אני לא רוצה קשר רצוף איתך, ולא קשר יום יומי.
אבל לפעמים אני רק רוצה לדעת מה שלומך,
ורוצה יחס קטן ממך,
ושתדע שיש מישהי שחושבת עליך כמה דקות ביום.
וזה חונק אותי
זה גומר אותי מבפנים.
איך אני עושה את זה בלי שתחשוב שאני רוצה אותך בחזרה????

------
סיגריה רטובה.

אני אוהבת אותך.
אין משהו שתוכל לעשות שישנה את זה.

כאשר סוף סוף גיליתי את השם שלך וגיגלתי ומצאתי את הזבל של המנוול הזה, ושמעתי בהקלטה באתר את הקול שלך אומר דברים בחלקם דומים למה שאמרת לי, עוד לפני שהראש הספיק לעבד ולהבין שהכל שקר ושטויות, רק רציתי לחבק אותך ולהגן עליך ובכלל לא עניין אותי אם זה נכון או לא.

הנשלטת הקודמת שלך סיפרה לי פעם סיפור די מעורפל על משהו שקרה לפני שהכרתי אתכם. אין לי מושג אם זה נכון או לא. זה לא מעניין. כי אפילו אם זה נכון זה לא משנה.

יכול להיות שאני מספרת לעצמי סיפורים שנעים לי לשמוע, כדי להמתיק את המציאות שהיא שאתה לא רוצה אותי.
אבל אני לא יכולה להאמין שרק אני מרגישה את החיבור בינינו.
אני חושבת שכפי שהערת אצלי מקומות שלא ידעתי שקיימים, אני מעירה אצלך דברים שקשה לך איתם.

קשה לך לקבל אהבה.
קשה לך לשמוע דברים טובים על עצמך.
וגם אתה בטח חושב שההערצה שלי אליך לא היתה שורדת לראות אותך מתנהל ביום יום בכל הדברים הקטנים של החיים.
או לראות מי אתה באמת.

אני יודעת שאתה יכול להיות בן זונה ולפעמים חוויתי את זה על בשרי.

אני יודעת שיש לך מקומות חשוכים ואני בטח לא יודעת חצי.
זה לא משנה.
ראיתי אותך בפנים.
ושם יפה. יש שם אור של אלוהים.

אני יודעת שמפריע לך שאני מבוססת ועם משפחה ולא תלויה בך בדבר (לכאורה כמובן).
כי אתה לא מאמין שמישהי שיש לה ברירה תישאר אתך, לא תעזוב אותך.

אני יודעת שאתה לא מאמין שמישהי יכולה לאהוב אותך בדיוק ורק בגלל שאתה בדיוק ורק מי שאתה. על הטוב ועל הרע כי הטוב שלך לא קיים אצל אף אדם אחר. והרע מרתק ותפל ביחס לטוב ומי רוצה רק טוב.

ואולי, גם, אתה לא רוצה להיות חבר במועדון שמסכים לקבל אותך.

ואולי אני באמת רק עוד תחת בסדרה ארוכה שבא להתחנן לחגורה שלך.

ואולי אין כלום והכל רק בראש שלי.

ואולי אלוהים יודע שיש לו תפקיד אחר איתי. לא מה שאני רוצה. מה שאני צריכה.

אבל אני אוהבת אותך.
אין משהו שתוכל לעשות שישנה את זה.
מעצם קיומך הרגת את כל הגברים האחרים על כדור הארץ.

לא חשבתי לעולם שאגיע למצב הזה.

הוא הראשון שלי. מבחוץ אני אדם שמח. חזק ובבית איתו אני נובלת.

כשהתחתנו ידעתי שזה לא שלם. אמרתי לעצמי שמקסימום מתגרשים. הוא תמיד ידע שיש לי בעיה עם המשיכה אליו.על פניו אני זאת שהייתה הדומיננטית בקשר הזה, הייתי בטוחה שהכל זה עניין של בחירה שלי.

היום אני יודעת שגם מבחינה מינית הוא לא יודע מספיק. וובאופן ספציפי אלי- הוא לא יודע לגעת לספק לדאוג. מעולם לא גמרתי איתו. בעבר חשבתי שאני א- מינית. שאני לא רוצה במין וזה לא עושה לי את זה. כמובן שזה ערבוב של משקעים וחינוך עם חוסר היכולת שלו לספק ולענג. חשבתי שאני הבעיה. כשבגרתי ניסיתי להסביר ולכוון להפנות למידע. זה מעולם לא עזר. הוא לא באמת רצה ללמוד. לא באמת עניין אותו. הוא אמר שהוא רוצה אבל זה לא באמת בער בו שאהנה גם. עד היום הסיפוק שלו הוא שחשוב.

בחרתי בו כי חשבתי שהוא הטוב בבריות. הוא יהיה אבא טוב ושותף מלא וטוב. אבל ידעתי, ידעתי תמיד שזה לא המקום שלי. ובכל זאת בחרתי בו. לימים הוא מעל באמון. אירוע שלא הצלחתי להשתקם ממנו. שתקתי ונאכלתי מבפנים. כל יום נאכלתי עוד קצת. אחכ התחלתי לחפש את דרכי החוצה. אבל פחדתי. אין לי תשובה טובה למה. אולי כי לא האמנתי מספיק בעצמי. זו הייתה טעות, מבין שרשרת הטעויות איתו.

היום אני נשארת בכלא שלי בעיקר בגלל 3 סיבות: הילדים, איומים, כלכלה.

אני מפחדת להזיק לילדים המהממים שלי. הם נקלעו לתוך סיטואציה שהם לא בחרו בה. ואני? איך אני מסוגלת. בטפשות שלי להרוס להם? לגרום להם לנזקים? אני אשמה, אני צריכה לשאת במחיר. הם הסיבה הראשונה והעיקרית מבחינתי למה לא לקום וללכת. הם לא מודעים למה שקורה בינינו. זה מוסצר היטב מפניהם. ולא הם גם לא מרגישים כלום.

האיומים. האיומים שלו מה יקרה אם אחליט לקום וללכת. איך הוא יתנקם בי ויהרוס לי. ואיך הוא ימרר לי את החיים ויזרוק אותי לרחוב. אני לא אפרט מהחשש לחשוף. אבל אני משותקת מהאיומים האלו. אני יודעת שהוא מתכוון לכל מילה. הוא ימרר את חיי. הוא צודק אני אצטער על הרגע. הוא יחריב את עולמי בדיוק כמו שהוא מבטיח לי אם אעז לקום וללכת. אני מפחדת ממנו. פחד עד שיתוק. אני יודעת שכל האיומים שלו הם לא איומי סרק. בכל פעם שאני קצת מתרחקת ממנו קצת מעיזה להסתגר בעצמי הוא מצלצל בפעמון האיומים. ואני חוזרת למקומי. זה לא משחק בדסמי של שליטה קינקית. זו מציאות של פחד.

הפחד הכלכלי. ברור ודאי לכל אישה וגבר שהרעיון להתגרש עולה על השולחן. הפחד מלחיות בחוסר. הפחד מלהפוך לאדם שידו לא משגת בשל החלטה של חירות עצמית.

ובתוך כל זה יש לי אותו הגבר שאני אוהבת. המפלט שלי. המקום הבטוח שלי. למרות הפחד שההוא בבית יגלה. שידע. אני לא מסוגלת להרפות מהאהבה הגדולה הזאת. אני יודעת שאם יגלה הסוף יהיה קשה.

בינתיים אני מביטה בו עם התפילות שלי שיום אחד הוא יתאהב באחרת. הוא ירצה במישהי אחרת שרוצה בו, שתאהב אותו כמו שאני לעולם לא הייתי מסוגלת לאהוב. שתמשך אליו כמו שמעולם לא נמשכתי אליו. מגיע לו אושר בדיוק כמו שמגיע לי. הוא נוגע בי ואני נחרדת אני שוכבת איתו ומרגישה אותו אונס אותי. אני שוכבת איתו כי אין לי ברירה. אם לא האיומים יחלו. אם לא הוא עלול לגלות על הגבר שאני אוהבת. אני שמה את המסכה שהוא מצפה לה וחיה איתו סולדת ממנו מבפנים ומחייכת אליו. מבחוץ הייתם בטוחים שאנחנו הזוג המושלם, אלה עם הזוגיות המושלמת שהכל מעולה בחיים. יש להם הכל. אבל הבית שלי הוא הכלא הפרטי שלי.

אז בפעם הבאה שתבלבלו את המוח על ״הבוגדים״ שבאתר תדעו שלפעמים אין ברירה, הנפש חפצה בקצת שפיות.

------
אסירה

אז זה התחיל בטינדר.. שנינו זיהינו מהתמונות מהכתוב בפרופיל
שיחות של כמה ימים... ועברנו לטלפון נעים מצחיק
קבענו להיפגש בשישי אצלי,ואכן היא הגיעה
יין נחמד קצת נישנושים שהכנתי צחקנו נהנינו הרגשתי את "אבוש" עף ופשוט חי
והתחושה כנראה הייתה משותפת כי היא נכנסה למקום הזה מהר מאוד..
משם הכול זרם במהירות.. הקטנה הפכה לכלבה מכילה..
החבל יצא ואני קצת חלוד בו.. אך היא סבלנית שם מתמסרת ואצלי לאט אט הקצב חוזר
קשורה מוצלפת מסומנת משחק בכלי כאילו אין מחר והגוף שלה מגיב
ותאמינו לי יודע לקרוא.. שתי אורגזמות שלה גם נתנו להניח שהיא נהנית
שיחררתי אותה ואני שוכב ליד מלטף.. אני עדיין לבוש ואחרי קצת היא מבקשת להפשיט לענג ואני מרשה..
זה מגיע לסקס טוב חזק אגרסיבי אני גומר בערך דקה אחריה
עד שלוש לפנות בוקר אנחנו במיטה מתלטפים מדברים
כשהיא מתלבשת ללכת השיחה יותר עירנית ואני מלווה אותה למכונית שלה
והיא הפעם יוזמת יותר מבקשת.. ובמושב האחורי עוד חפוז מעולה..
ובמשך כל הזמן השיחות היא מספרת לי שנהנית שמחכה לרגע שהיא תטעם עוד..
ולא מעט מחמאות.
לפני שיוצאת מהחנייה היא מסתלכלת עלי ואומרת... "אני בציפייה למחר"

בבוקר אחרי הקפה הודעת וואצאפ... כשפותח את הטלפון ההודעה לא ממנה.
והופס... אצלה אין תמונה. ומבין שחסום.
מנסה להתקשר... חסום.
השיחה בטינדר נמחקה.

אין לי מושג מה קרה כאן.
ואת.. הסבר לפחות יהיה נחמד.

------
א.

בביקורי האחרון אצל רופא השיניים, הגעתי להבנה שעלי לתקן שם משהו ועלי ליישר אותן.
אני בת 26, נראית טוב, ויש לי חיוך יפה, אבל אני מבינה שעלי לעשות את הצעד הזה מבחינה רפואית.
קשה לי לחשוב על עצמי בגיל הזה עם סמכים שנראים כל פעם שאני מחייכת, אבל אין באפשרותי כלכלית לעשות משהו נסתר בשלב זה. אני יודעת שזה שטחי, אבל אני תוהה אם אני אשנא את איך שאראה איתם, ובעיקר אם זה יפגע במשיכה כלפיי.

מה דעתכם- גשר בשיניים על אישה- turn off?

או שאני אוכלת סרטים על כלום?

------
Barbie Sub

עברו כמעט שישה חודשים מאז שהחלטת שאתה לא רוצה בי עוד. נתתי לך את כולי והחלטת שזה לא מספיק. חיפשת את הסיבה הכי טיפשית וקטנונית בעולם ונפרדת ממני לנצח אחרי חודשים של אהבה מטורפת.
אבל הפרידה הזו הייתה הדבר הכי נורא ששולט יכול לעשות לנשלטת. משכת אותי במשך חודשים בתואנה שאתה צריך לחשוב על הקשר,
אמרת שאתה לא בטוח. לא סיימת כמו הגבר שאתה אמור להיות, ביקשת ודרשת ונעניתי לכל בקשה. ובסוף זרקת אותי כמו סמרטוט ישן שאין בו צורך יותר. הפחת בי תקווה שוב ושוב, ולא עמדת מאחוריי ההבטחות.
שברת אותי לאלף רסיסים ודרשת שאאסוף את עצמי. ואולי, אם אהיה חזקה מספיק. בסוף תקח אותי שוב.
המשכתי הלאה, לגבר אחר, שמעריך אותי ומוקיר את חברתי. שלא משחק איתי משחקים ומפתח אליי יותר ויותר רגשות עם כל יום שעובר. וגם אני אליו.
אבל אני כולי עוד שקועה במחשבות עלייך. מחפשת באובססיביות את הנשלטת הזו שנמצאת איתך במערכת יחסים, יודעת בוודאות שהיא קיימת. מקנאה בה מהמקומות הכי חשוכים שקיימים בתוכי, מקנאה וגם דואגת.

אז תדעי לך, את שם, שאולי קוראת את הפוסט הזה, והתחלת קשר עם שולט בחודשים האחרונים, שולט אמיתי, כזה שעוד לא נתקלת בו עוד, ותיק, מנוסה, אולד סקול. תדעי לך שמתחת למעטה של האהבה הזו שאת מקבלת ממנו, של תחושת השייכות שלא נתקלת בה מעולם, קיים גבר פחדן, ילדותי, מניפולטיבי, שבסוף ישבור גם לך את הלב.
בסוף אתגבר עליו אבל עד אז תדעי שאני ממש מקנאה בך.

------
לב שבור

נכנסתי וקיבלתי תחושה מוזרה בבטן
והיא ידועה מוכרת דיברו עליה לא מעט

וכשאני מגיש לה את הקפה חזרה לוקח לה בערך דקה..
למה באת? מה עשיתי לך?
אני רק באתי להתייעץ לשאול שאלות..
לא היא אומרת אתה מכשפה לא בטעות אתה כאן, אתה רוצה לפגוע בי?

גברת אני אומר לה לא מבין אותך אני מנסה להבין דברים בכל דרך וחשבתי שתעזרי

אתה כבר יודע את התשובות להכול היא אומרת. חשבתי שאני יודע אבל הנה טעיתי

לא לא טעית תלך ואל תבוא שוב
אני קצת בהלם.
ותבטיח לי שלא תקלל אותי "דחילק"
אני אקלל אותך למה?
תלך תלך אתה כבר יודע
אם הייתי יודע לא הייתי כאן אני אומר לה

בערבית היא אומרת לי "תשצע יבן דוד " ואז אומרת לי שם של סבא שלי..
אל תנטור טינה אל תקלל לא אותי לא אותה לא אחרים ושוב דחילק... פשוט תמשיך כרגיל

אתה כבר יודע שכל מה ששלך יחזור אליך וביותר עוצמה
אני מגיש לה את הכסף לא יודע למה אפילו
היא דוחה את היד שלי...
לך

אני יוצא מאוד מבולבל
כשמביט לאחור היא עם הידיים כלפי מעלה כאילו מתפללת

לא יודע מה קרה שם אבל באתי עם פחד גדול בלב ויצאתי עם גדול יותר

------
אותו אחד.

החשק המיני נעלם.
הייתי בקשר ארוך ולקראת סופו זה התחיל ולא הסוף לא היה ידוע
אך בפעמים האחרונות שלנו יחד פשןט זייפתי פעם בכמה ימים.
ומאז שהסתיים הקשר יצא לי כמה פעמים לממש פנטזיות שהיו עמוק עמוק בפנים..
וויתרתי
וסוג של קשרים עם אחת שפינטזתי עליה לא מעט ופתאום היא זמינה מוכנה... ואני לא מכוון לשם למרות שזה יתקיים ברגע שארצה
לא אוננתי כבר מעל חודש ניסיתי על האקסית על ההיא ועל ההיא ופשוט זה לא בא.

והחיים דווקא במקום טוב עבודה טובה והרבה זמן לדברים שעד עכשיו לא היה לי

וזה קצת מטריף אותי.
אני טיפוס מאוד מיני עם האקסית זה היה בכל מקרה בכל מצב... הילדים בבית השכנים בחלון כלום לא הפריע
ועם אחרות לא ויתרתי מעולם ורק רציתי עוד

ועכשיו כלום?

------
מה יהיה?

להציף את זה זה לא פשוט.
זה מחניק.
זה נוכח.
זה מעיק.
פתאום אני רואה את הפנים שלו בבירור בראש שלי אחרי שנים שלא.
נגעלת משפתיי הנשקו פעם לשפתיו, אפילו רק במחשבות.

שיתפתי חבר קרוב במסע הווידויים שלי ובסימני השאלה הכל כך גדולים שזה מביא. בחששות, בפחדים, בהאשמות העצמיות,
באומץ הגדול.
וגם בפחד המשתק.
שישפטו את הסיפור שלי כנגדי או שלא יאמינו לי,
ובחוסר הכוחות שלי להכנס למלחמה.
וגם לא לנקמה.
לא. זה לא המקרה.

הוא מאזין לי בקשב רב וברגישות, ומניח את ידו על ידי, מנחמת ואוחזת, כאילו מחזיקה אותי כשאני רגע אחד מליפול מהצוק.
״מה אתה חושב? אתה חושב שזה נכון לי לגעת ולחשוף? אתה חושב שאולי אני מחמירה?״ שאלתי.

״אני אשאל אותך שתי שאלות״ הוא אמר לי.
״נתחיל בראשונה. נניח שזאת לא היית את, מה את היית חושבת?
אם, נגיד, אספר לך שהייתה איזו ילדה…איך נאמר, חתיכת פרטיזנית,״ הוא מחייך אליי וממשיך ״שחשבה שהיא ממש בוגרת לגילה ורצתה לטרוף את עולם הבדסמ…אבל בסוף טרפו אותה.״ הוא נעצר לרגע.
מה את היית אומרת? היית חושבת שהיא בשלה לחוות יחסים בדסמיים?
האם את חושבת שהיא יודעת מה שאת, בגילך, יודעת היום?״

שנינו מסתכלים אחד על השניה. שנינו יודעים את התשובה.

״השאלה היותר חשובה היא מה המטרה שלך בכל זה?״

אני לא חושבת פעמיים ועונה לו ישר.
״אם, אפילו ילדה אחת, ‘פרטיזנית׳,״ אני מחקה אותו ״צעירה עם בקושי ניסיון תכנס לכלוב ותקרא את הווידויים שלי, ותקרא את התגובות למעשים נבזיים של שולטים ואת הסנקציות שנוצרות - ותמצא שם את עצמה, ותבין שזה לא בסדר. לא נכון, לא הוגן. והיא תדע, תדע שיש כאן רשת תמיכה, שזה מדובר. שזה כאן. קיים.
ואם זה יקרה…עשיתי את שלי״.

ולכם אני מוסיפה ואומרת
למה שדברים כאלה יהיו מושתקים בקהילה שלנו?
צריכה להיות לכולנו אפס סובלנות למקרים כאלה ורבים אחרים,
גם אם הם בהסכמה מלאה.
אבל,
אופס,
מתחת
לגיל
ההסכמה.

 ------
ילדה פיקחת

זאת הייתה הפעם הראשונה שנפגשנו.

שיקרתי לו בהתחלה,
אני מודה.
אמרתי שאני בת 20
אבל הייתי רק בת 16 וקצת.

מלאת חרטה הייתי כי
כל כך רציתי שיפגוש בי,
בי האמיתית,
אז התוודתי בפניו
לפני
שנפגשנו.

ועדיין, גם לאחר שהוא גילה
שאני בסך הכל
ילדה
הוא בחר
לחדור בברוטאליות אל הנפש התמה שלי
ולטמא אותה

מהכניסה האחורית.

ועדיין, אפילו שנה
אחרי
שהוא גילה,
הוא בחר
לאסוף אותי לחדרים לפי שעה
בתלבושת בית ספר

אבל לא במשחק,
כזאת אמיתית.

------
ילדה פיקחת