לפני 7 שנים. 9 ביוני 2016 בשעה 17:19
הוא חוזר מהעבודה, ושואל אם אני רוצה לצאת לבירה. היה לו שבוע קשה והוא צריך קצת הפוגה. אני מזכירה לו שאני חולה ושעדיף שלא והוא מתאכזב. שניה אחר כך אני מונה לו את המקומות שעוד פתוחים לשעה שמחה ואומרת לו שילך, שירגע קצת ויחזור.
עכשיו, זה סטנדרטי. פה אני לא כל כך מגניבה.
אבל....
אני בבית על הספה, עובדת ובמקביל חושבת על עשרים דברים שונים. מחשבה אחת שמתגנבת לי לראש זה עליו, לבד על הבר. אולי אצטרף אליו? ואז אני מדמיינת אותו מתחיל עם מישהי והולך לו. ובדמיון שלי אני רואה אותו שולח לי הודעה: "ממממ... זה בסדר אם אגיע.. מממ.... אחר כך מותק?" ואני מחייכת לצג המדומיין ועונה ב: "כן. תספר לי אחר כך?".
ואתם יודעים מה? אולי ההודעה שלו היתה מנוסחת אחרת, אם זה היה קורה, אבל אני הייתי עונה אותו הדבר.
בחיי שהייתי יוצאת איתי.
נשארת על הספה.
