לפני 4 שנים. 24 ביוני 2020 בשעה 6:03
השנים חולפות,
השנים קוטפות,
ואנחנו לא מצאנו עוד מנוחה.
דור הולך ובא, הלחי רטובה,
ובוכה דמעה מלוחה
כמו קוראת:
הביתה, הביתה
באה עת לחזור
מסוף דרכים
מריב אחים
אל תוך אותו מקום בלב.
טרם רדת אור
אל חלומות ללא חומות
אל לילה בלי כאב
עד עלות השחר מתפללת לשלומך
שמרי שמרי ארצי שלי
שברי חלום ישראלי
הביתה, הביתה
כי עוד לא ניתן
כל מה שהובטח לנו מזמן 🙏
אהוד מנור