בגלל שאני גרה בעיר שבה יש לכל דבר שוק משלו, לעיתים אני צוחקת עם חברות לגבי הימצאותו של שוק כזה או אחר.
היציאה האחרונה הייתה שוק עננים, כי ניהלנו דיון שלם האם הממשלה הסינית יוצרת עננים בשמיים.
אני אמרתי שלפי דעתי הם לא יכולים ליצור עננים (אני יודעת שניתן לגרום לגשם) אבל האמת, איתם, אין לדעת.
ואז חשבתי לעצמי, מה אם היה שוק גברים? גברים מערביים ז"א, כי בשביל סינים לא צריך שוק, רק צריך לצאת החוצה.
ואם אכן היה כזה שוק, ולא בקטע זנותי, אלא אשכרה שוק גברים, האם הייתי הולכת לקנות לי גבר?
האם הייתי מסתובבת בקומות השונות, קומת האסייתים, קומת האפריקאים, קומה מזרח תיכונית, אירופאית, אמריקאית (עם מחלקות קנדה ודרום אמריקה) וקומה מעורבת, כי מה לעשות, יש כאלה שהם גם וגם.
לפי דעתי, הייתי ישר הולכת לקומה המזרח תיכונית, לחלק הישראלי.
שם הייתי מנתבת את דרכי בין הערסים, למאצ'ואים, להיי טקיסטים ומגיעה לחלק של הגבר הישראלי רחב הכתפיים, עם החיוך וההומור וכאלה.
ואז היה מתחיל שלב המיקוח, בסינית כמובן, על הגבר הישראלי הזה.
ואחרי שהיינו מסכמות מחיר, כי המוכרות הן אלו שיהיו אחראיות על זה, אין מצב שמוכר יידע להתמקח כיאות בעניין חשוב שכזה, הייתי לוקחת אותו הבייתה.
ואז הוא היה שייך לי כי אני קניתי אותו.
נשמע לי כמו מסע בין כוכבים, עם דאטה, למי שזוכר.
אני עוד אצטרך ללטש את העניין הזה.
