חלק ב'
הגעתי לדירה של המרצה שלי באיחור של רבע שעה..
הדלת הייתה פתוחה ..היא חיכתה לי בפינת השולחן,ראיתי על פניה שהיא כועסת..
"אני מצטערת על האיחור לא מצאתי חנייה"
לא נורא.. היא ענתה בחיוך..."חשבתי שקיבלת רגליים קרות.."
"אני? רגליים קרות? רואים שאת לא מכירה אותי.."
אני מכירה אותך יותר ממה שאת חושבת היא ענתה לי בביטחון רב..
הגלגלים שלי התחילו לעבוד וחשבתי לעצמי..אולי הייתי איתה בעבר? בכל זאת הכרתי המון נשים..
"את גרה כאן לבד? "הייתי חייבת לשאול אותה
"חחח דירה כזאת ענקית? אני גרה עם בעלי ו2 ילדים אבל אין לך מה לדאוג הם יגיעו מאוחר יותר.."
אני ניראת לך מודאגת?
היא ביקשה ממני לקחת ספר באנגלית מהספרייה הענקית שהייתה לה בסלון.
אני לא יודעת למה ..אבל בחרתי את הספר של הארי פוטר..
בחירה מעולה !!! תתחילי להקריא לי מעמוד 51.
ואני כמו תלמידה טובה מתחילה להקריא לה..
היא מתקרבת אלי ונצמדת ואני עדיין ממשיכה להקריא..
"את באמת חושבת שהזמנתי אותך לכאן כדי שתקראי לי סיפור דימיוני?"
ואת באמת חושבת שאני הגעתי לכאן כדי לעשות לך חיים קלים?עניתי לה בטון תקיף
את יודעת בשביל להיות הזונה שלי צריך לעבוד מאוד קשה..וכאן כבר התחלתי לכעוס
אני צריכה לעבוד קשה? ראית איך אני ניראת? כולם מתחננים לקבל חתיכה ממני ואת מבקשת שאני אעבוד קשה? ..את חיה בלהלהלנד..
התחלתי להרגיש שהדם עולה לי לראש סליחה??? צעקתי עליה אף אחת לא מדברת אלי בצורה הזאת וגם לא את!!! טוסי לי מהפנים..
זרקתי את הספר לרצפה...
עכשיו תתכופפי כמו כלבה ותרמי את הספר שלך...
אני הולכת ואני מבקשת ממך!!! לא לפנות אלי!!
המשך יבוא..
לפני 4 שנים. 24 במרץ 2020 בשעה 18:13