לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Kitty's thoughts

'Babygirl misses her puddin
לפני 4 חודשים. שלישי, 2 באפריל 2019, בשעה 23:22

.Mood

 

לפני 7 חודשים. שבת, 12 בינואר 2019, בשעה 18:46

איך הזמן עובר מהר כשנהנים.

מרגיש לי שרק אתמול הכרנו, התחלתי איתך באיזו מסיבה מפוקפקת... והנה אנחנו כבר שנים יחד. שנים.

 

אז הלכנו לחגוג.

התלבשנו יפה. כמו שאנחנו עושים רק לעיתים רחוקות. שמלה. חליפה. אני באדום. אתה בשחור. כל כך יפה לך שחור.

לקחת אותי למסעדת שף מהוללת. כזו שצריך לתפוס מקום 3 שבועות מראש. ואמרת לי: תשתוללי אהובתי.

ומעל כוסות היין, אני מסתכלת עליך, לא מעכלת. לא האמנתי שנחזיק מעמד כל כך הרבה זמן.

מחייכת לעצמי. הסצנה הזו לא רגילה אצלינו. אני בחורה פשוטה. לא צריכה הרבה. בטח שלא מסעדות גורמה. אבל דווקא כאן, בניגודיות הזו לעומת השגרה, זה מכה בי. 

ההלם. כמה עברנו יחד. כמה עוד נעבור.

כמה אני משתוקקת אליך, עדיין. זה הזוי לי. ומוזר. לא הייתי מאמינה. אבל רק הזמן הוכיח לי שטעיתי לאורך כל הדרך.

פתאום אני רוצה אותך פה. על השולחן. עם החליפה המגונדרת הזו. שתכופף אותי כאן ועכשיו מול כל המלצרים הנדהמים ותיקח אותי מאחור. ושאני אצרח.

אתה קולט את מבטי הזימה שלי. מחייך בשחצנות. הרגל שלך נכנסת בין הברכיים שלי, מתחככת. אתה שולח יד ללטף את הלסת שלי ולוחש: "חכי קצת מותק. בבית."

 

אחר כך, בבית, לא התפשטנו. ואתה הראית לי מה זה ארוחת שף. עם קינוח.

וגם מה זה אומר לומר תודה. מכל הלב. ולהודות שטעיתי. מכל הלב.

 

זה היה סופ"ש נפלא:)

 

לפני 7 חודשים. חמישי, 10 בינואר 2019, בשעה 01:23

זה מרגיש לי כאילו אני עטופה בענן.

וזה רק אני שם. מוגנת.

והקול שלו שמלטף אותי באהבה. בשקט. מופרע מפעם לפעם עם החבטות החזקות של החגורה על התחת שלי.

והכאב החד. כל כך שורף. כל כך מחבק.

 

"ששש. מותק. כל כך טובה. כל כך חזקה. תינוקת. תראי איך את אמיצה בשבילי. הנה. עוד אחת, מותק. ששש. את יכולה. לא לבכות. לא לבכות. תחת למעלה. יופי מותק. תראי אותך. כל כך יפה. ואמיצה. עוד אחת. כן, ככה מתוקה. ששש. לא לבכות. תחת למעלה. מותק. תחת למעלה. למעלה. כן. כן. עוד אחת. תינוקת קטנה. כל כך כל כך אמיצה. עוד אחת. את יכולה."

בשביל אבא.

לפני 11 חודשים. שלישי, 4 בספטמבר 2018, בשעה 00:42

הערב התחיל די שיגרתי כשחזרתי מהחדר כושר, לא מקולחת וקצת (הרבה) מסריחולה כמו שהוא אוהב.

בהתחלה הוא כירבל וחיבק אותי כמו שאני אוהבת. בהתחלה בעמידה ואז בשכיבה על הספה. הוא נתן לי להשתפשף על הזין העומד שלו, כולי דלוקה.

תוך כדי הוא מנה לי את כל הסיבות ללמה מגיע לי עונש. (למקרה שתהיתם: לא הייתי זמינה כל היום, לא עניתי לו כששלח הודעות, ישבתי לקפה עם X מהמשרד שדלוק לי על התחת ואני מתה על זה ואני גם עדיין מריירת לו על ידיד שלי מהחדר כושר).

אני כמובן הכחשתי כל קשר לאשמות הכבדות (הנ"ל).

ואז הוא גרר אותי לאמבטיה, הפשיט אותי (תוך מאבק רציני ומכובד שלי, יש לציין), הושיב אותי באמבטיה (בכיות, תחנונים וכו' וכו' - זה לא עובד עליו בשיט) והכריח אותי למצוץ לו ואחרי שהוא גמר, השתין עליי. (רק על החזה, בטן ורגליים, אבל עדיין!!!).

אח"כ הוא קילח אותי באהבה שהמיסה אותי,  כאילו אני התינוקת הכי אהובה ויקרה בעולם.

(הכי אני אוהבת שהוא כזה מתכופף אליי ונכנס עם רגל אחת בתוך האמבטיה ושהוא מסבן אותי עם סבון מיוחד לתינוקות ושהוא מרים אותי כזה כשהוא מסבן לי את התחת ושתוך כדי הוא "מספר" לי מה הוא מסבן: "עכשיו ירך וגם ירך שניה וטוסיק ופות...";) )

ואחרי שהוא הוציא אותי וניגב אותי הוא לקח אותי שוב, ערומה ונקיה לסלון, והתכרבלנו ערומים על הספה.

ואז כששוב השתפשפתי עליו בצורך אילם ובוער הוא שיתף פעולה, מזיין אותי על יבש מאחור, אח"כ הופך אותי ומרים לי את הרגליים על הכתפיים שלו ומשפשף מבחוץ חזק חזק חזק...

ואז כשכבר התחלתי לייבב והרמתי את האגן כדי שיכנס כבר לעזאזלללל הוא רק החזיק אותי ומנע את זה ממני, לוחש לי: "לא היום חמודה, מחר תבקשי מX שיסכן את הזין שלו בכוס המטונף שלך". 

 

וכל היללות שלי לא עזרו, הוא רק המשיך להשתפשף עליי עד שזה כאב כבר, אפילו אצבע אחת קטנה לא הסכים להכניס, הבנזונה.

 

***

בא לי למות. קודם לבכות. ואז למות!!!

חרמנית רצח:)

 

לפני שנה. רביעי, 1 באוגוסט 2018, בשעה 02:14

סימנים-כחולים-הכי-שווים בסדר עולה:

 

1. כשאני עושה לו היקי (סתם בשביל לעצבן;) )

2. סימנים כחולים על התחת אחרי שהוא מעניש אותי.

3. סימנים כחולים שלא משנה כמה אני נזהרת תמיד איכשהוא נוצרים לי בחדר כושר (בדר"כ על עצמות האגן או על הירכיים).

 

:) 

No offense, רבותיי, אבל זה הכאב הכי מתוק שיש:)

לפני שנה. ראשון, 29 ביולי 2018, בשעה 23:57

לאחרונה אני בוכה כל הזמן.

 

כשהוא מזיין אותי.

כשהוא מעניש אותי ולא מזיין אותי.

כשהוא מפליק לי בתחת.

כשהוא לא מתייחס אליי - לא משנה כמה אני נשכבת מולו עם התחת למעלה.

כשהוא אומר שאני טובה ולא מגיע לי מכות.

כשהוא אומר שאני רעה ומגיע לי מכות.

כשהוא מושך לי בשיער וזה כואבבב.

כשהוא עדין איתי ואני מתוסכלת כי אני רוצה כואבבב.

 

לאחרונה אני בוכה לו כל הזמן.

 

כשהוא לא רוצה לצאת איתי ואומר שמצידו אצא עם החברות.

כשהוא רוצה לצאת איתי ואוסר עליי לצאת עם החברות ליציאת בנות.

כשהוא מושיב אותי עליו בסוף היום כשנינו נמרחים בספה ואני מספרת לו על העבודה ועל הבוס המעצבן שלי.

כשאין לו כוח אליי על הבוקר ואני חייבת חייבת חייבת לספר לו משהו לפני שהוא הולך לעבודה.

כשאני מרגישה שהוא לא משקיע בי כמו פעם כי הוא כבר לא קונה לי את השוקולדים השווים ההם.

כשהוא קונה לי את השוקולדים השווים ההם למרות שאני רוצה להצמד לתפריט.

 

אבל הכי אני בוכה כשהוא קורא לי תינוקת בכיינית שלו.

מי?? אני ??! אני הכי בוגרת שיש בארץ!!!

 

;)

 

לפני שנה. רביעי, 23 במאי 2018, בשעה 18:34

זה כל כך צורב ומשפיל וחסר אונים כשהוא מפשיט אותי ומושיב אותי ככה בכוח באמבטיה ופותח את המכנסיים שלו ומשתין עליי. על הבטן והחזה ועצם הבריח. ואז הוא גם כועס שאני בוכה ודורש שאישיר אליו מבט ומרים לי את הסנטר ולוחץ לי על הלסת ופותח לי את הפה ומשתין ככה על הפנים שלי וקצת נכנס לי לתוך הפה. ואומר לי כמה יפה לי ככה כשהשתן שלו נוזל על הפנים שלי.

 

אבל זה שווה את זה אחר כך כשהוא שוטף אותי ואת האמבטיה ומתיישב על השפה ומשכיב אותי שם כשהראש שלי על הירך שלו וממלא מים חמימים ונעימים ומצחצח לי שיניים טוב טוב טוב ומסבן את כולי, את הפנים ואת הזרועות והחזה והבטן והגב והרגליים והכוס וגם בפנים וגם בין הישבנים וכל איבר הוא משפשף טוב טוב ואז הוא מוציא אותי בזרועות החזקות האלו שלו ועוטף אותי במגבת ומנגב טוב טוב טוב שאני אהיה יבשה וכשאני עדיין עטופה במגבת טוב טוב הוא מרים אותי ומקפל אותי ומשכיב אותי על החזה שלו ומרדים אותי ככה, יבשה ומוגנת ואהובה וחבוקה ועטופה ועדיין כל כך חסרת אונים בזרועותיו.

 

 

 

 

 

** מוקדש לאבא אחד יקר לליבי:)

 

לפני שנה. שלישי, 22 במאי 2018, בשעה 23:27

לפעמים יש לי את הצורך הנזקק הזה שאני לא מצליחה לבטא במילים.

 

כמו אתמול.

כשחיכיתי שיצא מהמקלחת, ממתינה על המיטה, עירומה ועל ארבע, כשהחגורה שלו בפה שלי. כמו כלבה שמחכה נואשת לטיול שלה. מייללת אבל לא מסוגלת לתקשר במילים.

מחכה שיבוא ויבין. כי אני לא מסוגלת להסביר אפילו.

וכשהוא הסתכל עלי, עם החצי חיוך המשועשע שלו, רק יבבתי החוצה את כל רמת הנזקקות שלי.

והוא הבין.

הוא בא אליי וליטף לי את הראש, ממלמל את ה"ששש..." המרגיע שלו.

והוא סובב אותי על הבטן. והצליף כל כך עד שבכיתי.

והוא כרך את החגורה סביב הצוואר שלי.

וזיין אותי עם האצבעות שלו. וכל פעם שברחתי הוא פשוט משך בחגורה כדי להחזיר אותי, כל כך חזק וכל כך חונק עד שראיתי שחור עם כוכבים.

ואז הוא נתן לי ספאנקים. כואבים. מאוד.

ומשך בשיער שלי כדי לכופף אותי אחורה. כל כך חזק שחשבתי שהשיער שלי נתלש. והכניס את האצבעות שלו לפה שלי. ואז את כל היד. כדי שאלקק אותה לפני שהוא מכניס אותן לתחת שלי.

ואחר כך כשצרחתי הוא לא התרגש.

פשוט הרים אותי באויר ומיקם אותי על הרצפה. מול המראה הגדולה. וזיין אותי בדוגי. והמשיך לחנוק עם החגורה. וכל פעם שהראש שלי נשמט הוא משך אותי בשיער שאסתכל. שאראה את עצמי ככה בוכה וסובלת ונדפקת.

ואני ראיתי הכל. כל רגע ורגע.

וזה היה פשוט מראה יפהפה. אני אפילו לא מסוגלת לתאר עד כמה. יפהפה.

אז בכיתי שוב.

בכי של סיפוק.

 

לפני שנה. שבת, 28 באפריל 2018, בשעה 20:53

תוך כדי שיטוטי ביוטיוב (חולה על הקטע הזה שאנשים אשכרה מעלים כל גיהוק שלהם בסרטונים מושקעים), נתקלתי בשני הערוצים הבאים:

Binkie princess:

https://www.youtube.com/channel/UCXjq-XsenvGBgzao7rFvU4Q

Stevop:

https://www.youtube.com/user/Stevop

מדובר כאן בשני צעירים שמנהלים מערכת יחסים של DDLG , והם משתפים בזה את כל העולם. כולל שגרת היום יום שלהם החל מהחוקים שלו בשבילה עד שגרת הערב- איך הוא מקלח אותה ומשכיב אותה לישון.

 

זה די ממכר, אתם חייבים לראות:)

 

(ואני רק חשבתי: איך ההורים שלה מגיבים לזה??? ואבא שלה האמיתי??? וואו איזה אומץ!!!)