לפני חודשיים. 24 בינואר 2025 בשעה 23:24
הנידיות מתפרצת ממני, עוד לפני שאני מספיקה להבין מה קורה, ואני מוצאת את עצמי רוקעת ברגליים ומתבכיינת בפנייך כמו ילדה קטנה שתלשת לה את הסוכריה מתוך הפה ואתה לא מחזיר בחזרה.
אני יודעת שאני לא באמת צריכה להסביר לך שהחוסר הפיזי שלך, כשאתה לא לידי, תוקף אותי ככאבי רפאים בכל איבר בגוף, אבל אני מוכנה להישבע שההיעדר גורם לי להחסיר נשימה וללב שלי להחסיר דפיקה ובאופן כללי מוציא אותי מדעתי, שמתיישבת בחזרה בנוכחותך.