זהו נושא שבחצי השנה האחרונה הרביתי לעסוק בדיבור עליו עם האנשים הקרובים אלי, וגם הפחות קרובים, מכל שכבות הגילאים והמעמדות. הנושא העסיק אותי כ"כ כיוון שנבגדתי לפני לא הרבה זמן ע"י בן זוגי לשעבר, הפרטים לא חשובים...
ישנן כמה וכמה נק' שעלו במהלך העיסוק המחשבתי הזה שלי, ועל זה אני מתכוונת לכתוב, למרות שלרובן לא מצאתי תשובה....
א'- האם האדם הוא יצור מונוגמי מטבעו?
ידוע לנו מכל עדויות ההיסטוריה שמונוגמיה היא המצאה של המאות האחרונים בלבד, אז למה אנחנו בעצם מצפים לנאמנות כשבעצם הכל מצביע על מצב טבעי הפוך?
ב'- באחד התפילות שביהדות ישנו משפט שאלה ותשובה: " במה מותר האדם מן הבהמה? --- אין "
תרגום- במה שונה האדם מהבהמה?---- בכלום.
אני מאוד לא מסכימה עם המשפט הנ"ל, בעיני האדם שונה מן הבהמה ביכולת האיפוק והריסון העצמי,
הבהמה עושה את שלה מתוך מצב של מרגיש צורך- עושה. ולנו כבני אנוש ניתנה האפשרות לשקול, האם הצורך עולה בקנה מידה אחת עם המצב הקיים? לא הייתי רוצה לחשוב שאת חיי אני חולקת עם בהמה....
ג'- למה קל יותר לסלוח לגבר על בגידה מאשר לאשה?
ישנה את הדעה הרווחת שגבר בוגד מהזין ואילו האשה מהלב, הרשו לי לנפץ מיתוס : הכוס הוא דבר מאוד ייצרי, לא פחות מהזנב הקדמי של הגבר, וגם לו יש רצונות שלא בהכרח קשורים לאהבה...
ישנה כמובן את הדעה שגברים מאבדים את דעתם בזמן זיקפה - "כשהזין עומד וכו'" , באם כך המצב למה עליי לתת לייצור המוסת כ"כ בקלות להיות שווה לי ולחלוק איתו את חיי?
איך החברה הונילית מצד אחד נותנת את מלוא הכוח לגברים בכל תחומי החיים, את זכות ההחלטה וה- וטו, מתוך אמונה שהם יכולים להביא תוצאות טובות יותר מנשים, כי הרי "נשים דעתן קלה" ובעת ובעונה אחת לומר שאותו גבר לא מסוגל להחזיק את עצמו מללכת שבי אחרי הזין?????
איפה החוזק ואיפה ההחלטיות ואיפה כוח הרצון שבהם הגבר כ"כ מתגאה בשאר תחומי החיים?
היה כאיננו? אז סלחו לי בבקשה, לא מעוניינת להיות מובלת ע"י ייצור כזה.
ד'- למה חכמה האשה העוצמת עין? אולי כי היא מרוויחה את שלמות המשפחה, במצב כזה, הייתי בודקת טוב טוב, האם שלמות המשפחה באמת חשובה יותר מהאושר של הפרט החי בה? וזה כולל את הילדים.
ה'- עד כמה יש אשמה בבן הזוג הנבגד?
אולי לא התייחסתי יפה... אולי הייתי עסוק/ה מדי בעצמי, או בדברים שוליים.... אולי לא הייתי מספיק טוב/ה במיטה... ואולי לא כיף לאכול כל יום סטייק...
האם מקובל עליכם שיש לכם חלק בבגידת בן/ בת הזוג? הם הרי יכולים לפנות ולדבר על מה מפריע במקום לחפש זיון בחוץ, לא? (מדברת על זוגיות נכונה ולא על כל מיני מוזרויות..) ואם הם כן פנו ודיברו ולא הקשבתי אז יש אשמה משותפת?, או האם אני חייב/ת להכנע לדרישות בן / בת הזוג בתחומים מסויימים רק מתוך פחד מבגידה?
ו'- אוקיי גיליתי, הוא בגד, מה עכשיו? לעשות סצינה? לקום וללכת? להישאר ולדבר על זה? לנסות לתקן? אולי להחזיר באותה מטבע? לתת צ'אנס נוסף? לסתום את הפה ולבלוע את הצפרדע?
מה עושים?, האם זיון חד פעמי, שווה לזיונים רב פעמיים? האם ריבוי פרטנרים אמור לומר לי בעצם שזה לא קשור לאהבה כלפי אלא לסקס? האם יזיזה מהצד זה גרוע יותר מסקס מזדמן שקרה במקרה?
ומה עם ללכת לזונה? זה יותר גרוע או פחות?
ז'- מהם גבולות הבגידה? לדבר בפון זה בגידה? לצאת לארוחה זה בגידה? סייבר זה בגידה?
לחשוב על מישהו/י אחר זה בגידה? מה עם צ'אטים? לקשקש עם כל מיני על סקס והא ודא זה בגידה?
ומה עם זוגיות פתוחה? עצם העובדה שהוא יזדיין לי מול העיניים זה פחות גרוע? אולי זה יותר גרוע?
אולי אם הוא מוכן לזיין בפנים, אז קל וחומר מאחורי הגב? ומה קורה עם ידידים וידידות?
זה מקובל? ולהיות בקשרים טובים עם האקס?
כל זוג מן הסתם קובע את גבולותיו יחד במהלך הזמן, אבל ייתכן שעל מנת לרצות את הצד השני, אחד מבני הזוג יהיה מובל למקום שאיתו הוא לא מרגיש בנוח, אך לא ידע איך לצאת מזה מתוך פחד לאבד את האהבה שלו?
יש לי כ"כ הרבה מה לומר בנושא שאם אמשיך לכתוב, זה לעולם לא ייגמר, רק רוצה לדעת האם בעולם שבו אנו חיים כיום יש מקום לדרוש נאמנות? או אולי להשלים בצער עם העובדה שכולם בוגדים ולחכות ל- "בום" שיגיע?
*************אישית אני מאוד נגד בגידות, לא ממליצה לאף אחד, כי זה פשוט מכאיב ובעיני בלתי נסלח, אין דבר כזה שאם לא יודעים אז לא כואב, כי בסוף תמיד יודעים!
לפני 14 שנים. 29 ביוני 2010 בשעה 11:16
