כשהאופוריה מתפוגגת אט אט, אני מוצאת
את עצמי אתמול יושבת עם ה BFF שלי ומשתפת
אותה בחוויות שלי ובתחושות שאחרי. סיפרתי
על החברות והחברים שלי ועל הקשר המיוחד
שנוצר בליין הזה ובמאנץ' המקביל של אורדורה.
היא לא ממש הצליחה להבין איך אדם בריא
בנפשו נהנה מתחושת ההשפלה, ההקטנה ומצפה
לבצע את כל מוצא פי הגבירה שלו. הוא חייב להנות
מכל משימה, ההנאה שלו היא מעצם מימוש רצון
השולטת שלו.
אמרתי לה שקשה לי להסביר לה למה אנחנו יותר
שפויים מיתר האנשים בדיוק כמו שקשה לה
לתאר שמיים כחולים לאדם עיוור.
הדרך היחידה לאדם מן החוץ להבין את משמעות
ה bdsm היא על ידי התנסות חווייתית. היא לא
הגיבה בשלילה על המשפט האחרון שלי אז
אולי יום אחד......
לא פרגנתי כאן לאור ולדורה ולכל העוסקים במלאכה
שמפיקים לנו ארוע חודשי משובח כי כל כך הרבה
אחרים עשו זאת טוב ממני. ושתיהן יודעות עד כמה
עזה אהבתי אותן. אז מי שקורא או קוראת אותי
עכשיו ועדיין מתלבטים אם להגיע לארוע הבא, אני
יכולה להבטיח לכם שאנחנו לא נושכים (אלא אם
תבקשו יפה 😉).
ומי שרוצה לשאול ולהתייעץ בעניין אני אשמח לענות
בהודעות.
להתראות בפמדום הבא
אוהבת
דנה 🌹
