דברים שבחרתי לשתף

הסופ"ש – חלק ב'

אחרי כשעתיים חזרתי לביתי. היא הייתה באותו מקום על ארבע אך התנועעה בחוסר נוחות. מה קורה ? התקרבתי אליה וראיתי שהיא לא הצליחה להתאפק והשתינה בסיר. התקדמת בקריאה ? כן, אדוני. מה עובר עליך ? אני חייבת לחרבן אדוני. אני לא יכולה להתאפק יותר , בבקשה תרשה לי. יש לך רשות. הוצאתי את הפלאג מישבנה והיא ממש זינקה על הסיר ועשתה את צרכיה. אחרי כשתי דקות שהיא סיימה , היא חזרה לעמוד על ארבע. תגידי, איזה עונש מגיע לך על זה שלא הצלחת להתאפק והשתנת קודם ?
לא יודעת אדוני. אבל אדוני קודם תרשה לי בבקשה לנקות את עצמי . עוד לא, קודם תעני לי על השאלה ששאלתי אותך. אני לא יודעת אדוני, תעניש אותי איך שאתה רוצה.
עכשיו תקשיבי לי טוב, נשחק עכשיו משחק כזה, יש לך חצי דקה שבה כל חמש שניות את צריכה לזרוק רעיון לעונש, כל שניה מעל חמש תעלה לך בהצלפות עד שתזרקי רעיון , כל פעם כזאת תעלה לך גם ברעיון נוסף . הבנת ? נדמה לי אדוני. יופי, אז נתחיל, איזה עונשים מגיעים לך ?
תצליף בי
תתעלל לי בפטמות
תירק עלי.
עד כאן היא עמדה בזמנים, עכשיו היא נעצרה. התחלתי להצליף על ישבנה עם שוט אחרי כחמש הצלפות
תזיין לי את הצורה. זה לא עונש – זה פרס, תחשבי על עונשים והמשכתי להצליף
תשתין עלי. אוקיי , עוד, קדימה!
תחרבן עלי.
שוב פעם עברו יותר מחמש שניות ושוב הצלפתי על ישבנה .
תתעלל לי בכוס. עוד שני עונשים! קדימה!
תתן לי להיות המשרתת שלך. עוד אחד!
שוב עברו חמש שניות ושוב הצלפתי על ישבנה . עכשיו שוב נשארו לך שני עונשים!
תתפטף על כולי שעווה בכל מקום שתרצה .
הפסקתי להצליף, עוד אחד אחרון! תמהרי אחרת זה לא יגמר !
היא החלה לצעוק: לא יודעת אדוני! תעשה בי מה שתרצה, אני הכלבה שלך, אני השפחה שלך, הגוף שלי שייך לך!
זו הפעם הראשונה שהיא דיברה ככ, עד עכשיו היא פשוט ביצעה את ההוראות והמשימות וספגה את העונשים.
הסתכלתי עליה בעיניים, הרגשתי גאה בה. חייכתי אליה. שכנעת אותי. שחררתי את הקולר מהרצועה שחיברה אותה לשולחן. לכי למקלחת ותחכי לי שם. היא הלכה על ארבע כשדמעות זולגות מעניה.

הסופ"ש – חלק א'

אדוני, כפי שאתה יודע, יש לי מבחן חשוב באוניברסיטה בעוד יומיים. אני זוכר.
יש לי את היומיים של הסופ"ש ללמוד לקראת המבחן אבל אני לא מצליחה להתרכז.
בעלי הציק לי פה ושלחתי אותו להוריו לכל הסופ"ש אבל אני עדיין לא מצליחה להתרכז וללמוד ואני חוששת שככה אכשל במבחן.
אז איך אני יכול לעזור לך ?
אני רוצה לבוא אליך ליומיים עד המבחן ושתדאג שאלמד.
את בטוחה שאת רוצה להיות שפחה שלי במשך 48 שעות רצוף ? עד עכשיו היה לך את זה רק כמה שעות ביום.
כן אדוני, אני בטוחה שככה אצליח ללמוד טוב יותר מאשר עכשיו.
חשבתי כמה שניות, אוקיי, בואי.
אחרי חצי שעה היא דפקה בדלת ביתי. היא הגיעה עם שני תיקים אחד עם בגדים ואחד עם חומר הלימוד.
סגרתי את הדלת ונעמדתי מולה, היא השפלה את מבטה, תקשיבי טוב עכשיו, פה זה לא המשרד, פה החוקים שונים. יכול להיות שתחווי ביומיים האלה דברים נוספים וקשים יותר מהמשרד, פה אין הפסקות, פה במשך 48 שעות את הולכת לעשות בדיוק מה שאני אומר לך, את לא עושה כלום ללא רשות. את מוכנה או שאת רוצה לחזור הביתה ? אני רוצה , אדוני.
אוקיי. אז קודם כל, פה את תהיי עירומה לגמרי (עד עכשיו בגלל שכל פעילותינו היתה במשרד היא אף פעם לא היתה עירומה לגמרי) . תניחי את התיקים שלך ליד הדלת תתפשטי ותחכי לי על ארבע.
חזרתי אחרי חמש דקות והיא חיכתה על ארבע, עירומה. קשרתי קולר לצווארה. פה את על ארבע כל הזמן אלא אם כן קיבלת אישור, כן אדוני. יש שני מצבים שתהיי בהם ביומיים הקרובים, קשורה למשהו או צמודה לרגליי, ברור ? כן, אדוני.יופי, ליטפתי את ראשה. הלכתי לסלון ואמרתי לה לבוא ולהביא איתה את התיק עם חומרי הלימוד. היא הגיעה באיטיות, חצי על ארבע וחצי על הברכיים כיוון שהיה לה קשה לסחוב את התיק ככה.
לקחתי שוט והתחלתי להצליף על גבה וישבנה בזמן שאני גוער בה על האיטיות שלה.
לקחתי את הפלאג הגדול שימנתי אותו והחדרתי לישבנה, לאחר מכן אמרתי לה להוציא ולפתוח את הספר שהיא צריכה לקרוא, מיקמתי את הספר כך שהיא תוכל לקרוא כשהיא עומדת על ארבע , התיישבתי על הספה והנחתי את רגליי על גבה. קדימה תקראי, כל חוסר ריכוז שלך יעלה לך בהצלפות.
וכך היא קראה, כל פעם שראיתי שהיא לא ממש קוראת או מרוכזת היא קיבלה רצף של הצלפות עם שוט, ספנקים או סטירות.
אחרי זמן ארוך, חיברתי רצועה לקולר ומשכתי אותה למטבח, שם קשרתי את הרצועה לרגלי השולחן. שמתי לה קערת מים וסיר ריק לצרכים. הבאתי לה את ספרי הלימוד ואת הסלולרי שלה.
אני הולך להיפגש עם חברים. את נשארת פה ולא זזה. את לא עונה לאף אחד, הסלולרי הוא רק להתקשר אלי וגם זה רק במקרה חירום. את יכולה לשתות כמה שאת רוצה אבל אני מציע לך להתאפק עם הצרכים שלך, למקרה חירום שאת לא יכולה להתאפק תשתמשי בסיר. אני מצפה ממך שתתקדמי משמעותית בלימודים עד שאני חוזר, אני אבדוק אותך על זה, אם לא תתקדמי, תענשי קשות, אם לא תצליחי להתאפק עם הצרכים, תענשי. הכל ברור לך ? כן , אדוני. יופי, אז ביי. הלכתי.

כך עברו להם הימים והשבועות והדברים בינינו נכנסו למין שיגרה.
כל בוקר לפני שכול האחרים מגיעים למשרד, היינו נפגשים לסשן של חצי שעה – שעה, בסשן בדרך כלל, היא ליקקה אותי בכל מיני מקומות לפי דרישתי (רגליים, ידיים, תחת, ביצים), הצלפות עם הידיים, עם קין, עם שוט. בכל יום עברנו על מקום אחר בגופה עם ההצלפות – ישבן כמובן, כוס, כפות רגליים, כפות ידיים, ירכיים, גב, בטן ושדיים. הכול היה תלוי בסיבה לעונש איכשהו היא תמיד דאגה לא לעמוד בכול ההוראות והמשימות שנתתי לה כדי לקבל את ההצלפות היומיות.
כמו כן, היו ימים שהיא הייתה כול היום עם אטבים על הפיטמות, היו ימים שהכוס שלה היה במרכז העניינים עם התעללויות שונות כמו אטבים, שעווה, החדרת חפצים ואפילו היא הגיעה למצב שפיסטינג כבר לא כאב לה במיוחד.
היא כבר הגיעה למצב שללכת בלי פלאג אנאלי גרם לה להרגיש מוזר כאילו משהו חסר לה. הגענו למצב שבו הפלאגים היו הכי גדולים שמצאתי בחנויות.
היו ימים שהיא הייתה קשורה לכיסא בחדרה ואפילו יום אחד שבו היא אמרה לקולגות שלה שהיא בחופש אבל בעצם היא הייתה קשורה כול היום מתחת לשולחן שלי ועברה יום ארוך וקשה של חינוך.
כול יום בצהריים היא הייתה מגיעה לחדרי ושם אוכלת, שותה ועושה את צרכיה בעירום מלא ומתוך הקערות שהיו עבורה בחדרי, היו ימים שבהם היא לא אכלה כלל כיוון שקיבלה עונש. הגענו למצב שבו לעיתים היא ממש ביקשה שאשתין או אשפיך על האוכל שלה כדי "לטעום" אותי.
בערב בסיום יום העבודה היה הסיכום, עמידה במשימות , שוב עונשים במידה ולא וכן הוראות להמשך הערב הביתה. מה לעשות עם בעלה , האם יש לה אישור לגמור או לא, מה לאכול בבית, כמה להשקיע בלימודים בערב וממש כול דבר עד הפרט האחרון. רק לפני סופי שבוע לא נתתי לה הוראות והיא הייתה חופשיה לעשות בסופ"ש מה שהיא רוצה אך הייתה צריכה לספר לי ביום שני בבוקר על אירועים משמעותיים שקרו לה בסופ"ש.
מצבה השתפר פלאים בתקופה הזו, היא הייתה הרבה יותר מרוכזת בעבודה ובלימודים. היא עברה בהצטיינות את כול המבחנים שלה באוניברסיטה. המצב בבית עם בעלה השתפר פלאים והיא עשתה איתו דברים שהיא מעולם לא חשבה שתעשה. לעבודה היא לא איחרה יותר (רק לפעמים איחרה בשתי דקות לסשן בוקר וזה רק כדי לקבל עונש).
אבל כול הזמן הזה לא קיימנו יחסי מין מכול סוג שהוא! למרות שהיא ממש התחננה וזה הפך למין אובססיה שלה שאזיין אותה, שאעשה בגופה מה שאני רוצה אך אני הקפדתי לא לשכב איתה ואני חייב לציין שזה היה מאוד מאוד קשה עבורי. היו ימים שממש הייתי צריך להשקיע הרבה אנרגיות כדי לא לעשות את זה. הזין שלי עמד בטירוף וכשהיא שמה לב לזה היא עשתה ככל יכולתה לגרום לי לאבד שליטה, לעיתים ממש היה נוזל לי מרוב חרמנות. היו פעמים שאחרי שהיא הייתה יוצאת מהחדר אחרי סשן , הייתי נועל אחריה ועושה ביד רק כדי לשחרר את עצמי מהחרמנות.
אבל בסך הכול הייתה שיגרה טובה ומעניינת. שנינו היינו מרוצים מהמצב ומההתקדמות שלה. היא הרגישה טוב עם עצמה, עם גופה ועם הסיטואציה החדשה בחייה וכך גם אני.
עד אותו יום שבת בבוקר אחרי כשלושה חודשים שבאופן מפתיע ונדיר היא התקשרה אלי, זה ממש לא היה רגיל שהיא מתקשרת בסופ"ש.

יום שני – חלק ב'

אחרי זמן לא רב היא מתקשרת ומבקשת רשות להכין לעצמה קפה ולשתות מים. קראתי לה לבוא לחדרי.
היא נכנסה ונעלתי אחריה את הדלת. תקשיבי, מהיום את שותה רק מים בזמן העבודה, קפה יהיה פרס על התנהגות טובה. בואי אחריי.
לקחתי אותה לפינה בחדרי שמוסתרת מאחורי עמוד . היא הסתכלה ועיניה נפתחו לרווחה וגם קצת פיה מההלם. בפינה היא ראתה קערת מים, קערת אוכל וסיר של ילדים לעשיית צרכים.
מעכשיו פה את אוכלת, שותה והנה השירותים שלך (הצבעתי על הסיר).
בבקשה לא אדוני ! אתה מגזים ! אני לא יכולה ! והתחילה לבכות.
אז לא, אמרתי. או פה או שלא תאכלי, תשתי או תעשי את צרכיך בכל הזמן שאת במשרד. דרך אגב, אם תרצי להפסיק את הכל זו גם אופציה. הנה אני נותן לך נקודת יציאה מההסכם שלנו. כשתחליטי תודיעי לי, בינתיים עד שתחליטי תחזרי למשרד שלך. היא הלכה בוכה לחדרה.
שעות שלא שמעתי ממנה או ראיתי אותה (היא פשוט הייתה סגורה בחדרה) עד שהיא התקשרה בצהריים המאוחרים וביקשה לבוא.
היא נכנסה לחדר, נעלה מאחוריה את הדלת, הלכה לכיוון הפינה הנסתרת, ירדה על ברכיה והתחילה לשתות מקערת המים. אני לא אמרתי דבר, רק הסתכלתי עליה. כשהיא סיימה לשתות היא הרימה את החצאית, התיישבה על הסיר והשתינה לתוכו. נתתי לה נייר טואלט, היא ניקתה את עצמה ולקחה עוד קצת נייר וניגבה את פניה מהדמעות.
היא נעמדה וביקשה רשות לחזור לחדרה. התקרבתי אליה, חיבקתי אותה חיבוק חזק, חם ואוהב ואחרי כחצי דקה שהיינו מחובקים ולא אמרנו דבר, אמרתי לה שאני גאה בה ושהיא יכולה לחזור לחדרה.

יום שני – חלק א'
הגעתי למשרד בבוקר וראיתי שהרכב שלה כבר נמצא בחניה, היא הגיעה בזמן. כשהגעתי למשרד שלי היא חיכתה לי ליד הדלת, עברתי על פניה נכנסתי למשרד וקראתי לה להיכנס, תסגרי את הדלת.
תתקרבי אלי, היא נעמדה מטר ממני כשידיה מאחורי גבה וראשה מושפל. עשית מה שאמרתי לך ? כן אדוני. הכל? כן אדוני. הכנסתי את ידי מתחת לחולצה שלה והיא אכן היתה ללא חזיה, הוצאתי את היד מחולצתה והכנסתי אותה מתחת לחצאית והיא גם היתה ללא תחתונים. יפה, הכנת נייר סיכום על המשימות מאתמול ? כן אדוני, והיא הגישה את הנייר. התיישבתי על הספה, שבי פה והצבעתי על השטיח לידי. היא התיישבה קרוב לרגליי. תורידי לי את הנעליים והגרביים. עכשיו תלקקי את כפות רגליי. היא ליקקה אך בחוסר חשק מופגן.
במקביל קראתי את הנייר שהכינה. היא כתבה שיש שתי משימות שהיא לא סיימה אתמול והיא תסיים אותן עד הצהריים היום. משכתי את שיערה כך שראשה יתרומם, למה לא סיימת את שתי המשימות האלה ? לא הספקתי אדוני. אז למה רשמת אתמול בבוקר שתסיימי אותן ? כי חשבתי שאצליח אבל חצי מהזמן הייתי מוטרדת ומהורהרת מכל הדבר החדש הזה שעובר עלי איתך ולא הצלחתי להתרכז. הבנתי, תרימי את החצאית שלך ותשכבי על רגליי. היא הרימה את החצאית ונשכבה עם בטנה על רגליי כך שהתחת שלה בלט. התחלתי להצליף על ישבנה עם כף ידי. אחרי לא מעט הצלפות התחת שלה כבר היה אדום כולו והיא התחננה שאפסיק. המשכתי עוד קצת והפסקתי. האמת היא, שזו היתה הפעם הראשונה שהתחלתי להתגרות מכל הסיטואציה איתה אבל החלטתי שלא "לנצל" את המצב החדש איתה לסיפוקי.
תחזרי לרצפה, על ארבע ותבליטי את התחת שלך. הלכתי לתיק שלי והוצאתי פלאג אנאלי לא גדול (צריך להרחיב לה את חור התחת בתהליך) מרחתי את הפלאג בחומר סיכה, היא לא יכלה לראות מה אני עושה. הגעתי אליה מאחור. שימי מצח על הרצפה ועם הידיים שלך תפתחי את התחת. היא עשתה זאת אבל גופה רעד, ראו עליה שהיא חוששת מאוד ממה שהולך לקרות. מרחתי חומר סיכה על חור ישבנה וגם קצת בפנים. לקחתי את הפלאג ובבת אחת החדרתי אותו לתוך ישבנה. היא צרחה והחלה להתנשף בכבדות. היום כל היום את תתפקדי עם הדבר הזה בתוכך, את לא מוציאה אותו בשום מקרה. את תלמדי אצלי מה זה ריכוז.
בבקשה אדוני, זה כואב מאוד. אל תדאגי, עוד מעט התחת שלך יתרגל לזה. עכשיו לכי לחדרך ותכיני רשימת משימות להיום. היא בקושי הצליחה ללכת עם הפלאג הזה שתקוע בישבנה.
אחרי חצי שעה היא התקשרה, אדוני הרשימה מוכנה. תגיעי לפה. היא הגיעה עם הרשימה בידה.
רדי על ארבע, תרימי את החצאית ותפתחי את התחת שלך. הוצאתי מישבנה את הפלאג וראיתי שיש עליו סימנים של חרא, קירבתי אותו לפניה . תסתכלי, תסתכלי איזה מלוכלכת ומסריחה את. היא האדימה וסגרה את עיניה. קירבתי את הפלאג לפיה , תראי לי איך מצצת לבעלך בלילה. היא החלה למצוץ את הפלאג בהתחלה בחוסר חשק מופגן ועיוותה את פניה בגועל. אחרי דקה או שתיים הוצאתי את הפלאג מפיה, הפלאג היה נקי. מרחתי עליו חומר סיכה והכנסתי שוב לישבנה.
כדאי שתבדקי טוב כמה את נקיה בכל מקום בגוף לפני שאת באה לעבודה כי אני אבדוק אותך כל יום.
עכשיו תחזרי למשרד שלך ואני מזכיר לך שאת לא קמה מהכיסא שלך ללא אישור. כן אדוני.

יום ראשון – חלק ב'

אחרי כשעה היא התקשרה וביקשה ללכת לשירותים. סירבתי.
אחרי רבע שעה נוספת היא שוב התקשרה וממש התחננה שארשה לה ללכת לשירותים כי היא לא יכולה יותר להתאפק וזה מוציא אותה מהריכוז והיא לא מצליחה לעבוד. אמרתי לה לבוא אלי לחדר.
את המשימות שלך את תלמדי לעשות בכל מקרה, גם אם יש משהו אחר שמסיח את דעתך. אבל אדוני, אני חייבת להשתין. את תלמדי להתאפק. איך אפשר אדוני ? תורידי את המכנסיים ואת התחתונים שלך לקרסוליים ותשעני על השולחן שלי. נעלתי את הדלת (שלא יהיו הפתעות). היא היתה אדומה ממבוכה. הורדתי את החגורה ממכנסיי והתחלתי להצליף על התחת שלה, הקצב והעוצמה הלכו והתגברו מהצלפה להצלפה עד שהיא בקושי הצליחה לעמוד. עצרתי. עכשיו תפתחי את הרגליים שלך והתחלתי להצליף עם החגורה על הכוס שלה מלמטה, אחרי מספר הצלפות היא לא יכלה לעמוד יותר וירדה על ברכיה. תעמדי! היא נעמדה בקושי, שלחתי יד לכוס האדום שלה והיא היתה רטובה מאוד. עדיין לוחץ לך להשתין ? לא אדוני, הכל כואב לי אבל כבר לא לוחץ. את רואה שאפשר ? עכשיו תחזרי לעבוד, בעוד 30 דקות בדיוק את ניגשת לשירותים להשתין ובעוד 35 דקות בדיוק את מתקשרת אלי ואומרת לי שהשתנת כבר וחזרת לשולחן שלך. תתלבשי וצאי מפה.
אחרי 35 דקות היא התקשרה ואמרה שהיא הלכה לשירותים וחזרה אבל שהיא לא הצליחה להשתין מרוב הלחץ. את רואה ? ואת חשבת שאת לא יכולה להתאפק ? עובדה שהגוף שלך והראש שלך יכולים לעשות דברים שלא חשבת שאת מסוגלת. עכשיו תקשיבי, בעוד שעה את יוצאת לארוחת צהריים. יש לך 45 דקות בדיוק מרגע שיצאת לאכול, לשתות, וללכת לשירותים ולחזור למשרד. תנצלי את הארוחה הזאת כי זו הפעם האחרונה שאת אוכלת בחוץ, ממחר הפסקת הצהריים שלך תהיה אצלי במשרד. בנוסף, אני גם לא רוצה לשמוע ממך יותר היום. מחר בבוקר תהיי פה ב – 7:00 בדיוק עם נייר שמראה האם עמדת בכל הזמנים והמשימות שהצבת לעצמך להיום בנייר מהבוקר. כמו כן, הלילה את לא מזדיינת עם בעלך. את מוצצת לו ודואגת שהוא יגמור לך על הפנים.
בעלי ישמח , זה עוד לא קרה לו. יופי לו, מחר תגיעי למשרד עם חצאית ובלי חזיה ותחתונים, ברור ? כן, אדוני.

יום ראשון - חלק א'

למחרת בבוקר היא איחרה בכמה דקות, היה לי ברור שזה בכוונה כדי לבחון מה אעשה. היא נכנסה לחדר, "סליחה על האיחור אדוני אבל ..." תשתקי, לא מעניינים אותי התירוצים שלך. תורידי את הנעליים והגרביים שלך. תשכבי על הגב ותרימי את הרגליים למעלה. היא הסתכלה עלי המומה, התקרבתי אליה ונתתי לה סטירה חזקה, מיד! היא החלה לדמוע אבל בלי לומר מילה נוספת הורידה את נעליה וגרביה ונשכבה על השטיח. רגליים למעלה. היא הרימה. תצמידי אותן. לקחתי מקל שיש לי בחדר והתחלתי להצליף על כפות רגליה, היא צרחה (מזל שבשעות האלה עוד אין אף אחד במשרד) אך המשכתי להצליף על כפות רגליה 20 הצלפות. עכשיו תנעלי חזרה את נעליך ותעמדי פה. היא בכתה ובקושי הצליחה לנעול את נעליה מרוב כאב.היא נעמדה אך היה ניתן לראות שקשה לה לעמוד מהכאבים. כל פעם שתאחרי זה יכאב, כל פעם יותר ויותר, ברור? כן אדוני.
עכשיו לכי לחדרך, את לא קמה מהכיסא שלך בלי לבקש רשות, לא שותה, לא אוכלת, לא הולכת לשירותים – כלום. אם את רוצה משהו את מתקשרת אלי בטלפון הפנימי ומבקשת רשות. ברור ? כן, אדוני.
עכשיו לכי לעבוד.
אחרי כרבע שעה היא מתקשרת ומבקשת רשות ללכת ולכין לעצמה קפה. אין לך רשות, אני רוצה שתשבי עכשיו שעה, בעוד שעה בדיוק תכנסי אלי עם רשימת המשימות שאת צריכה לעשות היום בעבודה. הרשימה צריכה להיות מה את צריכה לעשות ובאיזה שעה בדיוק תסיימי כל אחת מהן. אם הרשימה תהיה סבירה ומוכנה בזמן, אחרי זה תוכלי ללכת להכין לעצמך קפה. "טוב". תגיעי מיד למשרד שלי!
אחרי כמה שניות היא נכנסה בדלת, חיכיתי לה ליד הדלת, סגרתי אחריה ואיך שהדלת נסגרה נתתי לה סטירה חזקה. מה זה "טוב" ?! כבר את שוכחת ? טוב אדוני. ברור לך ? כן, אדוני.עכשיו תחזרי למשרד שלך ותעשי את מה שאמרתי לך.
אחרי שעה בדיוק ראיתי שהיא לא הגיעה ולא התקשרה. התקשרתי אליה. מה קורה ? עוד לא סיימתי אדוני.
תגיעי לכאן מיד! היא הגיעה. תושיטי את הידיים שלך קדימה כשכפות הידיים מופנות למעלה. לקחתי סרגל מתכת והתחלתי להצליף על כפות ידיה. אחרי שכפות ידיה היו אדומות לגמרי, תפסתי את שיערה השחור ומשכתי לאחור, התקרבתי לאוזנה ולחשתי לה – כשאני אומר לך לתת לי משהו את תתני אותו בזמן. יש לך עשר דקות לחזור למשרד שלי עם הנייר שאמרתי לך אחרת את תתחנני שזה יגמר רק בעוד סיבוב של הצלפות כמו שהיו עכשיו, וחוץ מזה את יכולה כבר לשכוח מהקפה שלך. היא אכן חזרה אחרי עשר דקות בדיוק עם הנייר שהיה נראה סביר. אני מציע לך לעמוד בכל מה שכתבת פה אחרת יהיו עונשים.
כן, אדוני. אדוני, אני יכולה ללכת לשתות משהו ? כן, אבל רק מים ומיד אחרי זה את חוזרת למשרד שלך לעבוד. כן, אדוני.

פרולוג

אני עובד בחו"ל ויש לי פה עובדת שהיא מנהלת בכירה בערך בגילי. בסך הכול היא עובדת טובה ואחראית בדרך כלל, שמוכנה להשקיע בעבודה גם בשעות וגם באנרגיה.
באיזה שהוא שלב היא החליטה ללכת ללמוד באוניברסיטה לתואר נוסף, מה שהכניס אותה לעומס רב.
בתהליך הדרגתי היא התחילה "לאבד את זה", היא המשיכה להשקיע אבל הרבה גז בניוטרל, לא מרוכזת, מאחרת, לא מצליחה לעשות דברים שקודם לכן באו לה בקלות, שוכחת דברים והכי גרוע – ממש לא נחמדה לקולגות שלה, היא ייצרה אוירה מאוד קשה במשרד.
שכחתי לציין שהיא מאוד שטלתנית וכוחנית באופיה וכן שהיא נשואה אך זה ברור שגם בבית היא לובשת את המכנסיים.
במשך זמן לא קצר לא התייחסתי להידרדרות שלה ואמרתי לעצמי שיש תקופות כאלה בחיים, אך המצב רק הלך והחמיר והפך להיות בילתי נסבל.
קראתי לה לשיחה ותיארתי לה את המצב שהיא הגיעה אליו, הסברתי לה איפה היא טועה ומה היא צריכה לתקן וביקשתי ממנה לעבוד על הדברים האלה ומהר. היא לקחה את השיחה קשה (למרות שהייתי מאוד נחמד בשיחה הזאת), דמעות עלו בעיניה, היא הבטיחה שתשים לב ותשתדל וכל הדברים הרגילים. חשבתי לעצמי שהיא קלטה ושהדברים אכן הולכים להשתנות.
ביומיים הראשונים אחרי השיחה היא אכן השתדלה והשתפרה קצת אך אחרי מספר ימים הדברים חזרו לקדמותם, היא שוב איבדה את זה, שוב נתתי לה זמן להתעשת אך המצב רק הלך והחמיר, מצבה התחיל לפגוע בתפקוד הצוות ובעבודה.
בסוף יום עבודה אחד אחרי שכולם הלכו, קראתי לה לחדרי, היה ברור לה למה אני קורא לה שוב, היא נכנסה לחדר וכולה היתה מכווצת בתוך עצמה. בניגוד לשיחה הקודמת שלנו שבה הייתי מחויך וידידותי, הפעם הייתי קשוח וקשה. עוד לפני שבכלל אמרתי משהו היא החלה לדמוע, בדרך כלל דמעות מרכחות אותי אך הפעם החלטתי לא לוותר לה. השיחה היתה קשה מאוד ולכל אורכה היא בכתה. היא התנצלה מיליון פעם, ניסתה להסביר ולתרץ אבל בשורה התחתונה סיימתי את השיחה בזה שזו הפעם האחרונה ושאם זה ימשיך ככה היא תאלץ לעזוב.
אחרי מספר ימים שבהם היה ניתן לראות שהיא משתדלת ומנסה אבל לא ממש מצליחה היא ביקשה לדבר איתי. היא התחילה לגמגם שהיא לא יודעת איך לומר ולהסביר לי שהיא "פריק קונטרול" בבית, בעבודה, בלימודים אבל שלאחרונה היא כבר לא מצליחה לשלוט בעצמה ובשום דבר ומקום, וזה שהיא איבדה שליטה לגמרי גורם לה לכל מה שקורה בזמן האחרון. היא הסבירה לי שהיא צריכה משהו שיכניס סדר בחייה ושהיא לא מצליחה לעשות את זה לבד. היא שאלה אותי האם אני מוכן לעזור לה, שאלתי אותה איך בדיוק אני יכול לעזור לה בזה. אחרי שתיקה ארוכה “make order in my life” אני כבר הבנתי מה היא רוצה אבל כיוון שהיא עובדת שלי רציתי שהיא זו שתאמר בדיוק למה היא מתכוונת. שאלתי אותה איך בדיוק אני יכול להכניס סדר בחייה, היא ענתה "order me what to do” , ש/אלתי אם בכל תחום או רק בעבודה, היא ענתה שבהכל. שאלתי ומה יקרה אם את לא תעשי מה שאומר לך, היא ענתה תעניש אותי. שאלתי מה זה עונש מבחינתה, היא ענתה תעשה מה שאתה רוצה ומבין. גם אם זה קשה וכואב ? היא ענתה, כן באופן מאוד החלטי.
אמרתי לה שאני צריך לילה לחשוב על זה (למרות שהיה לי ברור שאני לוקח על עצמי את המשימה הזו) ושבכל מקרה היא צריכה להגיע מחר בדיוק בשעה 7:30 בבוקר למשרד ולא דקה אחת אחרי ושאני אתן לה תשובה בבוקר.
היא הגיעה בזמן בבוקר ונכנסה לחדרי. שבי, תקשיבי לי טוב, חשבתי על זה והחלטתי לקחת על עצמי את המשימה של להחזיר אותך לתלם. היא חייכה ואמרה תודה. תהיי בשקט ותקשיבי עד הסוף ואני אומר לך את התנאים שלי לעשות את זה ובסוף את תגידי לי האם את מוכנה. אם כן אז יופי ונתחיל, אם את לא מוכנה לכל התנאים שלי אז לא קרה כלום ונשכח מכל העניין הזה. מבינה ? כן. אז ככה, הוצאתי נייר שכתבתי בלילה ובו התנאים, אמרתי לה לקרוא טוב ואם היא מסכימה לנייר שתחתום עליו.
1. את עושה בדיוק מה שאני אומר לך, אבל בדיוק, כל תזוזה מזה תגרור עונש.
2. את לא מדברת ופונה אלי בלי רשות מראש.
3. את זמינה להוראות ממני בכל זמן (גם מחוץ לשעות העבודה)
4. כשאין אנשים נוספים לידינו את לא מיישרת מבט לעיניי ולא יושבת אלא אם כן נתתי לך אישור
5. את תצטרכי לענות בכנות ובפתיחות על כל דבר שאשאל אותך גם אם זה קשור בחייך הפרטיים
6. את מסכימה ויודעת שמרגע שחתמת על הסכם זה הגוף שלך שייך לי ואוכל לעשות איתך ועם גופך מה שאחליט ואראה לנכון.
7. את מודעת לכך שאת צפוייה להיענש ועונשים אלה עלולים להסב לך כאבים, סימנים על גופך וכד'
8. הסכם זה יכול להתבטל אך ורק על ידי והוא אינו מוגבל בזמן.
היא קראה, פניה האדימו. אני יכולה לחשוב על זה ? כן. יש לך עד סוף יום העבודה זמן לחשוב. אם את מעוניינת ומסכימה כנסי אלי בסוף היום עם ההסכם חתום.
לקראת סוף היום דפיקה חלשה בדלת. היא נכנסה, סגרה אחריה את הדלת, באה לכיווני, נעמדה, השפילה את מבטה והושיטה לי את ההסכם חתום על ידה. טוב, אמרתי, אפשר להתחיל לחנך אותך.
מחר שוב תגיעי ב – 7:30 בבוקר בדיוק. כל איחור יגרור עונש. מעכשיו כשאנחנו לבד את מסיימת כל משפט באדוני. "כן, אדוני" וכו'. ברור ? כן אדוני. יופי. עכשיו תצאי מפה ולכי הביתה.

לא הולך לכתוב משהו מתוחכם,
סתם בא לי לצעוק לאוויר ....
ביומיים האחרונים אני חרמן בטירוף. לא ברגיל ולא שחסר.
כמו "מחזור" שגורר אחריו חרמנות של נמר מיוחם

לאלף את אשתו של חבר שלי – פרק י'


הלכתי מאחוריה של יעל
תרימי את התחת מהפרצוף שלו
אני רואה שניקית אותה טוב סמרטוט
עכשיו שניכם על הברכיים שעונים על המיטה
אחרי 3 שניות שניהם היו שעונים אחד ליד השנייה
באותו זמן לקחתי את הפלאג הגדול ומרחתי אותו בחומר סיכה
תרימי את התחת
ודחפתי בבת אחת את הפלאג לישבנה שמכל מה שעבר הערב כבר היה רחב ופתוח
לקחתי את השוט והתחלתי להצליף
פעם אחת בה ופעם אחת בו. כך לפחות עשר הצלפות על כל אחד מהישבנים האדומים שפנו אלי.
"אדוני, אפשר לבקש משהו ?"
מה סמרטוט ?
"אני חייב לגמור, אדוני, אני לא עומד בזה יותר"
אתה חייב מה ? למה אתה חושב שזה מעניין אותי ?
אתה תגמור רק שיגיע לך לקבל את המתנה הזאת
בינתיים אתה מתקדם לכיוון הנכון אבל יש עוד דרך עד לשם.
עכשיו, זונה, תשכבי על המיטה על הקצה, רגליים למטה
ואתה סמרטוט תלקק לה את כפות הרגליים
אני חיברתי לה בינתיים אטבים לפטמות והתחלתי לטפטף עליה שעווה על הציצי והבטן.
אחרי דקות ארוכות. זבל , תעבור ללקק לה את הכוס. ואת שלא תחשבי על לגמור מזה ! ברור ?
"כן אדוני"
אני התיישבתי על פניה. תלקקי לי את התחת.
היא מלקקת אותי והוא מלקק אותה.
בשלב מסוים היא החלה להיאנח ולזוז והיה לי ברור שהיא מתאמצת לא לגמור
שלא תעיזי זונה.
תעלה על המיטה , תשכב על הגב.
הוא נשכב והזין שלו עמד והיה נראה שהעור שעוטף אותו עומד להתפקע.
שבי על פניו, תמשיך ללקק לה את הכוס.
קירבתי את הזין שלי לפניה ובלי לומר מילה היא פתחה את פיה והחלה למצוץ לי.
כשהרגשתי שאני מתחרמן כבר (לקח זמן כי זו כבר הפעם השלישית שלי הערב)
סמרטוט רד לרצפה, על הברכיים, ידיים מאחורי הגב ותסתכל טוב.
אני נשכבתי על גבי. בואי הנה וסימנתי לה לעלות על הזין שלי.
היא הכניסה את הזין שלי פנימה והחלה לעלות ולרדת עליו בטירוף.
האטבים על פטמותיה , הפלאג בישבנה והזין שלי בתוכה.
סוף סוף אחרי כל הערב הארוך הזה אנחנו מזדיינים באמת.
שנינו התרגשנו מזה.
סובבתי אותה על גבה ועברתי להיות מעליה בתנוחה מסיונרית.
זה כבר היה שלב שפשוט רציתי להסתכל בעיניה בזמן שאנחנו פשוט עושים אהבה.
הורדתי ממה את האטבים ופשוט המשכנו להזדיין כשכל הזמן אנחנו .
שנינו היינו מגורים מאוד מהסיטואציה.
כשהיה לי ברור ששנינו כבר מתים לגמור אמרתי לה את יכולה לגמור עכשיו.
אחרי ממש שניות ספורות הרגשתי אותה מתכווצת על הזין שלי ומיד גם אני גמרתי איתה ובתוכה.
אחרי שנרגענו שנינו יצאתי ממנה.
התיישבתי. בואי הנה ותנקי אותו שלא יישאר כלום. היא ליקקה עד שהזין שלי היה נקי לגמרי.
קמתי מהמיטה. סמרטוט , תעלה על המיטה ותנקה את הכוס שלה מהשפיך שלי.
הוא עלה על המיטה והתחיל ללקק אותה.
אחרי שתי דקות ניגשתי לשניהם וכיסיתי את עיניהם .
תשכב על הגב.
הושבתי את יעל לידו.
לקחתי את ידה ושמתי על הזין שלו.
היא מיד התחילה לשפשף והוא התחיל לגנוח , המסכן היה חרמן בטירוף. אתה לא גומר עד שאני לא מרשה לך.
ואת תעשי לו טובה ותשפשפי לאט .
הם לא יכלו לראות אבל אני בינתיים התלבשתי.
אחרי שהייתי מוכן ניגשתי קרוב למיטה.
תגבירי קצב, ואתה יכול לגמור מתי שבא לך.
נישקתי בעדינות ובשקט את ראשה של יעל והלכתי משם בשקט.

במעלית בדרך למטה הרגשתי דיכאון מהול בחיוך.
מצד אחד היה ערב מצוין אך מצד שני השארתי את יעל שם איתו , עם בעלה.
אבל כל כך הייתי רוצה שתהייה איתי.

יום למחרת היא התקשרה אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי.

סוף סוף – הסוף.