סיפרתי לכם קצת על פראג, אז בואו נמשיך.
תמיד ידעתי שאני טיפוס דומיננטי, רק שלא מצאתי את האדם שידע לקבל אותי ולנהוג בי בהתאם.
אולי זה היה בהשפעת מזג האויר אבל נהנתי להשפיל, לאהוב, להכות ולנשק.
נהנתי להתעורר איתו בבוקר ולדבר שעוווווותתתת באמבטיות משותפות.
אפילו לא הפריע לי כל הדבק ההדדי הזה, לא הפריע לי להיות עם אותו איש כל הזמן ללא הפסקה, אפילו לא של 10 דק'...
אהבתי להיות במוזיאון הסקס, ראיתי וצילמתי כ"כ הרבה (אפרסם לכם בהמשך...), יצא לי אפילו להכניס ולצלם אותו בכלוב מגניב בטירוף!! התלהבתי במיוחד מחגורות הצניעות לגבר, אבל לא סתם דברים מסכנים, מדובר על חגורות צניעות מדהימות שלא ניתן להתעלם מהן..
ראינו כורסת אסלה מ-ד-ה-י-מ-ה (מי מתנדב לבנות לי אחת?) יצאנו משם כ"כ חרמנים שהיינו חייבים לעשות אחרי זה משהו, נחשו מה....
היה לי מוי כיף שמספיק שאני רק מצייצת הוא שם למעני, ולא בגלל "המשחק של עבד ומלכה"
אלא כי באמת אכפת לו ורוצה שיהיה לי טוב, מאחלת לכל חברי בכלוב, וחברי בכלל למצוא את מה שיש לי.
בימים אלו אחרי חזרתנו ארצה אנחנו מחפשים דירה לעבור אליה יחד, ולכל מי שקורא שורות אלה ועדיין עולה בדעתו להציע לי הצעות שרות, מודה אני מקרב לב ואומרת שלא, כי טוב לי וטוב לו 😄
בימים הקרובים אפרסם מס' תמונות שלדעתי אתם תאהבו מאוד, עם הסבר קצר אודות המכשירים שבתמונה..אחרי כן נחזור למתכונת המקורית של הבלוג.
ולפני שאני אומרת שלום, יש לי שאלה שלא מפסיקה לנקר במוחי: איך זה שמתוך כ"כ הרבה כניסות לבלוג אני מקבלת כ"כ מעט תגובות? (הרי זה לא שאנחנו קהילה כ"כ ביישנית...) ושלא תטעו לחשוב שתגובות זה הדבר הכי חשוב לי בכתיבת הבלוג, זה פשוט מפליא אותי זה הכל...
ותחשבו על זה.... 😄
לפני 14 שנים. 24 ביוני 2010 בשעה 10:06
