אדומה

אז מה אכתוב לפני שאני מגיעה?
שאני מאוד מתרגשת הפעם, חופש אמיתי (מהול בכאב שיניים יזום אך הכרחי).
זה החופש האחרון שלי בשנתיים הקרובות, או כך זה מרגיש.
שאת הזמן אני הולכת להקדיש לחברים קרובים בלבד, כי אני לא אראה אותם אח"כ המון זמן.
שהכל כבר מלא בתכניות ואני מקווה כל לילה להגיע מותשת למיטה.
מבחינת שליטה אני לא יודעת עד כמה ייצא לי לחוות אותה. אני מרגישה שהכנסתי את עצמי שוב למלכודת, אבל אני עדיין לא בארץ, יש לי זמן לצאת ממנה.

רציתי להעביר מסר לא', שאני לא זוכרת את הניק שלו, אם עדיין יש לו וכד'. רציתי להגיד לך תודה על מה שעשית למעני לפני כמעט שנתיים. אני אולי הייתי שונה לך, אבל אתה היית שם בשבילי במסנג'ר בשבועיים שהייתי בארץ באבל. אתה פתחת את פטיש קניית הסנדלים שלי. ז"א שקונים לי סנדלים בהיכרות ראשונית (אופס, ספוילר לקונים עתידיים...). זה בסדר שלא נשארת בקשר, אני מבינה ומכבדת. רק דע שאני לא שוכחת. אני פשוט במצב של סגירת מעגלים.

לעוף הדורס, אני רוצה את מה שביקשתי מחוות התבלינים. ואם לא תמהר, לא יישאר סלוט בשבילך ואצטרך לעשות אותך על האש כשתבוא אליי.

בא לי לרקוד ולצחוק ולהיות עם החברים שלי וליהנות מהישראלים שנראים לי חתיכים כ"כ אחרי כל השנים האלה בסין. אני בספק שאזיין מישהו בשירותים מטונפים באיזה מועדון חשוך (ולא קהילתי), אבל להסתכל אני יודעת וכך אעשה. מכיוון שאני לא שותה אצטרך לעשות שטויות בדעה צלולה.

ישראל, הנה אני באה! מוכנה?