יושבת בעבודה, עם הקפה הראשון של הבוקר. המחשב האישי שלי פתוח ואני מחפשת תמונה מגרה (אותי) ומפחידה (אותו) לשלוח לצעצוע כבוקר טוב.
מגיע אחד הספקים ואני מנהלת איתו שיחה ערה על כל מיני שטויות, אנחנו מכירים כבר חמש שנים בערך. אני שמה לב שהוא באיזשהי אי נוחות ולוקח לי כמה דקות להבין שיכול להיות שהוא רואה את המסך בהשתקפות בראי שמאחורי. אני מחייכת אליו ואומרת: "אה. אל תבהל, אני עושה מחקר". הוא אומר: "מחקר?", והפרצוף שלו מאוד לא מבין. אני עונה: "כן, אני בודקת איך אנשים מגיבים לדברים כאלה בהפתעה". הוא עונה: "אוקיי", אנחנו ממשיכים בשיחה הקודמת והוא הולך לאחר כמה דקות.
אני יושבת עם עצמי ומחליטה להתנצל. בכל זאת, אין שום סיבה שהוא יחשף לזה סתם ככה. אני שולחת לו: "אני מתנצלת, זה לא היה לעניין שזה היה פתוח ככה. הייתי אמורה להיות לבד ולא חשבתי על המראה, כשנכנסת. לא התכוונתי להפחיד או לעורר אי נוחות. סליחה."
עוברות דקות ארוכות בהן אני מחכה לתשובה ואז אני מקבלת: "זה בסדר, לא עוררת אי נוחות, אבל כדאי שתשימי לב להבא, בשבילך."
אני עונה ב: "צודק. שוב מתנצלת."
ומקבלת בתשובה: "חוץ מזה, ראיתי מפחידים יותר באתר הזה."
אני ממש מחייכת ושולחת לו: "הו. שלום (: "
הוא שולח חיוך כתשובה.
ואתה, יש הרי מצב שאתה פה - בוקר טוב (:
