יומני הקטן

שרשרת החרוזים שלי..

שירים משירים ששוברים שיאים
כתבתי בחיי
מי נועז יותר מי נועז פחות
משחקי מוחות
לשון מדברת גדולות
יש שיגידו
מחוללת פלאות..

אני לא אוהב כתיבת חרוזים
מרגיש לי חיפוש מילה
מתחרזת..
הרבה יותר מעוצמה מתפשטת..

אני מעדיף לחרוז את החיים
בכדורים קטנים
שהופכים לגדולים
כדורים שכל כדור
הוא יותר טוב מאתמול
והרבה פחות ממחר..

את יודעת..

גם אתכן אני חורז..
שרשרת החרוזים שלי
היא ארוכה עד אין סוף
מכל נשותיי השכלתי
ומתלמידותי יותר מכולם..

בחוט שמשתרך לו
מעמקי המוח ועד מעמקי הלב
עובר דרך נפתולי החיים
משאיר קשר של קיימא
בבורות נשברים..

חוט שמטייל
בין בתי תפילה טהורים
בין פחי אשפה נוצצים
כמו אותם שני תאומים
שהיו רצים אצים
מתקוששים
על חיים שלמים..

שוזר
חורז
קוצף
גועש
ורועש..

לכל כדור יש מסע שלם
עולם שלם..
לכל כדור
נתתי את הלב
השתדלתי לא לאכזב
גם אם זה בסוף היה כואב..

ואת..
את כל כך רוצה להיות מיוחדת
שזורה היטב בשרשרת
גדולה יותר מכל מבקרת
לתומך חושבת
שאני היחיד בעל המחרוזת

ולא השכלת להבין..
שבחיים האלו
יש חורזים ונחרזים
מי בחוט דק
מי בחבל עב
מי מחרוזת שתנצנץ לתפארה
בחלון ראווה
ומי תושלך אחר כבוד לפח אשפה..

כדורית קטנה שלי..
את חייך תנתבי בנתיבי
מחרוזות האושר
אל תלכי שולל
אחרי עולם מדומיין
מפולטר
מעובד..
מפוסטר (תרתי משמע)
ובעיקר
מחולל!!

תהיי את!!
ורק את!!
או אז
אחרוז ידי בידך
ליבי בליבך ישכון
אקשור אותך אליי בדם שפתיי..

ומכדור קטנטן מבצבץ
אהפוך אותך לכדור הארץ שנוצץ!!