פינת הפנאי - מתחת לחגורה

החוקי מאושפז,
אתמול קיבלתי טלפון בעבודה מהנסיך , ממוש , לא להיבהל . אבא לא מרגיש טוב . אנחנו בדרך לבית חולים.
מממממממממה?
לא יודע, ראינו ביחד טלויזיה , סיימנו ארוחת בוקר . פתאום החוויר . הזעקתי את דודו,
(דודו חבר וותיק , שירתו ביחד , והיום רופא בכיר ),
ומה הוא אומר?
לא יודע, עוד לא הגיע , אבל שלח אמבולנס וממתין לו בבית חולים.
חייב לצאת , האמבולנס הגיע , ואבא שכנראה מרגיש יותר טוב, מתנגד לעלות, רוצה להגיע עצמאית לבית חולים.
תן לי אותו .
תקשיב לי טוב, עכשיו , קח את עצמך ואפ לאמבולנס. ברור?
כן בוס.
וברקע שומעת אותו ממלמל כאילו בחצי קול , אבל....כמובן שאשמע .
מרחם על העובדים שלה , אם לבעלה שחצי גוסס מתייחסת כך, אז אותם מחסלת בלי רחמים .
שומעת אותו מגחך , אבל לא הגיחוך הרחב , אלא מעין חיקוי לצחוק הרחב שכל כך אוהבת.
נו..
אמא, הוא עלה . אני נוסע אחריהם .
טוב מאוד , אני יוצאת אליכם , אני אתקשר לאחותך. וסע לאט . אתה בסדר ? יכול לנהוג?
כן, אני בסדר .
אוקי, בונבון . לאט ובזהירות . אני כבר יוצאת.
עפתי למשרד , מקפלת הכל, מכבה מחשב . לוקחת את התיק . והחוצה.
לגיא שהרים ראש מופתע והבעה מודאגת . מודיעה לו לקונית. החוקי בדרך לבית חולים . נוסעת לשם.
אני מתה על גיא , אחרי תקופה ארוכה של עבודה משותפת יודע לקרוא אותי , לא שואל מי ומה ?
הנהן בראש , שאל אם צריכה משהו? אמרתי שלא . ואתקשר יותר מאוחר .
דהרתי , נסיעה של יותר משעה לקחה לי ארבעים דקות.
בדרך , דודו התקשר . אמר שהכל תקין . מרגיש טוב . ועכשיו עורך לו סדרת בדיקות.
מה היה לו ?
לא בטוח , אולי אירוע לבבי. אחרי כל הבדיקות נדע. בינתיים מקבל טיפול וי. אי . פי .
חסר לך שלא ,
חסר לי ? הוא כבר הודיע לי שהמכשפה בדרך , וכדאי שאתכונן .
דודו חמוד, אני ממש אוהבת את המשקפופר המפוזר הזה .
יאללה, גש אליו . אתה מכיר אותו , הוא מסוגל להחליט שנשבר לו ולהתקפל משם.
אין צאנס. לא משחרר אותו עד שמסיים הכל .
סומכת עלייך. אני כבר בשער , איפה אתם ?
ליד המיון , דאגתי לו לחדר . והנסיך איתו ו.........יורשת העצר הרגע נכנסה . תגידו לי , יש לכם מטוס פרטי או מה ? איך כל כך מהר .
מנתקת את השיחה . ובול נכנסת בעיתוי המתאים לראותו מתווכח עם האחיות שלא מוכן ללבוש פיגמה , כי הוא לא חולה .
מסבירות לו שכל הבדיקות שהולך לעבור , הרבה יותר קל עם פיגמה וחלוק .
מבחין בי בזווית העין . מחייך חיוך רחב , מרים ידים חסונות למעלה וכמעט מעיף את הפלורסנט .
נכנע , הבוסית הגיעה.
הן מחייכות בהקלה . לא ממש יודעות איך לאכול את הגבר היפה והחסון . עם הנימוסים האירופאים שלו , שמתעקש להושיט עזרה לחולים בסמוך. וכמו פרד לא מוכן לעבור בדיקות , ונאבק להישאר עם חולצה מכופתרת ומכנס מחוייט .
נכון , הבוסית הגיעה .
ניגשת אליו עם חיוך וחיבוק . מחייכת חיוך אמהי , מודיעה לו שטרם סיימתי להתעלל בו , ולכן לטובתו עדיף שישאר בחיים וישמע להוראות האחיות ודודו.
כמובן שמיידית הודיע לכולם , שבמידה ויקרה לו משהו , אז השאיר צוואה והכל מפורט , לצערו , למרות שהקדיש את גופו למדע וכי מנוי על "אדי" , לא נראה לו שיוותר משהו מגופו לאחר ש"המכשפה " תסיים לטפל בו.
יא , בבון . גורילה מגודל. מנצל את ההזדמנות שנמצאים במקום ציבורי , וכאאאאאאאילו חולה.
בבת אחת אורו עינו . הכחול העיף ניצוצות . הזרקוקים נדלקו .
הממממ, את יודעת ....עלה בדעתי שבכלל לא רע, דווקא רעיון טוב שתטפלי בי מעט .
אין בעייה . הגנבתי יד אחת מתחת שרוול החלוק והענקתי לפרחח המגודל צביטה כואבת.
דודו, הצילו .....
מחייך וקורן מאושר התלווה כמו ילד טוב , ביצע סדרת בדיקות.
עד הערב הגיעו תוצאות של הרוב .
באמת היה לברנש אירוע לבבי , הרופאים אמרו שבאמת יש לו חוסן גופני , וכמובן שהעיר שהיה חייב לסגל לעצמו תרגולת קרב על מנת לשרוד איתי.
לצערו , הוחלט שישאר בערב להשגחה .
והיום החליטו שישאר עד יום ראשון , ואחרי בדיקת מאמץ ישוחרר.

הייתי איתו אתמול , היום עד השעה 12, עוד מעט אלך שוב .
לא משאירים אותו לבד , תמיד יש מישהו לידו.
כמובן שמספק לו סיבה להתבדח . אבל בתוך תוכו אני רואה שמוצא חן בעיניו.

שוחחנו בפון , העביר לי SMS.

עכשיו , אני מעט יותר רגועה .

וגם מחלחלת לתוכי התודעה , עד כמה הבריון הפרטי שלי חשוב לי . לא יודעת מה זו אהבה . מעולם לא הבטחתי לו אהבה . אני יודעת שהוא מוכן לההרג עבורי . ואני אהרוג בדם קר כל מי שיפגע בשערה משערות ראשו.

עוד מעט זמן לחזור . נלך להחליף את יורשת העצר . הכנתי עבורו את הלפטופ . הוא כבר מטפס על הקירות משעמום. ושמעתי את דודו מארגן איזה כנס חברים בחצות . מצויין , שלא ישעמם לו .

זהו, לא רוצה יותר חגים כאלה. הספיק לי .

סוף סוף , הנסיך סיים שבוע בבסיס. הגיע ביום שני שפוך . השאיר פתק על השולחן במטבח.
ממוש, נכנסתי להתקלח , הורדתי הכל לכביסה. חוטף תנומה קלה . אם לא התעוררתי בזמן לבריכה. תבעטי בי. אני מרגיש פדלאה.
סבבה, השעה 6, והנסיך פרוש לכל אורך המיטה.
להעיר? לא להעיר ? מסכנון, נראה לי סחוט .
מנסה , פעם ראשונה , לא מגיב, פעם שנייה , מתהפך לצד השני . פעם שלישית ממלמל משהו .
אין ברירה , טלטול עדין . והנסיך מזנק .
ממוש תודה . עף לבריכה .
ואמא'לה גם כשאני כותב בעיטה ...אז לא ממש מתכוון לבעיטה בנוסח קראטה .
יאללה, קישט .
יום שלישי הלך , מאושר עד הגג . יודע שלפניו עוד יום אחד ולאחר מכן חופשה של שבועיים.תכנן תוכניות מפורטות . חלק נכבד מהן כלל איזו יפיפיה שפגש לפני כשלושה שבועות , שוחחנו המון בפון , בפייס , נפגשו כמובן , והשבוע שהיה בבסיס מעט קטע את הרצף.
סיפר לי , שגרה לא רחוק מאיתנו , חובבת ספורט כמוהו , בקרוב אמורה להתחיל איזה קורס בצבא , וגם לה ממתינה חופשה של שבועיים .
הלך ....וכשחזר ....גיחוך ענק על פניו.
מה?
אני בדילמה,
נו..
זוכרת את....?
ברור,
זוכרת שהיתה אמורה להתחיל איזה קורס?
נכון,
נחשי ...איפה?
דייייייי, אצלך בבסיס.
כן,
נו, מה הבעייה ?
מי מפקד הקורס?
אתה?
כן.
פששששש, רק אצלי במשפחה , קורים ניסים ונפלאות שכאלה.
מה תעשה?
הבהרתי לה , שבבסיס אני המפקד , צריך לשמור על דיסטאנס . ברגע שאראה שחורג , מנתק קשר. שומר על הפרדה בין לבין.
נראה לי בסדר , אז....למה החיוך ?
אולי ...אתן לה להבין, שהיות ואני המפקד , אז תופס להכל. גם בחברות.
מניוק קטן, אני מכירה את הסחורה שלי , בונבון , בלי שבירת לבבות , בטח לא כשהיא פקודה שלך.
אמאל'ה יהיה בסדר.

נו, מעניין מה יהיה . עכשיו יצא לאסוף אותה .ממתינה משועשעת להתפתחויות.

שהחופש היה קצר מידי. לא מאמינה שאני אומרת משפט שכזה.
אני מחכה רק שתגמר השבת , לטוס לעבודה ולהתנפל עליה.
כנראה שבאמת היה עומס רציני לפני כן.
הפעם ממש חיכיתי לסוף היום.

החוקי טוען שזה בגלל האוכל,
כל החג , למעט ארוחת החג שאותה אכלנו מחוץ לבית , בתור אורחים בכפר הנידח ממנו הגענו שנינו.
ממש כל החג , אכלנו מעשי ידיו ,

נודע לי שהוא עוקב באדיקות אחרי מסטר שף. ברור שסיפק לי כר נרחב לירידות ובדיחות על חשבונו.
אני ויורשת העצר אפילו הבאנו לו סינר וכובע של טבח בתור מתנה לחג .
הפיצי המתוקנת , שנולדה בדיוק כשמלאך ההומור נכנס לשירותים . הדפיסה והדקה בתוך תיקיה את כל המתכונים של העונה השניה .
כשהגישה לו את המתנה , לא הבינה את צהלות השמחה והשאגות שאיימו למוטט את התקרה.

המחזה הכי מצחיק היה לראותו שוקע בתוך החוברת שקיבל מהפיצי, מסמן מכין רשימות . נוסע לסופר וחוזר עם ערימות של שקיות. גייס לעזרה את החבר הטוב שלו, שזה סיפור בפני עצמו , יש לו חבר ילדות, נולדו בהפרש של שעתיים גדלו ביחד , למדו ושירתו ביחד , סדיר ורוב שירות הקבע.
גם אשתלו של החבר חברה טובה שלי , ונהנתה מאוד לשבת איתנו ולהריץ דחקות על חשבון 2 הגברים.

אבל..............פלא פלאים,
היה סופר טעים, שמימי .
ואפילו עבדו נקי . ברור כי הכרזתי כבר בהתחלה שמי שמבשל גם מנקה .
וכשנעץ בי ענינים נדהמות,הודעתי שזה חוק חדש . ולא תופס לגבי .
חייך........חיבק את החבר , פרע את שיער הנסיך, קונן בשקט על מר גורלו . ונמלט בזריזות מהבעיטה שהעפתי לעברו.

הגישו , ערכו את השולחן בטוב טעם.

ובסוף החג , במוצ"ש הצמדנו לו מדבקה לסינר שממנו לא נפרד .

שיט , איזה באסה לגלות אחרי כל כך הרבה שנים ביחד שיש לו כישרון בישול .

מה שבטוח , לסוכות אני מסודרת. התחלנו לחפש מתכונים עבורו . הוא והחבר שקיבל תואר סו שף , כבר מתכוננים במרץ.

ןכמובן שאני האחרונה שאפגע בחוש יצירתי , או שחלילה אחסום פרץ יצירתיות ,
תמיד אמרתי שאני טובת לב .

הנסיך ניגש אלי עם חיוך ,
אמאל'ה, ממוש..
נו.. (מי כמוני יודע, אחרי פתיחה שכזו מגיעה בדרך כלל בקשה . וככל שהפנייה יותר חמימה הבקשה יותר גדולה, ובפרט שהנסיך איננו מהמבקשים, כסף, החוקי דוחף לו לכיס. יודע שלעולם לא יבקש, לכן עשה לו מנהג לבדוק את תכולת הארנק מפעם לפעם , וכשרואה מטבעות ספורים או שטר יתום של 20 ש"ח , מוסיף 100, 200 ש"ח .).
אני צריך לתפור דרגות למדים,
אז?
לא יודע לתפור ,
ומי תפר לך בפעמים הקודמות?
פעם חברה , פעם שכנה , פעם אחותי , וגם בבסיס.
ומה קרה הפעם?
שבוע הבא סוגר בבסיס, וצריך 2 זוגות נוספים להחלפה , וגם למעיל .
החברה התורנית מגיעה היום?
כן,
אז תן לה שתתפור .
לא יהיה זמן, מתכנן משהו אחר . היא קצרה בזמן . אז .....(והשאיר זאת כך ...פתוח).
סורי , אפילו את הדרגות שלי מעולם לא תפרתי , ולא חושבת להתחיל בכך עכשיו.
אמאל'ה, מה יהיה ?
לא יודעת , תסתדר.
אני אהרוג בשבילך, אביא לך את הירח , אבל....תפירה, עד פה .
החוקי מביט מהצד , מחייך ומשועשע בעליל מהשיחה .ומוסיף אש למדורה.
דע לך , שאמא אלופה ברקמה , ופעם אפילו רקמה כרית . אבל זה היה מזמן.
אוחחחח, נאנח בכאב . מחבטת הצד שהנחתתי עליו.
מה לא נכון?
מעדיפה לא לזכור את הכיסוי שבמקור יועד להיות כיסוי לשמיכה , ועקב הסבלנות הרבה שלי שינה יעוד והפך לכרית.
טוב ילד יפה שלי , בוא אלי , אני אלמד אותך לתפור . אחרי חצי שעה איתי תהיה אלוף בתפירה.
וואללה?
וואללה.
מתיישבים שני הבריונים ליד השולחן. אני מביטה בהם ומתפוצצת מצחוק . ממיינים חוטים, מתאמצים להשחיל חוט במחט . כמובן שבדרך נדקרים. אבל...לא יאומן כי יסופר ...מצליחים.

מעולה , בדיוק לזה חיכיתי .
בשנייה בה סיימו , והביאו לי לראות את היצירה הגמורה .

נתתי להם את המכנס שלי לתפור מכפלת.

בסוף...אולי יצא מהעם הגברי משהו , :).

האמת, פשוט ...אוהבת את 2 הבריונים הפרטיים שלי .

בשבוע שעבר הנסיך נתקע עם הרכב , התברר שמדובר במצבר . החוקי החליף ו...תקלה חדשה צמחה .
המוצלחים שבמוסך אוטו דיפו , כמו מוסכניקים שלפני שנת רפפו , פשוט הוציאו והחליפו.
לא לקחו בחשבון שלפורד פוקוס יש קוד לכל דבר .
לאחר התיקון המהולל שלהם , אי אפשר היה להפעיל את הרדיו, היה צריך קוד .
המתוקון שלי , המשיך לשמוע דיסקים, ואפילו לא אמר דבר .
החוקי ניסה למצוא את הקוד , וטרם מצא.

ואני....רק היום כשלקחתי את הרכב הבחנתי .
כששאלתי למה לא אמר ? שתק ,
מה לא הפריע לך?
לא רציתי להפריע לך. מקסימום דיסקים , ממש לא נורא.

אני מתה מהילדון הזה, כל כך משתדל לא להפריע , שפשוט בא לי להרוג אותו , ואת החוקי גם יחד.
דבר ראשון לימדתי את שניהם , שבמידה ולא יודעים את הקוד , או אם מדובר ברכב סופר מתוחכם עם מליון פטנטים, אז לפני שמחליפים את המצבר , יוצרים מעקף , כך לא מחליפים מצבר על ריק. ובצורה כזו הקוד נשמר.

ודבר שני , נתתי להם את מספר הטלפון של סוכנות פורד הראשית . הדרכתי אותם שיצטיידו במספר רישוי , ויתנו להם את הקוד .

וגברים אמורים להבין ברכב?????????, זהו, שרק אמורים...

העיקר שנפתרה התקלה.

אתמול נשברה המסורת, יש לנו מנהג קבוע , בימי שישי לאכול ארוחה משותפת . ארוחת צהרים או ליל שבת , לפחות אחת . ובאותה הזדמנות לשוחח על הכל, מעין הזדמנות לסכם את השבוע . זו הארוחה הקסומה ביותר . משתדלת להכין מליון מאכלים , המון סלטים. כולם ביחד נרתמים למשימה של הכנה, קילוף, טיגון, בישול.
פשוט כיף אמיתי .
ההמצאות הטובות ביותר שלי נולדו באותן ארוחות.
אתמול...פעם ראשונה , שפשוט היינו רק אני והחוקי.
כל אחד היו לו סידורים משלו , יורשת העצר בחו"ל. הנסיך באימון , הפיצי בבסיס.

תחושה של עצב , משהו לא ברור ,
החוקי הבחין בכך, שאל אם בא לי לצאת למסעדה , או סתם לטיול על חוף הים.

בדחף של רגע , ארזתי צידנית , בקבוק יין , וקדימה לרכב.

הגענו למקום שלנו, פינת מסתור יפיפיה , שלשמחתי טרם התגלתה ע"י מבקרים בלתי צפויים.
החנינו את הרכב , פרשנו את המפה . החוקי הוציא את השמיכה פרש על הסלעים. עטף אותי במעילו , באמת היה קריר מעט .
הבטנו אל הגלים שהתנפצו , ים של כוכבים כסופים, אוירה חלומית שקטה ורגועה.
ללא מילים , מזג את האוכל, יצק את היין, השקנו לחיים .
ובסוף מחובקים ונצמדים זה לזה בהינו בנוף מולנו.

ולפתע , קולות מרחוק , על הטיילת כנראה שהיתה מסיבה או משהו אחר . הגיעו קולות של מוסיקה , מוסיקה שקטה מתאימה לאווירה.
החוקי מתרומם , מושיט יד ועוזר לי לקום. חיבוק ענק מגונן, אני לעומתו קטנטונת . מתכופף ומלטף את השיער בשפתיו. צמודים זה לזה. נעים בשקט בתנועות קצובות הרמוניות. אני כל כך מכירה כל שקע וגומה בגופו . אנחנו ממש מותאמים זה לזה. המוסיקה קולחת מסביב . והאווירה אופפת .

החוקי איננו איש של דיבורים. ומעולם לא משתפך בהגיגים. הפעם הפליט בשקט, שנראה לו נחמד ואולי נאמץ את הארוחה בחיק הטבע לפחות פעם בשבוע , לא חייב להיות ביום שישי , אבל כשיוצא ושנינו פנויים ...אז מה דעתך?

מתאים , קיבלתי....הארוחה, מוסיקה, ושטיפת כלים עלייך.
רציתי משהו יוצא דופן , לשם שינוי , נאנח בדרמטיות. והפנה אלי מבט כחול וחיוך קורן.

נהניתי , היה לי טוב , וכשהגענו התבשרנו שהנסיך יגיע בבוקר , ויביא איתו את הפיצי , לא יודעת איך, הפעיל את קסמיו על המפקדת והצליח . התנאי שביום ראשון מתייצבת כבר בשעה 6. שטויות, נעזור לו .

ועכשיו...שיהיה שבוע טוב .

אוהבת את הגשם הראשון, אוהבת גשם שהוא גשם. טיפות כבדות עגולות צפופות שיורדות בזעף, אחת אחרי השניה . גשם שהוא גשם של ממש . לא חיקוי עלוב ומזויף לגשם.
השמש מתחבאת , רק על מנת להפציע לאחר מכן עם חיוך מאיר .
או בלילה , מול הטלויזיה או בחדר עבודה כשישובה מול המחשב . לראות את הגשם מבעד לחלון . לראות את הברקים ולשמוע את הרעמים .
לשקוע בחלומות לצלילי שאנסונים נשכחים. לפתוח את החלון לרווחה לחוש את הטיפות בפנים. לפעור את הפה ולטעום את הטעם הבלתי נשכח , של מים טהורים זכים צלולים.

זה נקרא להתעורר לחיים.
זה נחשב למזג אוויר אידאלי עבורי .
זה מזג האוויר שאוהבת.

ברוך בואך ,

הנסיך התקשר לפני חצי שעה. בקול חרישי סיפר שנתקע, משום מה לא מניע .
מה עושים?
בתחילת השיחה , נפל לי הלב לתחתונים. כששמעתי את הקול שקט ומהוסס , כבר רצו לי תסריטים . טפיייייי,
נתקע? שטויות...לא קרה כלום, יכול לחנות בצד בחנייה מסודרת ובטוחה.
כן, אני בחנייה , לא מצליח להניע .
אוקיי, בונבון. יש לך איך להגיע הביתה?או שנבוא לקחת אותך?
יש לי , יש פה מוניות.
סבבה, תגיע הביתה .
כועסת?
חמור, על מה שאכעס? אתה לא אשם, יכול לקרות לכל אחד. קצת משונה כי מדובר ברכב חדש יחסית, 2009. קודם בוא הביתה, מקלחת לישון , ואחר כך נטפל בכל.
אני בדרך, תודה אמאל'ה.
החוקי במיטה שמע את השיחה. זינק בבת אחת.
מה קרה? הכל בסדר? מה עם הילד?
תרגיע, הכל תקין. בדרך הביתה, נתקע , הרכב לא מניע. החנה בצד . וממש עוד כמה דקות יכנס .
אהההה, הרכב...שטויות. העיקר שהוא בסדר.

ולמרות שממש לא פולני , אבל הפולניות נוצקה לפי האופי שלו . כבר מצא משהו חדש לדאוג בגינו.
בטח, עכשיו לחוץ, מסכנון ....היה מודאג. חשש שיכעסו עליו.
והפולניות תפסה תנופה והמריאה.
במה טעיתי? בחיים לא נתתי לו סיבה לחשוש מפני ? או לפחד לספר לי משהו?
טוב, החליט אומר. הלכה השינה.
קם, נכנס למקלחת. במהירות כהרגלו . יצא ופגש את הנסיך שבדיוק נכנס.
ילד, תרגיע ...הכל בסדר, לא כועס. אני בדרך לשם. יש ביטוח , יש גרר , גם מדובר ברכב חדש, פירמה טובה . לך לישון . אעדכן אותך בהמשך.

ושוב , פולני שכמותו . תשתה משהו לפני שהולך לישון.

הנסיך, עומד לידו. מביטה אל שני הענקים שלידי. ולא מצליחה להסתיר את הגיחוך שעולה על שפתי .
כל אחד משתדל , יוצא מגדרו על מנת להרגיע את השני, כמה שהם דומים.
הנסיך - אבאל'ה , הערתי אותך. אולי תתן לי את המספר של הגרר ואני אטפל .

שום כלום, החלטי ונמרץ כמו תמיד , כבר התקשרתי . ישראל המכונאי בדרכו לשם. אני קופץ עם המפתח , יהיה בסדר . יאללה, אפ למיטה.

אחד מסתכל על השני , מבט כחול פוגש מבט ירוק . ורואה את הכבוד , החיבה , ההערכה והאהבה שרוחשים אחד לשני .
נו אבל גברים, ומה....מחלקים צפחה אחד לשני .
ונפרדים. אחד למיטה , ואחד לרכב.

מה אני אגיד לכם? גברים גידלתי ורוממתי .......:)
חולה על שניהם.

2. ולדיווח השני, יששששששש..........עברתי את הבחינה שחששתי ממנה. אתמול הגיעו התוצאות. ואפילו בציון לא רע .

התגובות בבית:
החוקי: נו...ומה? לא חשבתי אחרת. הייתי בטוח שתעברי ובגדול .
הנסיך: כל הכבוד ממוש , גאה בך. ובחיוך רחב, תמיד אמרתי שירשתי ג'נים טובים.
יורשת העצר : כל הכבוד , מתי חוגגים? סתם איזה ארוחת שחיתות , עלי...אני מזמינה.
הפיצי : מתוקנת שכזו. תולה עיניים מעריצות. ואווווו , את ממש חכמה.

זהו , עפתי לעבודה.
יום טוב .

בא לי לאכול את עצמי , תכננתי לנסוע לבקר את רות בשבוע שעבר .
קשקשנו מעט בפון . סיפרה שקיבלה כמה פאזלים חדשים.
וגם ( תתפלאו לשמוע) דיסק של מייקל ג'קסון.
מאז שגיליתי שרות חובבת מוסיקת פופ קצבית. נהניתי לראות את התגלמות המחויטות והאלגנטיות מזמזמת בהנאה, וגם....שורקת במרץ. היה לה כישרון מדהים לכווץ שפתים ולשרוק
סלסולים נפלאים.
ואם שרתה עליה רוח טובה , והכאבים לא חיסלו אותה , גם רקדה .
היא רקדה במעין תנועות משונות, הזיזה מעט אגן כתפיים.
אבל...לראות את ארשת ההנאה החלומית שהיתה פרושה על פניה , היה שווה הכל.

תכננתי לנסוע ,
נדחה מכל מיני סיבות.

והיום קיבלתי הודעה מהבן שלה , שנפטרה בצהרים.

שאל ...איך מעביר לי כמה פאזלים שארזה בקפדנות כהרגלה , וכתבה בכתב יד רועד את שמי על העטיפה.

לעזאזל , למה לא נסעתי בשבוע שעבר?.

כוס אמאאאק,
הלכו לי החגים.
מסוף השבוע הבא , בכלל הלכה כל השגרה (כביכול שגרה),
כיפור בכלל זוועה ,
אין אף אחד בבית.
כנראה שיורשת העצר והפיצי יחגגו לבד.
גם הנסיך נשאר בבסיס.

חרא של מצב.

הפיצי מתגייסת ביום שני , עדיין לא יודעת לאן . הניתוח שעברה קצת שיבש , ירד לה פרופיל בגללו. אנסה למשוך קצת בחוטים. לפחות שתהיה בקרבתנו.

אם גם היא תתקע בחגים , אז בכלל "שמח".

שיט, שיט , ואם לא היה מספיק ברור ....אז שיט בריבוע.