לפני 9 שנים. 6 בנובמבר 2015 בשעה 7:45
לילה.
אני יושבת, מדליקה סיגריה.
תוהה, מרימה את הראש, מאיפה הברק מגיע.
הראש מסוחרר, קצת מהוויסקי, קצת ממני.
בום, רעם וכל הגוף רועד.
כמו פצצה אטומית שמתפזרת לאט...
הדממה הגועשת הפנימית הזו מתחילה להתערבל.
המוזיקה עוד מהדהדת בראשי ואני יודעת שאין טעם לקום.
המחנק עולה לי יחד עם הוויסקי.
או שלום לך לבד, טוב שבאת, אתה אוהב גרון עמוק.
צא כבר!
הגשם מתחיל לרדת, טיפה קטנה זולגת ומזמינה את אחיותיה הזונות.
האיפור כבר מרוח והבערה בתוכי בשיאה.
תוהו ובוהו.
מלחמת עולם בנשמה שלי, אש שורפת חורכת, ברקים מעירים ומנערים והרעמים...זעם בלתי נשלט.
בוא גשם תשטוף אותי, תשטוף ממני כל רגש,מבפנים.
קח איתך את כל המילים, הסר ממני כל תקווה ותחזיר אותי חזרה.
תדביק לי חיוך מטופש ועל הדרך, תאסור את חמלה ותרצח את אהבה.
אני בדרך לביקור נימוסין בגיהנום.
