צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אתונות חיפשתי ומלוכה מצאתי !

אני, הוא ומה שבאמצע...
לפני 11 שנים. 9 במאי 2013 בשעה 7:42

ביעבוע,

סוג של תסיסה,

פנימית,

כל כך פנימית שכל המיצים שלי (שלנו הנשים) מתערבבים בדמי,

עולים לי לראש,

יורדים לרגליים,

עולים/יורדים,

מטריפים לי את הדעת.

 

והדעת?

משובשת, כל כך משובשת !!!

זה לא שיש לי שליטה על זה,

זה מגיע פעם בחודש,

הביעבוע. 

 

כמה ימים שאני בשביתה,

סגורה ומוכתמת,

יורה לכל הכיוונים,

חצים,

סתמיים,

חלקם מורעלים,

פוגעים לא פוגעים,

והכל בגלל הבעבוע,

תסיסה.

 

החרמנות בשיאה,

ה-תסכול !!!

שופכת דם,

עולה על המוקד,

שוב, זה לא שאני בשליטה.

 

מוטרפת/מטורפת,

מתחככת על פינת הכיסא,

מדמיינת אותך בועל אותי בכל מיני תנוחות....

שבי בשקט זונה,

עוד כמה ימים, מה קרה ???

 

וכשחולצים את הפקק,

השמפניה עולה וגועשת,

פורצת מתוך הבקבוק הכל כך יקר,

מרטיבה את כל הסובבים שמחכים ללגימה אחת קטנה מהבאבלינגס שנראים כמו פנינים.

 

אז תגידו לי אתן : "בלאן דה בלאן" או "בלאן דה נואר" ?

לפני 11 שנים. 7 במאי 2013 בשעה 19:28

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4377415,00.html

לפני 11 שנים. 6 במאי 2013 בשעה 17:40

מדהים ששנינו נפגשים ומיד עוטפת אותנו מין תחושת הנעורים, שוב בני 16....

 

על האופנוע שלי, לוקחת אותך איתי, במגרש הביתי שלי, רוח אביב נכנסת בשנינו, ישר לפנים, מלטפת את גופינו, עוטפת אותנו, צמודים בחיבוק, מדבר לי לאוזן, שולחת יד מאמצת אותך אלי, פירפור בלב כמו אהבת נעורים חדישה, שוב בני שש עשרה ?!!!!!!!!!!!

אם חשבתי לרגע שעד כה נתת לי חוויות מטריפות, היום היתה אחת ה- מדהימות....

הפתעת אותי, לא יכולתי לתאר שסיטואציה כזאת תתקיים בכלל, להתלטף איתך ועליך, לגרגר כמו חתול נהנתן, לאכול איתך בראנץ', בשמש, צוחקים, טיול של חתולים/פישפשים, יום של "סידורים", מה עוד אוכל לבקש ? נתת לי את החוויה המושלמת, חיברת לי את האישה האחרת עם מי שאני ברגיל, לא רק בחדרי חדרים, כפותה, נתונה לרצונותיך, יש גם ליטופים, ליטופי שמש והרבה, במבטים של שני גורי חתולים.

והרפתקאות הגלים, אוי כמה שהן מעוררות בי קנאה, אהיה הים בשבילך, הרי לגלוש אתה כבר יודע... תפוס כמה גלים שתוכל... אני כאן בשבילך.

וכל הסיפורים של אחרי.... מתה על זה שאתה מגלגל אותי מצחוק, הסיפורים שלך מאלפים ומעלפים אותי, במיוחד שאני יודעת שכולם אמיתיים,

מלאת הערכה על מעמדך, אדון יקר,

משתדלת לגלוש ישר ולא ליפול למים, הרי הם רטובים כל כך.....

וזה בשבילך, אחד האהובים עלי כשאני על האופנוע מזייפת בקולי קולות, אולי גם אתה אוהב (תצדיק את המערכת סאונד שלך)

 

לפני 11 שנים. 5 במאי 2013 בשעה 20:59

הי חבר חדש,

אתה שם לב שאנחנו כל הזמן צוחקים?

זה היסטרי מבחינתי, אתה משעשע אותי ואני משעשעת אותך וזה לא קשור למין בכלל.

אני חושבת שאם הייתי גבר, היינו החברים הכי טובים, גולשים יחד, הולכים לכדורגל יחד, נראה לך שגם היינו מזיינים יחד? אני בטוחה בזה, אפילו בקטע הזה אנחנו מסונכרנים, מתה כבר להיות איתך בסיטואציה, בטוחה שנמצא את עצמנו מסתלבטים וצוחקים אחד עם השני ביחד, תוך כדי, אחרי.

בכלל, בימים האחרונים אתה לא מפסיק להצחיק אותי, כייף שיש עם מי לצחוק, בהכי חופשי-על הכי אישי.

כן, אנחנו בהחלט חברים. זה ברור לך שאני שם גם כשלא תמיד שמח לך בלב?

אז עוד שיר? למה לא אם אפשר שכן?!

 

 

לפני 11 שנים. 3 במאי 2013 בשעה 15:45

"אני עסוק, נכנסה לי עבודה, לא אוכל להגיע..."

כך נפתחה שיחתנו האחרונה, פניי נגעו ברצפה, מאכזבה.

"ברכה והצלחה" עניתי, בקול רפה, אוזרת בתוכי כוחות לנשום, הימים רצים לי בראש אז מתי? עוד שבוע? מתי שוב?

ואז, כעבור כמה שניות של נצח, אסמס המשך "ו..."

השבתי "ו...מה אתה רוצה שאגיד לך"

"שתעלי על רכבת ותבואי לקבל את מה שאת צריכה !"

החסרתי פעימה, אפילו שתיים. מרוגשת מעצם העובדה שהוזמנתי אליו, למגרש הביתי שלו, איפה שהוא הכי טבעי עם עצמו. לא עלה בדעתי להציע, הרי הכל הולך בדרכו שלו, בזמן שלו, איפה שנוח לו ואיך שבא לו....אותי....איתו.....

לבושה על פי הוראותיו עולה על רכבת, דחוסה באנשים, מכל הצבעים, אני רואה רק חיילים, חתיכים, חסונים, במדיהם השונים....חחח ילדים/גברים, תוהה אם מי מהם היה מנחש מה אני לובשת מתחת ללוק "בית המשפט" או לאן מועדות פניי ובאיזה פוזיציה אהיה קשורה תוך פחות משעה?! פחות משעה, פחות משעה...זה הזמן שיש לך לנשום סדיר עד שתמצאי עצמך גומרת בשרשרת מטורפת של אורגזמות, מוריקה ממעמקי המיניות שלך את כל שאגרת במיוחד בשבילו, נוחתת עליו כמו עלה נידף עם דופק מוטרף.

הנוף המרהיב בדרך עוצר נשימה, חלונות עטופי אבק גורמים לי לחשוב שאפור וסגרירי בחוץ אבל תכף יהיה חם ולוהט, יותר ממה שאני יכולה לתאר. שום גשם לא יהיה פה רק זירמתי המטפטפת בכל נגיעה שלו שם, במקום ההוא, הברז הפרטי שלי.

צ'יק צ'אק, הרכבת נעצרה, פוסעת לכיוון היציאה, כמעט בלי אוויר, הוא מחכה לי, ברכבו השחור הנוצץ, מחייך חיוך ממזרי לעברי, חיוך של "אוח מה אני הולך לעשות לך", יורדת מדרגה מדרגה, זהירות לא למעוד, עקבים כאלה צריכים להוציא מחוץ לחוק ועוד באמצע היום, פאקינג תחנת מרכז, את לא משאירה ספק לאנשים, ממש לא, מסתתרת מאחורי משקפי השמש הגדולים, תנועת צוואר קלה, שיער אחורנית, מכניסה אוויר לריאות והופ, נפתחת דלת הרכב, את בפנים, במזגן, ידו משתלחת אל בין רגליי, בודק את מד הלחות, נענית לו בהצמדת הרגליים חזק חזק. זה השלום שלנו...

על פי תנועת הרכבות, שרשרת האורגזמות אכן מובטחת...

 

לפני 11 שנים. 30 באפריל 2013 בשעה 21:03

אני: ‫אז באיזו שעה?  

הוא: ‫אבוא על הבוקר ויש המון מה לעשות...‬   

אני: ‫אז על הבוקר אחכה על ארבע עם הקולר...‬  

הוא: ‫את שמה לב שאת מתחילה להכנס לזה, להבין את המקום שלך ?‬  

אני: ‫כן, שמה לב‬ :)

הוא: ‫זה מוצא חן בעיני. זה היופי שבזה זה כל הזמן מתפתח וגדל‬

אני: ‫עלתה לי המחשבה שאני קלה מידי להשגה אבל וואט דה פאק‬, הרי ההישג משותף‬  

הוא: ‫את ממש לא קלה מדי להשגה. זה מושג מתחום הדייטינג ולא מתחום השליטה. את כאן כי את רוצה להיות כאן ואת על ארבע כי את מבינה שזה המקום שלך . את הפוזות והמסכות אפשר להשאיר בחוץ כשאת יוצאת לבלות. איתי את תהיי עצמך. בלי מסכות ובלי חומות. את תעזי להודות בפעם הראשונה בחיים שלך שאת רוצה להיות כלבה, שאת רוצה להיות שייכת שכשאת חוטפת סטירה נרטבות לך התחתונים. את תרגישי מספיק חופשיה לבקש עונש כי את זקוקה לו.‬ ‫זה יהיה הדבר הכי אמיתי בחיים שלך ולכן גם הכי עוצמתי והכי מרגש  

אני: ‫זה כמו נקודת האל חזור‬  

הוא: ‫אני לא מכריח. אין נקודת אל חזור כי בכל רגע נתון את יכולה להחליט שאת לא רוצה יותר. ממש כמו מילת הבטחון. העניין הוא שכמה שיכאב לך ותרגישי מושפלת לפעמים את לא תוכלי להפסיק כי את יודעת שרק כאן את מרגישה באמת. ‬ ‫בדבר אחד אני מסכים איתך. סף הגירוי שלך יעלה. מאד‬  

אני: ‫כאילו שעד עכשיו לא היה לי מספיק   

הוא: ‫לא חרמנות, סף גירוי‬  

אני: ‫זה סף גירוי מאוד גבוה, את החרמנות שלי אני פותרת בשתי אצבעות וויברטור‬  

הוא: ‫את חולת זין. זה אחד הדברים שאני מת עליהם אצלך. זו גם התכונה שבלעדיה אי אפשר להפוך אף אחת לנשלטת אמיתית. בסופו של דבר השליטה היא דרך האש ודרך הכוס ומי שלא חולה לא יכולה להתמסר באמת‬  

אני: ‫ששששששש שלא ישמעו אותך‬   :) 😄 :)  

לפני 11 שנים. 30 באפריל 2013 בשעה 16:12

תפקידו של הגביע משתנה לפי האגדה בה הוא מופיע, אך במרבית הגרסאות על הגיבור/אדון להוכיח עצמו כראוי להיות במחיצת הגביע.

 

אמרת לי שהפסקת לחפש...(לא בדיוק ירדתי לסוף דעתך דאז)

שאין לי עדיין מושג מה אני עושה לך ועבורך ושתלמד אותי לאט לאט בידיוק מה שאתה אוהב,

שאתה מופתע לפעמים מהנכונות שלי להיענות לך ולבקשותיך בלי מרדנות או הרמת גבה וזאת המסירות שבדיוק הדליקה אותך,

שידעת לזהות בי את כל מה שאתה מחפש, בחיפוש הלא נודע אל....האושר ???

אני, שבאתי משום מקום למקום הלא ידוע והשתלבתי בך בלי לדעת בכלל מה ההשלכות שלי עליך, הפתעתי גם את עצמי, אני מודה.

מחוברים במפגשים עוצרי נשימה, מלאי הבעה, נגיעה על נגיעה...

"אני שלך, מה שתבקש"

ואז קראת לי הגביע הקדוש...

 

 

 

ציטוט (למתעניינים באגדה) :

בסיפורים מוקדמים, חוסר בגרותו של פרסיבל מונעת ממנו להגשים את ייעודו כאשר הוא מוצא את הגביע לראשונה. עליו להתחזק נפשית ורוחנית לפני שיוכל למוצאו שנית. בסיפורים מאוחרים יותר הגביע הוא סמל לחסד האל, אשר זמין לכולם, אך רק אלו שמכינים עצמם לקראתו מבחינה רוחנית, כמו סר גלהאד, מבינים אותו לחלוטין.

לפני 11 שנים. 25 באפריל 2013 בשעה 19:23

יש הרבה נשים שהן "האישה האחרת", פילגשות של נשוי כזה או אחר אבל לא על זה כוונת המשוררת...

חיים כפולים.

פעם עצרתם לחשוב איך זה לחיות חיים כפולים ? 

מעולם לא חשבתי שאחיה חיים כפולים, אני אדם כל כך ישיר וישר, כל כך בטוח בעצמו, יודעת מה אני רוצה ויודעת מה טוב לי, לפחות כך חשבתי עד לא מזמן.

כבר 20 שנה נכנסת ויוצאת מהרפתקאות, חלקן מדהימות ומסעירות, חלקן פחות והנה הרפתקאה ששמה לי תגית של חיים כפולים.

ביום מחזיקה במשרה מכובדת, בלילה כלבה, לפעמים זה להיפך, תלוי איך הוא בא....

פתאום החוויות המיניות שלי הפכו כמוסות, סודיות, בין הסדינים, שלי ושלו, ממעטת לספר ולשתף, איך זה יתפס בעיני "החבורה" ?! כבר שמעתי לא פעם מאיזו חברה "ההיא דופקים לה מכות והיא נהנית מזה, עזבי, שרוטה לגמרי". מכות? מי דיבר על מכות? איזה סרטים ראית? 

כל פעם אחרי שהוא הולך, נשכבת בספה בסלון, עירומה כביום היוולדי, מקומות שונים בגופי מאותתים לי: כאן הוא היה וגם כאן, פה נגע ושם עשה, אוי כמה שהוא עשה. בתור לביאה (אריה) טיפוסית, אני דיי נהנתנית, מתה שמפנקים אותי במינימום מאמץ ואם זה מין מזדמן, לא טורחת בכלל לפנק, לספק, רואה את טובתי היחידה בתוך הסיטואציה ושכל העולם יתמוטט. אבל כאן.........הוא מרפרף עלי עם כל הגוף שלו, יד סוטרת, לשון מלקקת, נשיכות, חיבוקים מהולים במעיכות, הוא משגע אותי, נותן לי לגמור פעם אחרי פעם אחרי פעם אחרי פעם, מאיפה יש לי את כל המיצים האלה? לא נותן לי מנוח, מרים, מסובב, מוריד על ברכיים, מלטף, בעיקר מלטף. מצחיק שאני מרגישה שכל סטירה או חבטה בישבן הפכו לליטוף, כל כך מחכה לכף ידו שתשוב. איתו זה אחרת, הפכתי ל"נותנת" חחחח, יכולה שעות ללקק בלי להתייאש, לפנק, לקלח, להאכיל, לנגב, כל כולי שלו ובשבילו.

ספה - סלון - עירום -טלפון ביד, זה עומד לפרוץ לי מהחזה, ממעמקי הבטן, למי אספר?, את מי אשתף? זאת כזאת וההיא ככה ומה עם החבר ההומו שעף איתי במסיבת סאדו בברלין? הוא בטח יידע להעריך.. אבל לא את קולו אני רוצה לשמוע.

ואז הבנתי...

אני כותבת לך... מתוך האישה האחרת... לא אותה אחת מלפני שבוע... לא אותה אחת מלפני חודשיים... אתה יודע עלי דברים עוד לפני שאני ידעתי אותם, קורא אותי כמו ספר פתוח, יודע תמיד מה להגיד ומתי, נותן הסבר מדוייק על כל שאלה, בסבלנות מדהימה, אמרת שתשמור עלי - אני מאמינה לך. כשאתה שב לביתך, ההרגשה כאילו ה-חבר ה-כי טוב שלי הלך, מחכה שישוב.

יצרנו לנו עולם בין הסדינים, עולם ומלואו, מדברים, מתקלחים, מזדיינים, צוחקים, מתלקקים, אוכלים, שוב בין הסדינים.

"איפה היית לפני עשר שנים?" שאלת.

לפעמים ההוא שלמעלה מהתל בנו, יוצר לנו מצבים, בוחן אותנו, מביא אותנו למקום הנכון בזמן הלא נכון או להיפך, איך שתבחר, הכל יד מכוונת, לפחות כך אני חושבת, עשית אותי אישה אחרת...

מחר חוזרת לאישה המקורית, הרגילה, הוינילית או וואט אבר, זאת שהיתה שם תמיד וחיה בלי הידיעה שיש דברים/גברים כמוך, חושב שניפגש עוד עשר שנים???

מחכה בכיליון עיניים למפגש הבא, להתראות אדון שלי, נשיקה

לפני 11 שנים. 23 באפריל 2013 בשעה 19:58

שתי שיחות מחסום, לא עונה, באמצע פגישה, אסמס: "איפה את?" "בפגישה" עניתי, "אני בתל אביב !!!" סימס ושיתק אותי, נסתמו לי האוזניים, כבר לא שמעתי את זה שמולי מבלבל לי ת'מוח על ענייני עבודה. הראש רץ, איך את חותכת הביתה, מתי, מה אומרת ומתי חוזרת, אם בכלל.

זה היה בהפתעה, תוך שעה הגעתי הביתה, מקלחת, הכנסתי משהו לפה בשביל לא להתעלף מציפיה וכמובן שהאסמס המודיע לי איך לחכות לו הגיע תוך מספר דקות ...

"על ארבע, על המיטה, עם התחת פונה לדלת ולהשאיר את הדלת פתוחה". 

חיכיתי, כמו כלבה מיוחמת חיכיתי, הוא איחר בשלוש דקות ואלו היו השלוש דקות הכי ארוכות בחיי.

ואז הוא נכנס עם שקית בידו, חצי מבט לאחור לראות את פניו וישר שתי אצבעות בכוס, חד וחלק, אין שלום, אין מה נשמע, מאדים לי את הישבן עם כף ידו החזקה, אני נאנקת, קוברת את ראשי בכרית, צוחקת/צועקת מעונג. 

את רישרוש השקית בקושי שמעתי, משך את ידי לאחור מאחורי גבי וכפת לי אותן, הרים אותי במשיכה אחת, כאילו אני לא שוקלת 70 קילו, קלילה אני לא וזה בדיוק מה שהוא אוהב בי, את העסיסיות שבי.

פקודה לאוזן :"רדי על ברכיים", יורדת..ועוד איך שאני יורדת, ממקם אותי מול איברו הזקור, המאיים לפרוץ מהמכנס, הגנבתי מבט למעלה אליו, ספלאח - סטירה, אני מחייכת כאילו קיבלתי איזו בשורה משמחת, אומרת לעצמי במעמקי מוחי "את זונה".

הוא מתיישב על קצה המיטה, על הברכיים בין רגליו, קרוב קרוב, הוא מושיט יד למכנסיו ושולף את אחד האיברים היפים שראיתי, נקי, מתוקתק משערות ועם ריח של כביסה, (מי מכבסת לו, מי.....) הוא לא היה צריך להכביר במילים, תנודת ראש קלה עם מבט שמורה הכל, ליקקתי את שפתי ורכנתי לעבר כיפתו האדירה, בולעת אותו עד תום. משיכה בשיער מפסיקה את החלפת המיצים שלי ושל האיבר שלו, מעירה אותי לעובדה שיש עוד..... זאת לא גולת הכותרת.

ואז זה קרה, אחד אחרי השני, הוצאו מהשקית מצבטים לפטמות, ספנקר, פלאג קטן שחור וסקסי, קולר עם יהלומים עליו, חגורה שמותאמת, והדבר הזה עם הכדור שסותם לנו את הפה.

עיני נפקחו בתדהמה, חיוך מתגנב ומקשט את פני, וואווווו הוא מאבזר אותי אחד אחד ואני נאנקת, מגע של פעם ראשונה, איזה ריגוש על!!!

מודה שכמעט התעלפתי כשהברזלים הקטנים התיישבו לי על הפטמות, הנחתי את ראשי עליו מחכה שהכאב יעבור, קיבלתי ליטוף הרגעה. "תינשמי" הוא אומר לי בטון הסמכותי הזה, מנסה להתאפס על עצמי ולא לזוז , הכאב מעלף אותי, ואז...ואז הוא מוציא את הקולר... "במיוחד לכלבה שלי" הוא אומר וכורך לי אותך סביב צווארי, עיני נפערות בחצי שוק וחצי סקרנות, לזה מתחברת רצועה שנשארת ביד שלו. מצווה שאקום, בקושי משתלטת על עצמי, כואב לי בציצי, מסתובב לי הראש, איזה סוטול זה?? לא מצליחה להבין מה אני מרגישה, הוא מעלה אותי על המיטה, מעמיד אותי על ארבע, מפסק את רגלי ואז ניגש לי לאוזן, "יש לך מילה?" לא מבינה בכלל מה הוא רוצה ממני, עדיין תקועה בפטמות שלי ועוד על ארבע כהשרשרת מושכת כלפי מטה, נאבקת עם הראש שלא לגעת במיטה, איזו אקרובטיקה צריך לזה....

"מילה?" חוזר על דבריו בטון דורש, מעורר אותי מהסוטול שנכנסתי אליו, "כן, כן, איזו מילה?, מה בוחרים?, stop"  "?stop זה יהיה!" חותם את השיחה.

סטראח, הצלפה בישבן מלווה בליטוף, מה זה היה?, מאיפה זה בא? אה כן, הספנקר, בחצי טון ובחצי עילפון שאלתי מה זה, איך קוראים לזה מחבט?, תיקן אותי בשם ונתן לי להרגיש אותו, אוי איך שאני הרגשתי אותו, גלי חום עלו בי מכל עבר, הציפו אותי בחמימות נעימה, כן נעימה. ופתאום כבר לא חשתי את המצבטים על פיטמותי ולא שידי כבולות בחוסר אונים ולא את הקולר שמסתבר נמשך לאט לאט לכיוונו. אני בשיכרון חושים, רטובה ברמות היסטריות, שומעת את הבגדים נופלים ממנו מאחורי ויודעת שתכף אקבל את איברו הזקור עמוק בתוכי.

אגודל בפנים - אני משפריצה.......

לפני 11 שנים. 23 באפריל 2013 בשעה 10:37

קבענו להיפגש אחרי יום העצמאות, קיבלתי הוראות למניקור/פדיקור ושאר ירקות.  זה ברגיל, לא עושה את זה בשבילו. אני תמיד ככה. מטופלת ומתוקתקת במיוחד לפני פגישה מינית.

עוד הייתי סהרורית ממסיבות יום העצמאות של ליל אמש והוא צלצל בשעות הבוקר המאוחרות, כמוני ישן עד מאוחר, הודיע על שעה שיגיע ומשם שלח אותי לדרכי, מלאה בציפייה, הנה זה קורם עור וגידים, עפתי מהמיטה להתקלח בודקת שלא פיספסתי שום שערה מיותרת, התנגבתי, התמרחתי, כמו שאומרים, ממתינה לאדון שלי?

סיבוב קצר בבית, בודקת שהכל מסודר, הדלקתי דוד, שיהיה אני יודעת, הכנתי כוס קפה, הכי טוב לפתוח את הדלת עם כוס של משהו ביד, כאילו קז'ואל, העיקר להחזיק משהו ביד כדרך אגב. מובכת מעצמי, טיפשה הנה זה קורה, הרגעי!!! תמיד את יכולה לעשות סטופ!!!

ואז הן התגנבו שוב, המחשבות, אצלי בבית, למה קבעת אצלך בבית, מה את משוגעת? זה בדיוק מה שחסר לך ואם השכנים ישמעו, הרי את אוהבת להביע את עצמך בין הסדינים ואם יכאב לך? בכלל איזה בושות, מה יגידו השכנים??? כוסאמק, שמה זין, מקסימום נצא עם משקפי שמש, משקפי שמש מאוד גדולים מהבית :)

הגיעה השעה, הוא צריך להיות כבר בחוץ, מסתובבת בסלון בעצבנות, נו שידפוק כבר על הדלת, לא ראיתי אותו חודשיים, לא זוכרת איך הוא נראה, רק את המבט החודר שהפשיל מעלי את כל המחסומים, הנשימות שלי מתקצרות, מרגישה את הלב דופק באוזניים. 

דפיקה בדלת, פתחתי בחיוך מכסה על כל החששות. נשק לי על שפתי, נשיקה קצרה אך הרגשתי את הבל פיו מאיים לחדור אלי. ואני? בלי אוויר בכלל, לא מצליחה להסדיר את הנשימה.

בוחנת אותו, לבוש בחליפה ועניבה, ייצוגי מאוד, עם חיוך מרוח על פניו, ואני? בטרנינג עם גופיה קצרה, ממש "זרקתי על עצמי משהו" מוזר שלא ביקש שאלבש משהו מיוחד....

ישבנו בסלון, דיברנו, צחקנו, מפתיע כמה קל, זורם, נעים זה היה, ואז הוא משך את כף רגלי, כאילו בודק את המשימות שקיבלתי, לק בציפורניים רגליים/ידיים, הוא מרוצה, רואים את זה עליו, המבט שלו מתחייך לכיווני והוא מושך אותי אליו מהספה ואז גיליתי את זיקפתו האדירה, הגבתי בחצי מילה על המצב, והוא סיבב אותי לפניו והוליך אותי לכיוון החדר, נעמד מאחורי, מכופף אותי וביד אחת מושך את המכנס והתחתון למטה, חחח כאילו כלום

אוויר, אוויר, אוויר, קחי אוויר, הרי ברגיל את שוברת אותם לרסיסים, אין גבר שיכול עליך, הוא כן.... דפיקות הלב שלי מואצות, מרגישה אותן בכל מיני מקומות בגוף, אני נאדמת, מסמיקה, אבל הוא לא רואה הוא מאחורי, מלטף את ישבני בשביעות רצון, ידעתי שהוא חושק לי בישבן, עוד מהפגישה ההיא בבית הקפה העמוס, מבטו לא ניתק מישבני (וגם שלי פזל לשלו, יש לו אחלה תחת!)

עיניים / ידיים / ישבן – ככה זה אצלי, בסדר הזה.

את העיניים ראיתי בבית הקפה, את הידיים חשתי בלחיצת היד ואת הישבן בחנתי כשקמנו ללכת, ידעתי שמשהו בו לא ייתן לי מנוח. והנה הוא אצלי, בחדר, מאחורי אוחז במותני, מסנן "את מדהימה", “איזה ישבן", “אני הולך להכאיב לך". נאנחתי קלות וציינתי תעשה מה שאתה הכי טוב בו, אני אשתלב, ואם ייכאב אדאג שתדע!

מפה הזרימה הייתה משגעת, אמנם סקס יחסית רגיל, ויניל? טיפה כוחני אבל איך הוא אומר:”בדיקת התאמה"? אז יש התאמה, שנינו זזים אותו דבר, חושניים, מדברים, לוחצים על אותם הכפתורים. ידעתי שהוא ייקח אותי בדיוק לאן שרציתי.

הוא היה אצלי 4 שעות, 4 שעות שחוץ משירותים פעם אחת, וקפיצה למקרר להביא בקבוק מים, שנינו לא עזבנו את המיטה, הזוי, הזוי כמה שהיה טוב. הוא לא הפסיק להחמיא לי, שאלתי כמה שאלות וקיבלתי תשובות שסיפקו אותי.

נפרדנו בנשיקה וסיכמנו לשוחח בערב ולקבוע לפעם הבאה, הפעם בה אחווה את מגע האביזרים שרצים לי בראש כבר הרבה הרבה זמן. איך קוראים לזה אצלכם? סשן? אז קבענו סשן !!