ככה זה התחיל:
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=56785&postid=653739
בעשרה לאחת עשרה בבוקר אני מקבל ממנה הודעה. "ער?", אני עונה לה שכן, כמובן והיא שואלת: "והיא?". אני יודע שהיא שואלת על הזקפה שלי ורוצה לענות לה שלא, אבל משהו זז שם, אז אני עונה: "כן, אני שוב צריך לעבוד עם רגליים משולבות בגללך". היא עונה בחיוך וכותבת לי שגם הזקפה שלה ערה ושהן רוצות לבוא אלי היום.
לוקח לי זמן לענות לה. זמן בו אני מנסה להבין אם אני יותר מגורה או יותר חושש. אני שניהם, ללא ספק. ואני אומר לה שאני אשמח. אלוהים יודע איך אמשיך לעבוד.
כשהיא דופקת בדלת לוקח לי קצת זמן לפתוח, אני מסדיר נשימה, עוטה מבט נונשלנטי ופותח את הדלת. המבט יורד והנשימה מתבלגנת שוב כשאני רואה את המבט שלה. שוב החיוך המתנשא הזה, שוב עומד לי. אנחנו נכנסים ומשוחחים קצת, נעים לנו. בשלב מסויים יש קצת שקט והיא מנצלת אותו לשינוי נושא.
מיצינו את הפורנו סוסים.
"באתי לבושה כבר עם הסטראפ, מתחת לשמלה, היה מעורר לנסוע ככה", היא אומרת ומסמיקה. הדיסוננס הזה בין ההתגרות שלה, הבטחון והעובדה שהיא מסמיקה מעורר את הלמעלה שלי, מאוד. אני נעמד ומתקרב אליה, הזין שלי בגובה הפנים שלה, אני רוצה שהיא תמצוץ לי.
"רוצה לראות?", היא שואלת בשקט ואני מתבלבל. היא נעמדת מולי ומרימה את השמלה, זה מוזר, יש לה זין מסיליקון. אני מסמיק ולא מבין איך בכלל נשאר לי דם לכל הסומק הזה, מרגיש לי כאילו כל הדם בזקפה.
היא אוחזת בידי ולוקחת אותי לחדר, שם היא מתיישבת על המיטה ומבקשת ממני להתפשט ולעמוד על ארבע, על המיטה. הכל זז כל כך לאט וכבר לא עומד לי. אני נבוך ומפחד ועושה מה שהיא ביקשה. אני תוהה לעצמי בראש אם היא באמת כל כך שקטה או שאני פשוט לא שומע כלום.
היא מניחה יד מעל האגן שלי ואני נרגע, היא עדינה. "זאת תהיה אצבע בהתחלה, כשנגיע לשלישית אשאל אותך אם אתה רוצה שאזיין אותך. נראה לי שתענה לחיוב", היא אומרת ואני שומע את החיוך. היא שמה מסכך על החור ומתחילה למרוח אותו, אני לא נושם. כשהיא מפעילה לחץ עם האצבע והיא נכנסת, לאט, בורחת לי אנחה ובא לי למות. זה כיף. ואני לא רוצה שזה יהיה כיף. היא זזה בתוכי לאט, בשקט ואני נרגע, מרשה לעצמי להנות מזה, היא מוסיפה אצבע. ועוד אחת. אני נאנח בקול וכשהיא אומרת לי שאני כנראה אוהב שמזיינים אותי אני אפילו לא מתרעם מרוב מבוכה.
היא מוציאה את האצבעות שלה מתוכי, מספרת לי שהיא מסככת את הדילדו ושואלת אותי אם אני רוצה שהיא תזיין אותי. אני לא עונה. היא שואלת שוב ואני עדיין שותק. היא נעמדת מאחורי, מצמידה את הדילדו לחור שלי ואני מרגיש שאני מתקשה יותר, היא רוכנת מעלי ואומרת: "אם אתה לא עונה אתה לא מזיין אותי בתחת אחר כך, לא חבל? תבקש". היא מזדקפת, מתרחקת קצת ומחכה. "תזייני אותי", אני אומר ולא מאמין. לא מאמין כמה אני רוצה את זה, כמה אני מתבייש, כמה עומד לי.
היא נכנסת, לאט. הידיים שלה מפשקות אותי ואני רק רוצה עוד. כשהיא לחלוטין בפנים היא אומרת לי שהיא ממש מעוררת, שאני מגרה ככה, שלמרות שלרוב היא לא חודרת, ממש בא לה לזיין אותי. ומתחילה לזוז בתוכי. אני מופתע מכמה שזה מענג, אני גונח. קצת כואב לי, הרבה עומד לי, גם היא נאנחת לעיתים. היא מזיינת בעדינות אבל בנחרצות, הקצב מעט מתגבר ואני מוציא קולות חזקים יותר, אני שומע את החיוך שלה כשהיא שואלת: "נעים?", אני לא עונה, אבל הנעיצה הזאת שלה בתוכי מבהירה לי שהיא יודעת את התשובה.
אחרי אני לא יודע כמה זמן היא שולחת יד ונוגעת לי באשכים, הם מלאים, אני נאנח כשהיא מלטפת. אני יודע שלא אוכל לגמור ככה, אני לא משוחרר מספיק, אבל אני כל כך רוצה. היא מאטה, מפסיקה ויוצאת. לאט. אני ספק נשכב ספק קורס על המיטה, שוקע קצת בתוך מה שעברתי עכשיו. אני מעט מופתע כשהיא נשכבת לידי ומגישה לי קונדום ואת המסכך.
"עכשיו תורך, תזיין אותי", היא אומרת ונשכבת על הצד, מפנה אלי את הישבן שלה. אני נזכר בכמה אדום הוא היה כשהיא הייתה שרועה על השולחן וזה מטריף אותי, אני מחדיר לה אצבע אחת, מסכך ואז את הזין. אני חודר לאט אבל עמוק, היא פולטת אנחת כאב קטנה ואני עוצר, שתתרגל.
אני נשאר בתוכה, צמוד ומעמיד אותה על ארבע. אני לא מתאפק ואומר לה: "מי מזיין את מי עכשיו?", היא מעיפה מבט אחורה, מחייכת ואומרת לי: "אני זיינתי אותך, עכשיו זה הדדי. אנחנו מזדיינים", אני ננעץ בה חזק יותר כתגובה וצעקת הכאב שלה פשוט מטריפה אותי. היא שולחת יד בין הרגליים שלה, מעבירה ליטוף על האשכים שלי שמוציא ממני אנחת עונג ומתחילה לאונן. אני מזיין אותה בקצב מתגבר ושנינו נאנחים. היא מתכווצת לי על הזין כשהיא גומרת ואני כבר לא יכול להתאפק. בזמן שהיא נרגעת מהגמירה אני חודר מהר יותר ועמוק יותר וגומר.
שוב- בלשון זכר, פנטזיה של מישהו אחר, דונט קיל דה מסנג'ר.
