ציפיות.
אפשר לומר בוודאות שבעניין הזה נכשלת.
תוריד לעצמך נקודה על הקרם.
תוריד עוד חצי נקודה על הפירות (כי זה לא היה לגמרי באשמתך).
תוריד נקודה על זה שהכוס שלי נשארה יותר ריקה ממלאה.
תוריד עוד חצי נקודה על זה שהייתי צריכה להעיר לך יותר מפעם אחת ועדיין זה לא בוצע כמו שצריך.
תוריד 2 נקודות על זה שהייתי צריכה לגלות בעצמי על עניין הקרם והפירות כי לא חשבת שזה חשוב מספיק להגיד לי לפני שאני שואלת.
אנחנו עומדים על 5-, האם עליי להמשיך?
מעבר לזה, ועל זה אני לא אוריד נקודות כי אז זה יגיע לאפס, אני הבטחתי לך משהו. הבטחתי לך צבעים. אתה יודע שאני לא אוהבת את זה, אני עד כדי כך לא אוהבת את זה שבמקום הקבוע אליו אני הולכת כולם יודעים שאני לא מסכימה לזה. אולם אני יודעת שזה מוסיף לך ועל כן הבטחתי שנלך ביחד ותבחר את מה שאתה הכי אוהב.
אבל לא באמת ביקשת שאקיים את הבטחתי.
היית אמור להעיר אותי בצורה מסוימת בבוקר, והתנאים איפשרו זאת בבוקר האחרון, ועם כל זאת, עדיין התעוררתי מהצלצול של הטלפון, ולא ממשהו שמחובר אליך בעזרת שרירים די חזקים. אם הייתי במקומך, הייתי דואגת להתעורר לפני צלצול ההשקמה ולהעיר אותי כמו שצריך.
אבל זאת אני, בפרטים הקטנים.
הסולם הוא 1-11, כמו ה- HSK בגרסתו הישנה. אתה הגעת לשש, ושנינו יודעים שהיה פקטור. שש זה לא רע, אבל אני לא חושבת שמגיע לי שש.
אחרי הפרסום של הרשומה הזו, אתחיל לכתוב את מה שחווינו.
אם ניפגש שוב, זאת תהיה ההזדמנות שלך לתקן.
אני מקווה שזה יקרה.
אני לא הולכת להזכיר לך לעשות את זה.
אבל מה שכן, לצפות סיימתי.
לפני 13 שנים. 12 בספטמבר 2011 בשעה 14:54