ביום שישי האחרון לקחה אותי אשתי-גבירתי לגבהים חדשים (בעצם עומקים חדשים) בהכנעתי לה.
הייתי לבוש לכבודה במדי המשרתת הסיסיים שלי - שמלת סאטן ורודה עם תחרה בכל פינה, סינר לבן קטן ועטור תחרה וכיסוי לראש בוורוד תואם, מעל גרביונים סיסיים לבנים עם שכבות של תחרה על הטוסיק הרך שלי ותחתוני תחרה ורודים עדינים. האדונית שלי לבשה שמלה אפורה ארוכה מעל גרביוני תחרה שחורים - את שניה הפריטים כמובן שאני קניתי לה.
באותו בוקר גורלי, כשאני כורע על כרית לרגליה, היא הראתה לי את ההתכתבות שלה עם החבר החדש שלה - גבר אמיתי וההיפך הגמור מהסיסי החלשלוש שאני. הם כבר מדברים על פגישה אפשרית, כשאני, עם הסאבית שלו, נשלחים לכל מיני שליחויות בעת שהם יושבים להם בבית קפה ומדברים על עניינים של אדונים.
כשהגיע הזמן לענות על המסר האחרון שלו, אני זחלתי אל מתחת לשולחן הכתיבה הגדול ושכבתי על גבי במלוא הסיסיות שלי כשאשתי מניחה את רגליה העטויות בגרביון על גופי הכנוע. בזמן שהיא כתבה לו - אני עיסיתי ברכות את כפות רגליה ושוקיה, ואף זכיתי למגע כף רגלה הן על פניי והן על הפיפי שלי המרוגש מתחת לשכבות הסיסיות ההודקות אותו לחוסר-רלוונטיות...
השבוע אהיה כנוע מתמיד ואראה לה את אהבתי והערצתי באלף דרכים חדשות!
לפני 15 שנים. 6 בדצמבר 2008 בשעה 5:54
