עוד צעד אחד

וואו איזה סיוט אתם לא מבינים..
היו היום 25 ילדים.. אני הייתי לבד.. בלגן היסטרי.. באו דודות של איזה ילדה מאשקלון אז הם עשו בלגן לא נורמלי.. 4 בנים נשארו בחוץ כי הם איחרו והחלטנו שמי שמאחר לא נכנס.. אז זה היה ממש משחק תופסת איתם היום. הם נכנסים ואני מוציאה אותם. עם אחד ממש הייתי צריכה להשתמש בכח אחרי שהוא דחף אותי פנימה. חזרתי עם כאב ראש רציני. ממש. לא חשבתי שהמלחמה הזו תיהיה קשה כלכך.
הייתי צריכה לקרוא לאחראי שלי שבא לבדוק מה קורה ולעשות קצת רעש על הילדים שירגעו ובאמת אחרי שהוא בא הבנים כבר לא שיגעו אותי.
היו ילדים בוכים היום.. היו הרבה הצקות... אפילו הבנות הגדולות כיתה ו' לא עזרו לי.. וכבר ב6 וחצי שלחתי את כולם הביתה (במקום ב7) לא היתה לי סבלנות יותר לא יכולתי.. והם מצידם בכייף ללכת.

אחרי שהאחראי ראה איזה בלגן הולך שם הוא השיג לי סטודנטית שתיהיה איתי מחר מקווה שיהיה טוב יותר.
עכשיו אני חייבת ללמוד למבחן ביום שלישי אבל הראש כואב לי ומתחילה לי בחילה מחדש... איזה שבוע מחכה לי וואווווווווווווווווווווו