וודקה ודאונרים רק כדי להעביר את הזמן...
צבעי הזמן דוהים החוצה, החוצה מתוך חדרי
הייתי רוצה לצבוע אותם בכול מקום שאליו תלכי.
אני רוצה לרגש אותך, אבל אני רוצה את זה לאט
לעוף בין חדרייך, להינות מקסמייך
אז רק סממי אותי עם ריח הגוף הטוב, הרענן, הזך
את עושה את הכול יפה כל כך.
אני חושב שזה נפלא, להסתמם ככה אל תוך הגרוב
אני רוצה ללכת לרקוד איתך שוב.
אני זוכר שישבנו ודיברנו
ודיברנו ודיברנו על אנשים.
"למה עשית את זה לכל כך הרבה אנשים ? "
הנערה הזאת מתקדמת במשחק, כל כך
מתקדמת במשחק.
אבל אתה פנית לה עורף פעם אחת יותר מדי,
בזבזת את כול כספה וליבה רק כדי להיות בהיי
כל כך בהיי.
והיא שרה: " האם היא יותר יפה ממני
האם היא יותר יפה ?
האם הסמים שלך יותר שווים ממני ?
אני יכולה להיות התרופה."
היא יפה, יפה עד כאב.
אבל כול הסערות האלו שבלב.
אה המושיע שלי, החבר שלי, בוא קח אותי איתך
מתוך הלילה אל היום, מתוך הסיוט אל החלום
קח אותי על השטיח המעופף שלך
למקום שבו לא אהיה חייב להסתתר מפני המועקה
כי אני עייף מהאמת העתיקה
ולא בא לי להתחיל מהתחלה,
אתה הרי יודע מי אני,
אני תאונת דרכים כחולה.
כי אני רוצה לעוף, אהבה, צעד, זעקה
לטוס, לעוף, אהבה, אהבה
אני חושב שזה נפלא
כול מה שאת עושה.
וזה שאהבה היא כול מה שיש,
זה כול מה שאנחנו יודעים על אהבה.
* שתי השורות האחרונות הן כמובן של הנערה אמילי דיקנסון, אחת המשוררות האהובות עלי. ובוקר-צהריים דבש
