half-way contempt

בכל פעם שאני במחזור ומעוררת במיוחד אני נזכרת בפעם הראשונה שלא עצרתי בעצמי.
שכבתי על הגב והוא נישק את רגליי. הוא התענג על כפות הרגליים כראוי לפוטפטישסט שהוא היה וטיפס לאט לאט. נישק וליקק כל ס"מ בעדינות שאפיינה אותו (כשהוא רצה להראות עדינות). כשהוא התמקד בירכיים שלי כבר זלגתי לחלוטין וכשהוא שלח יד על מנת להסיט את התחתונים שלי עצרתי אותו ואמרתי לו שאני במחזור, שאי אפשר. המבט שלו באותו הרגע הרגיש כמו מכת ברק. "תני לי, בבקשה", הוא ביקש והעיניים שלו נצצו, העוררות שלו הבהירה לי שאני לא אעצור אותו, את עצמי.
כשהוא הפשיל לי את התחתונים עצמתי את העיניים, שלא לראות את ה"לכלוך" והנחתי את הראש על הכרית. הדבר הראשון שהרגשתי היה אצבע, הוא הניח אצבע עדינה כאילו הוא בודק כמה אני רגישה ואז שמעתי "זה לא נורא, אף פעם לא טעמתי מישהי במחזור." ההבנה שהוא עושה זאת בפעם הראשונה גרמה לי לפתוח את העיניים, להסתכל עליו מרוגש, להניח יד על הראש שלו ולדחוף אותו אל בין רגליי. הלשון שלו עשתה בי שמות, הוא ליקק כל חלק, הרגשתי כאילו הוא אובד בתוך האקט. כשגמרתי על הלשון והאצבעות שלו הוא הרים ראש וביקש להיכנס אלי, כשהוא חדר אלי המבט שלו היה מוטרף, הוא לא הפסיק להגיד תודה ולקח לו מעט מאוד זמן לגמור בתוכי.
לגמור, לקרוס לי על הבטן בפנים מלוכלכות ולהגיד לי שהוא אוהב להיות מלוכלך ממני.