|
|
|
הוא אוהב אותי חלקה לגמרי. הרי לאיזה ילדה יש שערות בפושפוש. אתמול מיהרתי ולא היה לי זמן אז רק העברתי סכין זריז ויצאתי אליו. היא גם הייתה שם. ואחרי קצת משחקים הוא גילה שאני מגולחת ולא מרוטה.
מפה לשם העביר את שנינו סשן. היא הייתה צריכה להוריד את כל השערות הסוררות עם פינצטה. עבורה זה היה השפלה עבורי זה היה אמור לכאוב אבל זה היה כאב כל כך מענג.
מחכה לפעם הבאה 😈
------
ליטלית שלו
אבל מה כבר הבנתי?
היינו בבית שלו, עם חבר שלו.
שעה לפני ששאפתי לראשונה את העשן הסמיך
הוא לחש לי
״תמצצי לו קצת, כלבה״
או משהו כזה.
״שירגע״.
או
״שלא יפריע לנו״
או חלילה
״שלא ירצה ללכת״.
ואני, כמו ילדה מאוהבת,
שרק רוצה לרצות אותו ולשרת,
ולבלות עוד זמן במחיצתו,
עשיתי.
מצצתי.
לו. ולו.
כמו ילדה טובה.
ילדה טובה בת 16 וקצת.
והם בני 40.
ומה כבר ידעתי?
------
ילדה פיקחת
מתסכל
לא פעם קיבלתי ומקבלת פניות מאנשים שלאחר בירור מתברר שהם אינם יהודים
יצא לי לחוות חוויות עם כמה כאלו, הם אנשים מדהימים ובשר ודם כמוני, זו לא שאלה ואני לא בפליאה אז תחסכו את השיפוטיות.
אך נתקלת כל פעם במכשול ואז בסוף פוסלת על הסף..
היו פעמים שאמרתי פאק איט, הכל בשם האהבה וההנאה, עשיתי ונהנתי.
אספר שפנה נשלט מתוק, שהוא מוסלמי.
שללתי על הסף בצורה מכובדת ואני באמת שמבינה אותו ואת הרצון שלו אבל אני באמת לא מסוגלת..
מחפשת לגיטימציה אבל יש בי כל מני קולות פנימיים והאשמות על זה שאינו יהודי
למשל אם נוצרי, הרגשתי שיכולה לא יודעת למה
אני כל כך מבולבלת
נסו להבין את המקום שלי שהוא מבלבל ומתעתע ולא לרדת לי על הצורה שאני גזענית כי אני הכי בעד לתת הזדמנויות להכל כיו שהייתי רוצה שיתנהגו כלפי !!!!
מבולבלת
רווק. לא תפוס. לא נשוי. לא באמצע. לא בתחילת. לא +.
בלי כוונות רעות. בלי השמצות. בלי רוע.
מכבד. מקשיב. מכיל. מרים. נעים. נחמד.
לא מכוער. לא דוגמן. לא עקום. לא ישר.
כל כך רע לי שאני עדיין לבד. זה תפס אותי לאחרונה. תחושה של זיעה קרה ששוטפת אותי. אכזבה עמוקה מעצמי ומהחיים שלי. תחילת הסוף.
יש בי כל כך הרבה לתת, להעניק.
קשה שלא לחפש בכוח סיבות למה אני פסול בעיניכן. זה כואב. ממש. יותר ממה שאתן חושבות או מדמיינות.
------
על החתום: מיואש אמיתי
בחצי שנה האחרונה
נעלמו לי 2 טבעות יהלום
אחת קרובה לליבי ונעשתה בדומה לשל אימי ואחותי
השניה נקנתה בעצמי ממיטב כספי
כנראה שככה זה שמארחים בבית ולא נוסעים לבית של אחרים. דירה פיצית, חלל אחד. פשוט.
אוכלת את הלב לעצמי על זה כל יום, על הטבעת שלי כבר השלמתי כי כסף בא והולך אבל על של אמא שלי ואחותי, אני לא אסלח לעצמי על הטפשות של עצמי בחיים. והכל בחסות ה-bdsm
כי הזמנתי אלי הביתה נשלטים לסשנים.
מאוד מנסה להבין מי מולי לפני שמכניסה הביתה אבל כנראה שלפעמים זה לא צולח.
מתביישת לספר לאדם חי את ההרגשה שלי ואת זה שהאצבעות שלי ריקות (אין לי תכשיטים אחרים, הכל קבוע אצלי) מרוב שזה עצוב, שהכנסתי אנשים לבית שלי משיוך לתוך זרם מסויים והם פגעו בי ככה. מביך.
יכל גם לקרות מדייט בטינדר, אבל קטע שאין לי טינדר.
לעזאזל, למה שאסתיר אצלי דברים בבית שלי?
למה שארגיש לא בנוח? למה שאחשוש מגניבה?
אבל זה המצב. ואני אכלתי אותה. וכן אני מאשימה בלב שלם. תגנו אותי תסקלו, לא מעניין. הלב שלי אכול גם ככה בגלל זה
ומי אלו שלקחו, אל תהנו מזה. אנשים עבדו הרבה הרבה בשביל הטבעות האלו.
------
כועסת.מבויישת.
הכרנו כאן שוחחנו היה נעים נחמד
עברנו לטלפון ושם שיחות ארוכות טובות
ויחד הגענו למסקנה שנהייה חברים מעולים
ויום אחד היה לי קצת רע והיא הגיעה הכנתי אוכל ישבנו שוחנו צחקנו קצת יין
ומצאנו את עצצמינו במיטה והיה מעולה משם זה המשיך לחוויה בדסמית מעיפה ועוד סקס
ועוד מהכול...
הימים חלפו נפגשנו עוד פעמים זה הלך ונהייה יותר חזק... יותר לקצה בקיצור מצאנו את עצמינו במין תהליך שכלל הרבה דברים טובים
שלוש ימים לא נפגשנו ובימים האלה האקסית חזרה לי למוח וכנראה דיברתי עליה הרבה
ואז היא מתפרצת עליי בקללות ואולי הגיע הזמן שאשחרר מהמוח את האקסית
כי היא בהריון.!!!
וזה ממני. אני בגילי עוד ילד? וילדים זה מעולה אבל הייתי רחוק מזה מנטאלית לפחות
אני קצת בהלם. ולמרות שברור לה שאתן לה גב ואהייה עבורה בכל רגע. אין לי מושג מה לעשות.
וזה בא לאחר כמה ימים קשים מבחינה אישית.
------
נפלאות הדרכים...
שבוע של הכנה ועוד מלא שוטים של וויסקי עד שאזרתי אומץ והצעתי.
ובסוף הוא אמר לא.
איפה לקבור את עצמי?
מ.תחילים לשוחח מחליפים תמונות...
והתמונה מוצאת חן בעינייך
ואז את קצת יותר פתיה.... מאמינה לסיפורים להתהללות ומשכנעתמאת עצמך שהנה האחד...
יידע נסיון כבר לא נחשב...
ואז קורה אחד מהשניים
את פוגשת אותו לסשן. מהסשן את יוצאת בשן ועין.
וגם עכשיו לא מוכנה להודות שהקריטריון היחיד שהוביל אותך זה המראה...
את מסתגרת בורחת מנסיון עם אחר... עד שאת שוכחת ובוחרת שוב.. בגלל מראה.
או שהשני קורה נפגשת סקס טוב הוא איתך שבוע שבועיים חודש.. את מבינה שהוא איש מאוד "עסוק" יש לו שביבי זמן עבורך..
בסתר ליבך את יודעת שהוא מנסה עם עוד הרבה ואת זיון כשנוח... וזה לא יהיה לעולם יותר מזה.
אבל בסתר ליבך את מקווה שהוא יבין שאת מיוחדת... יחידה מסוגך...
זהו את לא.
אז את מבינה שאת מטומטמת...אבל תמשיכי להאמין שהקריטריון שלך נכון...
כמה נשים שאני מחבב בזמן האחרון נפגעו כך.
אבל העולם סובב על צירו...
------
אחד שרואה...
ניפגשנו תוך כדי פעילות ספורטיבית ומהשנייה הראשונה השיח זרם ..והיה חיבור
קבענו לאותו ערב להליכה משותפת. וההליכה הייתה טובה בחרתי מסלול שהיה יותר פרטי והשיחה קלחה... וכשהיא אמרה שאני מוצא חן בעיניה והיא רוצה לבדוק.. לא חכולתי דלא להיות כנה וביפרתי בראשי פרקים מה אוהב... היא חייכה ואמרה שהתנסתה וזה לא מפחיד אותה..
מאוחר יותר אצלי היתה ארוחת ערב נחמדה וסקס חזק אגרסיבי מאוד ורק הכלב שלי קצת נחרד מהרעש... היא גמרה פעמיים והיה טוב...
בבוקר עם הקפה היא כבר שאלה מתי ניפגש שוב
יום אחרי כבר נפגשנו שוב להליכה וראיתי את התיק שהביאה...הליכה... יצאנו לקפה והוורבאליות שלה מדליקה אותי עושה לי טוב אישה שיודעת להביע כך.
חזרנו אליי ולקחתי עוד צעד קדימה... לאחר שזמן ארוך מנעתי ממנה לגמור ופשוט השתמשתי בה והסברתי לה מה עושה ולמה...
ופשוט היה מדהים בהמשך הלילה היא גמרה פעמיים
בבוקר עם הזריחה היא התעוררה לאנלי בכפיות ..וכשהייתה ערה לחלוטין זה כבר הפך לאגרסיבי יותר והיא בהוראה מאוננת תוך כדי
הגמירה שלנו הייתה יחד... מדהים.
התקלחנו יחד ושם סיפרתי לה תוך כדי שאני משפשף את גופה על "דאדי" והייתי בעננים
הרגשתי שהנה אחרי הסבל בא משהו טוב מתאים מחובר...
והיא חכמה בראש ובנפש לא פגועה פתוחה..
אנחנו יושבים לקפה סיגריה....
והיא אומרת לי תשמע היו ימים מדהימים .. אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות במקום הזה שאני נואשת לרצות אותך וגם נהנית מזה.... הכוח שלך עלי לא מתאים ומפחדת להתאהב בך
זה היה כמו סכין בלב. ומודה זה שבר אותי.
זה העיר כל כך הרבה שדים
רציתי רק להיעלם
נראה לי שאקח נופש חופש מנשים כי כבר לא יכול ככה.
תמרור האזהרה מהבהב.
הוא צבוע באדום וצהוב ועוד צבעים שאמורים לאותת שיש כאן משהו מסוכן.
אז למה אני לא מצליחה להאט?
למה אני מגבירה מהירות?
אין לי ספק שזה ייגמר בבכי, אולי אפילו בדם.
אבל איכשהו, אני לא מצליחה לעצור.
לא מצליחה להפסיק את המחשבות,
לא מצליחה אפילו להסוות את המילים.
הכל יוצא ממני,
כאמת ברורה ושקופה,
כזו שרואים דרכה,
כשהוא יודע מה אני חושבת, מה אני מדמיינת.
כבר מאוחר מדי ללחוץ על הברקס.
טעמתי את טעם החופש,
תאוות השחרור,
הפרי האסור,
ולא בא לי להפסיק.
אז אני ממשיכה ויודעת,
שזה ייגמר בבכי.
