טיסת לילה לאין

אז ישבתי שמה על הבר ושתיתי קצת קולה וגם וויסקי וגם בלק רשיין וגם וודקה וגם קצת
ספרייט וגם איזה חמש שש ייגרמייסטר והעולם נראה סבבה כזה.
הסתכלתי עליה וראיתי איך זאת מזיעה . כן מזיעה זו אוח איך היא מזיעה.
הביאה לי שיר כזה כזה בלוז עצוב כזה עשתה אותי מאושר.
התקרבתי אליה וראיתי חריץ כזה הדוק כזה ודפקתי מייד עוד שניים ייגר.
אוח איך זה שרף לי את הלב אח אח .
קירבתי ראשי לאזנה ולחשתי לה בואי אמרה לי תכף .כ ן כן ישבתי שם על הבר ולגמתי עוד מהוויסקי הטוב כן כן שיבס ידידי.
בסוף היא גמרה את השיר הסתכלה עלי ואמרה בוא . כן כן כך היא אמרה לי בוא חמוד.
אז הלכנו אצלה בדירה באלנבי פינת לא יודע כל כך עלינה למעלה אצלה בחדר והופ כבתה תמנורה.
ישבתי בחושך כך בחושך ממשש את דרכי לעכוזה המתוח. אוי היא ציחקקה בקול ענוג.
אמרה לי אוי אני אוהבת בתחת בא לך?
כן כן אוח בטח בא לי ומיד ירדה וליקקה ומצצה ושאבה ואני רק צורח כן כן כן אוח יא מזדיינת כן קדימה זונה.והיא בשלה יונקת והזין חישב להעקר ממקומו מעוצמת השאיבה.
חבטתי בישבנה הדשן והיא הבינה מייד וירדה על 4 ואחורה האדירים למול כלי זיני .
והכלי האדיר היה נכון ועברתי עליה כן כן בדיגלי עברתי עליה.
שרביט מלכים נעצתי בה .והיא שאגה מולא גרונה כן כן מה זה צעקות ולפתע פתאום ראיתי אור סגול עולה ומסתובב בתקרת החדר . או יה הבנתי מייד כן כן המשטרה למטה כן השכנים טלפנו 100
אוי הם טלפנו חירום כי חשבו שהורגים את הזונה בת זונה שצרחה בלי הכרה.
שמתי חמאה חמה על הכלי האדיר שמתי כר על פיה של הכלבה שהשוטרים לא ישמעו ויבואו להפריע לי ונעצתי את השרביט המלכותי שלי בתחת של הכלבה המיוחמת .
ניפחתיה וניפחתיה והיא השתוללה כלילית באביונה גופה האדיר נזרק לצדדים וחישב להקרע
עד שבאחת הגיעה לפורקנה . האדמה רעדה והבנין כולו נחרד מזעקותיה.
גמרתי גמרתי שאגה בקול אדיר . נו והשוטרים הנהנו בהנה בראשם נכנסו לניידת המקרתעת והפליגו לחפש פושעים במקום אחר.
אני כן ואני? מה איתי הדלקתי נר ומיד הקאתי למראה צורתה אוי כמה שהייתה מכוערת.
הקעתי הכל ונירדמתי אצלה חושד במשהו איום.
בבוקר קמתי וראיתי שלא טעיתי מה ששם ראיתי היה איום.
כן כן כן זו לא גיברת כן כן עם זין כזה זה בטח לא גיברת אלה זה אדון.
כן כן זה לא גיברת אז בטח שזה אדון
אז תפסתי ראש על הבר

משטרת ישראל מנהלת בשעה זו מרדף דרמטי אחרי עבמ באיזור הנגב המערבי באיזור פיתחת שלום
בשעות הבוקר בעת שנורה לכיוון שדרות טיל קאסם הוא פגע בעבמ שטס בשמי האיזור באותו הזמן
בתגובה נורו מהעבמ קרני גמא קטלניות לעבר היורים.
כעת העבמ הפגוע טס בשמי האיזור וכוחות משטרה דולגים בעיקבותיו.
דוברת משטרת תל אביב הודיעה כי ניצב דוד אינו אשם במה שקרה בדרום לאומת זאת דוברת המחוז הדרומי הודיעה מפורשות כי כתוצאה מקרינת גלי הגמא הנוראיות התחממו אבזמי המתכת בחזייתה של השוטרת הצעירה שנהגה בניידת המשטרה בעת המרדף.
לשוטרת שלום.

ואני עומד על הר הצפיה בואך אצבע הצפון ומבטי מופנה לעבר מרגוע הנושק לארזים.
המה בתי האורחים. כי נטה אורח ללון ובא שמה אל בלסקי והוצע לו יצועו וישן שם ושילם כזית.
ומשקיף אני מהר צפיה לביתה של ריבה נאה ומציץ לחלונה עת התקלחה רחצה גופה גילחה שיערה אשר צימח לה במשולש יריכה ויפה שבעתים המערומיה.
ואדפוק על דלתה ואומר לה .ברצוני לבועלך כעת מיד.
וקבלני בסבר פנים יפות וציחקקה הריבה ואמרה כן כן רוצה אני ושדיה הזקורים נכונים אלי קרב.
ובעודני חודר אליה ואנחות רינה ודיצה בקעו מגרונה. עוד עוד זעקה בגרון ניחר.
וכל אותו הלילה בדגלי עברתי עליה ולא ידעה שובעה עד בוקר.
ועם שחרית כאשר באו נכבדי העיירה ואמרו לי "רבי גבי עוזרו של בורא עולם הגיע זמן שמע של שחרית" ואקום ממנה וניערתי בגדי ושבתי להר הצפיה המשקיף על ביתה והיה המישור להר.
הוא הר הצפיה ואלה תולדות ועוד יספר על עכוזה הענוג אשר רעד כעלה נידף ברוח עת הפלאתי הצלפותי בו והפך לארגמן מסומקו.
ועוד יסופר בה וידובר בה רבות
הו מופקי היכן את יקרה.

והנה אני השזם נזר הבריאה שומר שערי התהום מגן הצועדים בסך דואה באפילה השקטה
ומבטי אל העיר הקדושה שרבים כל כך קנאיה.
ורואה אני משטמה וזעם קדוש והסכינים לוחשות בחשכת ימי הביניים קללות ונאצות.
ואני מרים קולי עד יזדעזע קצה ארץ.
מי אתה קדוש עושה קרדום מקדושתו להכות חברי שוכבי זכור ואישה עם רעותה והם מרצונם כך ומה לך להתערב בם ולקללם ולהכותם.
כי על כנסיותך בתי כניסתך ומסגדך אני הגנתי ומנעתי לגריפין משתולל להרסם עד יסוד.
אני השזם שומר החומה לחמתי בעוז באויבך ברוצים להרוס עיר קדשכם ואתה ניצב עתה מולי העוז בחירוק שיניים עזות מצח ועינים רושפות.
הנני עליך נבז .נבל כנעני. הזהר לפגוע בחברי כי מאונן תחת חסותי הוא הוא וחבריו.
מי שמך להיות שופך דמים בארץ הקודש.
והמצעד יצעד גם אם המשתין בקיר יתרעם ויתפרע והייתי שם ואכה עם חיילי ממעל כל מרים יד
כל צועק חמס על הצועדים כי שומרי החופש המה ומגן עליהם פרשתי וצעדו בסך כעשות חבריהם
בעולם כולו ושוטרים וקצינים הגנו עליהם מצעד קדוש בקרקע ואני במרום אשוט ואביט ואגדע כל יד רשע שתקום להכות במשיחי.וידע המאונן כי אני השזם איתו אני ולא אחר.
וירימו ראש כל שוכבי זכר ונשות לסבוס כי מילא שחוק פיהם והיו לראש פינה מגש של זהב המה.
ואז יביטו גויים עם רב ויאמרו הגדיל השזם איתם .
והיו מוגנים לעולם ועד.
ןסבו הבונים והיו לראש התאנה אשר חנטה פגיה
והללו את השזם מגן ארץ ודבר זימה ודבקה אישה ברעותה כסות אין להן ולא יבושו.
כי התיר השזם להם ככל האדם

ב15.55 בתאריך 22.5.05 כתבתי את הבלוג עולמות מקבילים.
ההייתה זו נבואה או סתם צירוף מקרים.
שיפטו בעצמכם לאחר קריאת הבלוג עולמות מקבילים בארזים מהתאריך הנ"ל
ואנא תגובתכם.

יש לי חבר שגדלנו יחד בשכונה.
אני רציתי להיות משהו אז הייתי תלמיד טוב לימים נהייתי לפרופסור מכובד למדעי הפיזיקה העל חושית .מה שידוע כתורת המונדות מיסודו של הפרופ לייבניץ
זקו נהיה קבלן בנין עתיר הון כלומר כשלון מוחלט לדעת הוריו
ישבנו על הבר הרגשנו סחה דפקנו שם קולה וקינלי וסודה וגם מיץ תפוזים עד שהראש היה מסודר על הכייף כפק
ואז זקו משך שחטה מהסיגר הריחני אותו החזיק בין שפתיו שלח מבט מהורהר בענן העשן ואמר.
אני רוצה לספר לך סיפור מה שקרה לי כשהייתי עוד נהג משאית. מקרה שגרם לי לפרוש מהנהיגה ולהיות קבלן בנין.
ובכן אמר זקו ונשען לאחור עת עצם עניו סיפור שהיה כך היה.
יום אחד התקשרו אלי והזמינו אותי לעשות הובלה מצפת לטבריה מאתר בניה הגעתי למקום ומנהל העבודה נבח לעברי.
חפרנו פה הבוקר ומצאנו את הבור הזה כך אותו לכנרת וזרוק אותו לים אמרתי בסדר
ואכן מנוף גדול הרים את הבור הגדול והניחו מעדנות על המשאית קשרתי את הבור והתחלתי נוסע לכיוון הכנרת.
בדרך נטתה המשאית וחישבה להתהפך מיד קפצתי ממנה אבל הבור נפל מהמשאית הגדולה שלי.
לאחר שנפל הבור בגלל השיפוע נפלה המשאית לבור ונעלמה בתחתיתו.
אמר זקו ונדם.
לאחר מספר דקות של מחשבה מעמיקה הפנתי פני אליו ושאלתיו וואללה??
וואללה ענה

ואעמוד בהר המוריה ועיני הרואות משיח צידקנו בא . במרכבת אש בא. ואצעק משיח עכשו

אני נוסע ברחובות הריקים עובר באדום שואט במורד במהירות שיוט של טיל גרעיני
השקט קורע את האזנים.
דלת ניתרקת והכל חוזר אותה זיעה קרה אותה אימה מכווצת בטן.
צחוק מטורף פורץ ממני אוי זה מצחיק אותי המשחק עם קטיושה
אני דוהר בענני העשן עיני קורעות את אפלת העשן הסמיך.
צרחות צרחות מכל עבר ואני טס עכשו מעל ענני העשן מעל ההמון הנמלט הרבה מעל העננים
טס לעבר הלא ידוע לעמקים הירוקים שם רועים בנחת עדרי ממדוחים חדי קרן לצידם של גריפין משתולל ואמזלגים רבי און.
לילית רצה למולי בבגדיה הסמרטוטיים בורחת כביכול מאשמדאי המדלג אחריה מעדנות.
רודף אני אחריו וצועק עלה קרח עלה קרח.
ששששששששש מסמנת לי ילנה היפה עת גוהרת היא עלי ומנגבת את מצחי הלוהט במטלית צחורה.שקט הוא ישמע אותך מנהל המחלקה והוא שונא ממש עת לועגים לקרחתו המבהיקה .ילנה מה את עושה פה? שאלתיה בתמיהה .
אני ? אני עונה היא במבוכה אני מחליפה כרגע את מטילדה מפקדת המחתרת הקרפטית הנילחמת לשיחרור קרפטיה מעולה של רומניה. אהה אני עונה בהבנה ולמה את לבושה כך
מביטה היא בחלוקה המרושל ודמעות ניקוות בעינה היפות זה בגלל הבצל מתנצלת היא
ולפתע שמים כחולים מעלי מביט אני סביבי ורואה המון אדם רץ מכוניתי חונה ודלתה מנותצת ואני שוכב כך רגוע במרכז הכביש ומסביבי כוחות בטחון שאיני מצליח להבין את תפקידם.
מנסה אני לנחש לפי בגדהם והראש הכבד מסרב לשתף פעולה . מהאתה אני שואל איש נחמד כבאי עונה במתק שפתיים. עזוב אותי אני צועק בכל כוחי אין פה שום שרפהחוץ ממצחי הקודח גריפון משתולל מנםה לקפוץ עלי ולסשע גרוני ואני ואיבחת מהלומת יד מנוסה מנפץ מפרקתו הענקית ממדוחים מקיפים אותי מנסים לקרוע בשרי בניבהם החדים ואני מתגונן .אמרתי לך שתהיה מלחמה צוחק אלי שכני בעיניו המוטרפות אמרתי לך שר הוא ורץ במעלה הרחוב והממדוחים בעקבותיו למזלי.
שכני מדבר יום יום עם אליהו הנביא וזה מזהירו כבר מספר חודשים מפני המלחמה הקרבה והוא אשר הזהירני מפניה אולם אני בטיפשותי חששתי כי רק רצונו להפטר השכנותי הלוחצת ממצא את סיפור האזהרה .
מה שהגביר את חשדי הייתה העובדה שבצורה תמוהה משהו לא הסכים שכני לנוכחותי בזמן התוועדותו עם אליהו הנביא כל נסיונותי להיות שם בעת קבלת תידרוך לקראת המלחמה הקרבה ניתקלו בקיר אטום.
הוא לא רוצה לי לא איכפת נהג לומר לי.
איזה מזל שחלק מדבריו כן קבלתי ויצקתי קירות בטון מזוין סביב ביתי וקישרתי קצוות הבית בנהרות תת קרקעיות . פשוט ליתר בטוחן נהגתי לומר לאישתי הנבוכה. תהיה מלחמה אמרתי לה והייתי מסתיר את חוסר בטחוני. עוד פעם השכן זימבר לך את השכל נהגה לנזוף בי תקנה אוכל הבייתה במקום לבזבז אותו בבטון מזורגג. מזוין מזוין גערתי בה.
לך תדע כי הפצצה תתפוס אותך בכביש.
נו אז קמתי ניערתי את בגדי הדפתי כלאחר יד את גדודי חורשי טובתי כבאים שוטרים חובשים וסתם עוברי אורח חביבים סטרתי בחוזקה בפרצופו של גריפין משתולל עליתי על ממדוח מעופף וטסתי מיד למשרדי שהרי יש לי גם עסק לנהל ואיני יכול להקדיש יותר מידי זמן לבירור הטוב מהרע בעולם.
אריה אני מדברת אליך ניתקה רוזה את חוט מחשבתי המסודר רוצה קפה או לא כן כן עניתי ותוסיפי גם כמה חתיכות גריפין משומר הוספתיוקשרי אותי עם לילית.
תגיד אתה משוגע לגמרי צרחה עלי אינך זוכר כי לילית כבר שנה גרה עם אשמדאי בכף הקלע אהה נכון ניזכרתי וטבלתי כנף גריפין משומר בקפה המהביל.
התרווחתי על כורסתי חייכתי לעצמי וחשבתי אח איזה עולם ניפלא.

סובב אני בעירי ההרוסה בינות לעיי החורבות והלב דואב.
הולך ברחובות וזה בית חברים וזה בית הכנסת השכונתי .
פה הפאב שהיה מלא צחוקים משוחררים.הנה הקפה הבוהמי ריק דלתו דלת זכוכית מפוארה
פרוצה כזונה בלה.
מי ישקה את גני העיר המלבלבים שהיו וכעת כמלים בחום יולי אוגוסט ואני מוצא עצמי
הוזה והחום מהמם ואני ברמת הגולן המופגזת וצרחת הפצצות המעופפות קורעות את האוזנים בהתרסקן בסלעי הבזלת הצרובים.
כן חום יולי אוגוסט הייתה מלחמה תרשום שהיו פצועים בחיפה כן חום יולי אוגוסט תרשום תרשום שהיו הרוגים בחיפה. חום יולי אוגוסט היה קשה השנה כן כן תרשום המסוקים בהמונם קורעים את שמי התכלת של העיר ההרוסה .
חום יולי אוגוסט אנשים רצים לעבודה מתפללים בלינם רק לא עכשו והנהג ברמזור שואל לעמוד באדום או לא לעצור באדום בחום יולי אוגוסט
תרשום יש פה מלחמה . תשאל תשאל האם בתל אביב יודעים?
יודעים שללגום בירה צוננת בחוף ים זה מעשה גבורה. האם יודעים שהשוטר לא בא לעשות חיפוש
ולפשפש בכיסך אלה לפנותך במצוקתך.
חום יולי אוגוסט והכבאים מכל הארץ עזבו ביתם החם והבטוח ובאו לעזרת העיר ההרוסה.
עינהם כבויות ממראות ההרס ואדומות מחוסר השינה.
היי חבר חום יולי אוגוסט כעת האם אתה יודע כי זמן מלחמה כעת. האם אתה יודע על אנשים
שבועיים במקלט האם אתה יודע על עבודה בצל המוות החטוף.
ואתה האיש על החומה האיש עם הפטישים המוצלבים מה אתה אומר כעת לרבבות.
מה תשיר להם מה תגיד להם. הן אמרת כי אתה סומך על הדור הצעיר שידע לשכנע ראשי מדינתו.
האם התכוונת לדור הנילחם כעת בהרי הצפון האכזריים.
האם התכוונת לפצועים השרועים באלונקה מחכים לחילוץ המתמהמה?
כן כן תרשום תרשום מדובר בחום יולי אוגוסט פצועים והרוגים במסוק הממריא.
והמסוק נוחת בעיר ההרוסה מאת המטרים מהבית ההרוס בו היה ביתי בו היו אלבומי חיי.
תרשום כי הלך הכל ואין זכרונות כי אני גר בעיר ההרוסה .
אני ומוטי ושמיל ופיני הארוך
וגם הבנים שלהם השרועים בחפירה ויורים ממכונת היריה הלוהטת.
ואני בוכה על דור אבוד שחשב שהוא הגיבור וילדיו יהיו חנונים ולא ידעו מלחמה ולא ידעו יריה ולא ידעו פחד מוות מהו ולא ידעו כאב ושכול ויתמות ורק אנו ניתפאר בגבורתנו.
אחי גבורי התהילה

יושב אני במקלט כבר יובלות וטילי הרשע מתרסקים סביבי בצרחות קורעות נפש.
דיייייייייייי אני צורח ופורץ החוצה בסערה
והשוטרים רודפים אחרי ואני בורח מהם בפראות . עוקף ארבע כבעים שמונה חיילי פיקוד העורף ותריסר מתנדבי מד"א.
עזבו אותי נמאס לי אני צורח והם מרפים ממני.
עוד פסיכי אחד ממלמלים לעצמם. כאילו עשו את המוטל עליהם.
ואני רץ ורץ ורץ עד שהגעתי לעיר מקלט ששמה אילת.
מלונותיה נאים הם מרווחים והאורחים בם מדושני עונג מכל הטוב שמשפיעים עליהם אנשי המלון.
ואני ההולך בעיר מקלט לא אורח ולא תייר ולא תושב.
מסתובב אני ברחובות עיר ואני פליט .אין איש מכיר אותי ואין אני מכיר איש.
ילנה אהובתי רחוקה ממני נסעה כבר מזמן לניכר וכך נודד אני בינות למלונות והיאוש אופפני .
והנה טיילת ומאות אנשים מסובבים בה בבטחון וללא חשש כאילו לא היו מלחמות בעולם.
וקבוצת תיירים עולצת בפתח מסעדה והייתה ילדה קטנה בלונדינת חמודה עומדת ליד הוריה
ועבר איש לידה והוא מכוער מאד הסתכל האיש על הילדה וזו ניבהלה ממראהו ופרצה בבכי תמרורים ולא ידעו הוריה למה בוכה היא ובחנוני בחשד כי מראי היה כפליט ופליט הוא מביא אך רע.
פליט הוא הכשלון ומי אוהב כשלון?