שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סרטן הגדי

כלבים מסתכלים עליך מלמטה
חתולים מסתכלים עליך מלמעלה
חזירים מסתכלים עליך בגובה העיניים

את הבלוג שלי קוראים קודם בלחיצת ]PLAY על הסאונד המצורף
לפני 5 שנים. יום שבת, 25 בספטמבר 2021 בשעה 8:55

 

אל תתערבי

מה?!? זה הכוס שלי

זה ביני לבינו בלבד. 

שאתה חצוף. 

הוא אומר לי שהוא מתגעגע לזין שלי. 

אמממ וללשון

נכון. גם. 

ולשפתיים.

:)

ולאצבעות

את רואה?! כשאת רוצה את יכולה לדבר בשמו. 

בואנה ה שאתה חוצפן. 

את צד שלישי את. לא קשורה. זה רק ביני לבינו. 

אני כןןן קשורה!! אני קשורה אליו מאד. 

אמסור לכוס שלך ד"ש ממך. עוד משהו?! 

אני לא מבינה... זה הכוס שלי וזה עובר דרכי. 

לא. 

אני מחליטה! 

לא ואם תמשיכי אני אנחנו נכריז עלייך כפרסונה נון גרטה. 

מה?! פרסונה מה? 

לא משנה. אישיות לא רצויה. 

תפסיק להחליט בשבילו! 

אנחנו לא שואלים אותך. מבקש שתכבדי את זה. 

הוא שייך לי. 

את רטובה במקרה?! 

מאדדד

את כבר לא רלוונטית. 

מה?!?! 

הוא מוסר שהוא רוצה רק את הכיפה בפנים. הוא ביישן. 

מה?!? לא הוא לא. הוא רוצה עד הסוף. 

לא יודע מה את מתערבת ביני לבין הכוס. זה ביני לבינו. 

אתה חוצפן ואתה תקבל רק תחתונים. 

אנחנו נתבע אותך על הפרת חוזה. 

איזה חוזה?! 

חוזה שחתמתי איתו על בלעדיות ואין לך צד בעניין. 

אתה לא נורמאלי.

אההה...גברת...אני רק קבלן עבודה... יש חוזה. 

זה הכוס שלי! 

לא הוא לא ובקצב הזה אנחנו נתבע אותך ב-בג"כ. 

שזה מה? 

בית דין גבוה לענייני כוס. 

אתה דפוק. 

אהה. גברת. יש חוזה. לא להתערב. אני רק קבלן. 

אתה זין אתה.

הכוס מוסר לך ד"ש. 

הוא שלי!!!!!! 

אמממ לא. 

רגע זו גזענות!!! מה עם הציצי והטוסיק??? למה רק כוס? 

אני גזען ידוע. 

אני לא מרשה!! 

ושוב. את לא רלוונטית. 

הוא מסכים לאורגיה.

איזה אורגיה?! 

אני, הכוס הטוסיק והציצים שלך. 

אתה דפוק על כל הראש. 

תשתקי. 

אתה לא תגיד לי לשתוק. 

לא אני. הכוס שלך רוצה שתשתקי.

אתה חתיכת.... 

 

 

לפני 5 שנים. יום רביעי, 22 בספטמבר 2021 בשעה 21:08

וקצת חשבנו על הפוסט הזה. מה לכתוב על הסשן ההוא. נקרא לו בשם שלו. סשן סאונדינג. נשמע קשוח. נצרף קלוז אפים של הכוס הפעור שלך. 

נכנס לבית הממוזג שלה. היא קבלה התרעה של שעה ושל חמש דקות. מניח את התיק ושם את הפון בטעינה. משתיק אותו. סוגר אחריי את הדלת.

אולי גם נתאר לפרטי פרטים את הסאונדינג. הרבה פה לא מכירים. לפרט מה אני עושה. את האביזרים. הסכנות. ההיערכות לפני.

מגיע בשקט לחדר השינה שלה. היא מוכנה על ארבע. על המיטה. עם התחתונים הורודים והשקט המופתי. ספל הקפה שלי מוכן על השידה. בדיוק כמו שאני אוהב. וחם דיו. המזגן על 21. אני מניח יד על העכוז שלה. כאילו מחמם לפני הפעלה.

אולי גם נהיה מאלה המגזימים. סשן מנטאלי מאד. לא להכנס. להכנס אם את ככה וככה. נראה את הדם. החרכים. הפסים. את מה שכף יד ימין יכולה לעשות . ועדיין לא מצאתי את העכוז שיוכל לו.

זמן סיגריה. היא צריכה להתאושש. להסדיר נשימה. להיות מסוגלת לשבת. יש לה צחוק קצת משוגע ואני אוהב את זה. שני אנשים בוגרים בנפשם וסוטים בראש. מאתגרים אחד את השניה. מדברים על האקט הבא. סוגרים קצוות. 

נצלם את הכל ונשתף. עם כמה פחות ליירים מסוגלת להתמודד. דברנו על זה זמן מה ולא יצא. ואיך בדיוק נמשיך מכאן. כמה רחוק מכאן נלך. בוחרים תמונות כאוצר מוזיאון. עד כמה זה חשוף. 

היא נשכבת על הגב. מפשקת. אני אומר לה מה לעשות והיא מדריכה אותי. מכוונת. מתקנת. בכל זאת זה הכוס שלה. זה אקסטרימי גם ככה. אנחנו ילדים גדולים. ועוד כמה קלישאות. אני מניח מגבת מתחתיה . מלטף ומרגיע. הולך לשטוף ידיים עם אלכוהול ובודק שוב אם הכלים שלה חוטאו. ואז אני מחזיק את הספקולום ו... 

וכן. תדליקי לי סיגריה. אני לא מעשן אבל זה מתבקש. אנחנו מדברים על זה. מכרסם עוגיה טעימה שאמא שלה הכינה. ויושבים שם בעירום אחד מול השני. ואני אומר לה שאני חייב לכתוב על זה. ובודק מה לפרסם ומה לא. 

ואז אני מחזיק את הספקולום ו... ומשאיר את זה ביננו. נשאר איתה אחרי שבעה גמירות. לוודא שנחתה. והבטיחה לי שתלך לישון מוקדם היום. יושב אחרי יום עבודה עם שלל תמונות בגלריה. ומנסה להגמיד את הסשן ההוא. זה נשאר ביננו. 

כי זה לא משנה באמת מה שעשינו.או איך נקרא לזה. זו האמון שבנינו. התקשורת שיצרנו. החיבור. האמונה העיוורת. אחרי הרבה זמן היה שם משהו טהור ונקי. ולחיי המון סשנים בריאים שכאלה.   ולחיי מה שבין הקפה והסיגריה. 

לפני 5 שנים. יום רביעי, 22 בספטמבר 2021 בשעה 9:03

אני מאמין שהרבה כבר יודעים. ובכל זאת... 

'לרקוד' בשירים בדרך כלל משמעו לזיין.

ברוש כסמל פאלי מתכוון לזין. או במקרה של שלמה ארצי לזקפה. 

ועכשיו השיר גם יותר ברור. 

 

תזיין, היא אמרה לי, תזיין
הזקפה לא ידעה אם לצחוק או לבכות
תזיין כל עוד אתה יכול
אני לא בנוי לשיעור 'מחול' 
ראשה הצעיר על ראשי
לא תמצא כבר בעיר כאלה זקפות
תאהב כל עוד אתה מתאים
אגב, היא אמרה לי תאהב אותי
עד היום די מוזר
לא הבנתי דבר
זה גילה המוקדם או גילי המאוחר
עד היום בסביבות חמש ושלושים
צל נופל מצמרות הזקפות.( לא עמד לו)
היא אומרת עזוב, זו 'שקיעה' שכזאת
תזיין, היא אמרה לי תזיין
הזקפות בשמיים אנחנו עוד פה
תזיין מבלי להעצר
אנחנו מפה לא נוכל לצאת
עד היום די מוזר
לא הבנתי דבר
זה גילה המוקדם או גילי המאוחר
עד היום בסביבות חמש ושלושים
צל נופל מצמרות הזקפות
היא אומרת עזוב, זו שקיעה שכזאת
מותר לאבד את הראש
בגילה גם אני נגעתי בזקפה.
מוטב לזיין חצי דקה
מוטב מאשר לאבד אותה
עד היום די מוזר
לא הבנתי דבר
זה גילה המוקדם או גילי המאוחר
עד היום בסביבות חמש ושלושים
צל נופל מצמרות הזקפות
היא אומרת עזוב, זו שקיעה שכזאת
עכשיו בין זקפות אחדים( הלכה לאחרים)
זה אני שמזיין
די לבדי( מאונן ).

 

נספח

כשאת נצמדת אל חיקי... מטוס של קרב ממריא... 

אף אחד עוד לא עלה על זה?!

 

 

לפני 5 שנים. יום שני, 20 בספטמבר 2021 בשעה 6:03

כי אני פשוט אוהב שמרימים לי לאתגר.

לפני 5 שנים. יום שישי, 10 בספטמבר 2021 בשעה 8:27

1. להיות פחות קשה עם עצמי.

2.לשאוף תמיד לצאת מאיזור הנוחות. שינויים זה החיים.

3.לא לקחת כמובן מאליו. שום דבר. ואף אחת. 

4.לחפש חוויות ראשונות. בכל אספקט בחיים. 

5.להיות גרסה יותר טובה של עצמי.

כאבא. של טיניג'רים לא פחות. 

כגבר. oldschool kind of gever.

כמאהב. 

6.'ללכת לאיבוד'. דוקטור סוס טוען שאם הולכים מגיעים למקומות נפלאים. 

7.לא לבזבז זמן. להשקיע את הפנאי שלי בדברים שיקדמו אותי. ברמה המקצועית. האישית. החברתית. לא סרטים ולא נטפליקס והרבה פחות בצט. הרבה פחות. 

8.כל הזמן בתנועה. כי אם כבר לבד אז שיהיה בתנועה. 

9.כי חרטה היא הרבה יותר גרועה מכשלון. ועדיף.... מחלומות במגירה. הזמר שהתאסלם אבל תמיד ייזכר כקט סטיבנס כתב פעם... 

For you will still be here tomorrow
But your dreams may not

10. להיות זונה של הזדמנויות..רק כן כן וכן. 

11.ולענות אולי סוף סוף על השאלה. ילד... מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול? וגם למה רשימות כאלה הם תמיד עשר. 

 

 

לפני 5 שנים. יום שני, 6 בספטמבר 2021 בשעה 5:18

כל הכבוד קטנה.. כמה חלקים זה? 

3000 דאדי! היא מרימה את הראש מהזין שלי עם חיוך מאוזן לאוזן. 

מכובד 3000. יפה מאד. כל הכבוד ילדה. 

תודה דאדי וחוזרת להכניס את הזין שנמס בפה שלך. נסתרות דרכי הלשון שלה כשהזין שלי בתוך גרונה.

הפאזל הנוכחי ששוכב על שולחן האוכל של ההורים שלה כשמתחתיו בריסטול ענקי ושחור הוא קולאז של מבנים מפורסמים ברחבי העולם. שבעת פלאי תבל הישנים ועוד כמה כאלה. 

על השידה בכניבה לבית כבר פאזל נוסף אני רואה. משהו של נופים של שוייץ. 

ואני מתעניין כי גם אני אוהב פאזלים. מלטף אותה בראש עם היד הגדולה. אני אוהב את ההפסקות האלה שבהם היא אומרת לי משהו ומיד חוזרת למצוץ. 

יושבים בפינת אוכל של ההורים שלה. 

אז הם בסוף חוזרים רק מחר קטנה? 

הפסקונת קטנה מהזין. כן דאדי. גשר של ריר נמתח בין הלשון שלה לזין שלי ביד הקטנה שלה. אוחחח קטנה. מלטף אותה בראש. 

זה נדיר שהם לא בבית. הם מהסוג שאוהב לפתור תשחצים ותשבצי היגיון ומנויים שנים לניקוי ראש וגם בחופשות שלהם הם מסתגרים בחדר ופותרים תשבצים. איזה בזבוז של חופשה. 

ואת פותרת את כל התשבצים בבית? ואני מהרהר אם אני שואל כי בעצת מעניין אותי או כי אני אוהב את ההפסקות הקטנות האלה. 

מוציאה את הזין שנשען על הלחי שלה. 

זה כולנו כזה. לפעמים אחד מאיתנו ממשיך לבד כשבא לו. לפעמים כמה. 

ואיפה תתלו את הנוכחי? הלשון שלה משחקת עם העטרה בתנועות סיבוביות. מנסה להכניס את הלשון לחור של הכיפה ועונה לי. 

הוא מיועד למטבח דאדי. הנה שם ומצביעה עם יד שמאל יחפה. ללא צמידים. ללא שעון וללא טבעות. ללא סימני סכין. אני פחות אוהב את היד הימנית.

קומי קטנה. 

אני לא סיימתי!! אוףף. 

ואני מקנח  עם סטירה מצלצלת כשאני שומר על החיוך הזחוח שלי. לא מרים את הטון. בקול רגוע ושליו. 

קומי קטנה. 

היא מתרוממת ונעמדת מולי. 

אני מוציא את החלק האמצעי של הפאזל ששוכב לפנינו. זה שנמצא בין הביג בן לקולוסיאום. 

לאאאאא דאדי מה אתה עושה?!?

שששש..פה גדול קטנה.

היא פוערת בהיסוס את הפה שלה מולי עם עיניים חומות גדולות כששנינו יודעים שהיא אוהבת את זה. 

מניח את החלק של הפאזל בעדינות על הלשון שלה כאילו מניח שם 'קרטון' מסוג מסוים. 

משעין אותה על הפאזל ומרים את החצאית שלה. ידיה נשענות על הפאזל בחרדה.מסרבת לשכב עליו אבל אני משעין אותה על בטנה על כל הפאזל עם החלק ההוא בפה. 

שששש קטנה ומזיז את פס החוטיני שלה הצידה. לא שהוא באמת מפריע. נועץ לאט לאט את הזין שלי בכוס הקטן שלה. 

היא נאנקת חרישית עם חלק פאזל בפה שלה. פוחדת שמה תהרוס את הפאזל מתחתיה. נדפקת מעליו בחרדת קדושה. 

אני יודע על מה את חושבת קטנה. את חושבת על כל ארוחה משפחתית שלך כשהפאזל הזה יהיה ממש מעליכם במטבח. ואת תדעי שדאדי זיין אותך עליו. 

והגניחות שלה משתדרגות. אבל ממשיכה לשמור על הפאזל השלם תחתיה. 

מקווה שלא בלעת משהו שלא צריכה לבלוע. אני מחייך ומפליק לה על העכוז שלה. 

מוציא את הזין ומושך אותה בשיער אלי. היא זועקת ואני נהנה מהמחשבה שלא בגלל שמשכתי בשיער שקדוש לה אלא בגלל הרעיון שאולי חלקים מהפאזל נדבקו עליה ו'קמו' איתה. 

מכניס את הזין לפה שלה עם החלק בפנים וגומר לה בתוך הפה. מקשט לה את הגרון ואת החלק עם הזרע שלי. היא רועדת על הבירכיים. 

יופי קטנה. הפאזל נשאר שלם. אני גאה בך. 

הפה שלה עדיין פעור והיא מביטה בי חצי מזועזעת. זה לא שחיללתי אותה. זה שחיללתי מסורת משפחתית.

פה גדול קטנה. אני שולף מהפה שלה את החלק העטוף זרע ומנגב על השיער הלא ממושמע שלה ומחזיר את החלק למקומו. אי שם בין הביג בן לקולוסיאום. 

אני חושב שזה יידבק יותר טוב עכשיו 

היא לא עושה הפסקונת הפעם

מחזיר את הזין השבע לפה שלה. היא עוד לא מעכלת. תחושת אשמה קטנה מרחפת כשמעליה חיוך זחוח ומעצבן. 

אממ תגידי קטנה... ו פאזל ההוא של שוויץ... לאן מיועד...? 

היא מרימה שוב מבט עם זין בפה וממלמלת... 

לחדר השינה של ההור....לאאאאאאאאא!!!!!!

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. יום שישי, 3 בספטמבר 2021 בשעה 17:40

שששש... לא לא לא קטנה

ואת נאנקת מולי ונושכת שפה... לאאא!!

מכניס את הכיפה ואת הכיפה בלבד לתוך הכוס שלך ומוציא

את תנסי את השליטה העצמית שלי קטנה

תחזיר אותו פנימה

אבל מתמיד לזיין אותה רק עם הכיפה

לפעמים באבחה אחת מכניס את כל הזין עמוק עד לביצים ומייד אחרי זה מוציא

בן של זונה! 

אני חושב שהכוס שלך יותר ממושמע ממך קטנה

רוכן כשאת פרוסה לפניי.. מפושקת ומערסלת את רגלייך העסיסיות סביב גופי ועם עקבייך להחזיר אותי פנימה אלייך

לא לא לא קטנה... מחזיק את הזין ומתחכך איתו בין שתי השפתיים התחתונות שלך... בדיוק ברווח הקטן הזה באמצע..

היד השניה לשה את הירך הפנימית שלך ומחזיק אותך במקום ואחרי רגע גם היד השניה שלי מחזיקה את הירך המקבילה

הכיפה ממשיכה להתחכך ולהתפלש שם בין השפתיים שלך

טיפת זרע חלוצה נוצצת על החור של הכיפה... ממאנת להיפרד 

שולח יד ימנית ומפשק עם האצבעות את השפתיים שלך הצידה

את עושה עוד ניסיון כושל עם הרגליים ואני די בטוח שסיננת עוד קללה אבל מתעלם

שששש... זה ייקח עוד זמן קטנה

חושף את פעמון הדגדגן הגדול שלך ומתחכך בו עם הכיפה

מחייך לך חיוך זחוח וחצוף וכמה שאני משתוקק ברגע זה לנעוץ לך אותו עמוק וחזק אני מתאפק

השפתיים של הכוס שלך עוטפות ומחבקות את הכיפה שלי

כפית לכיפה אני שוב מחייך ואת צוחקת ומניעה את האגן שלך קדימה

מחזיק שוב את הזין ועובר עם הכיפה על כל החריץ שלך מקצה לקצה... כאילו החור של הכוס שלך הלך לזין לאיבוד

והרי שאם הולכים לאיבוד מגיעים למקומות מופלאים 

ואז עוד נעיצה פתאומית פנימה והחוצה

פאקקקקק  בן של זונה תזיין אותי כבר!!! 

את מפריעה לזין שלי לרדת לך... ושוב הזין חוזר נוטף כולו את בין השפתיים שלך

את מנסה להתרומם כדי לקחת שליטה ואני הודף אותך חזרה לכרית

שלא אאלץ לקשור אותך קטנה... 

מניח את הרגליים שלך על כתפיי ומתקרב יותר

משחק שוב עם הכוס שלך... פנימה החוצה...כיפה בלבד ואת נאנקת וגונחת ומיללת וזה כיף שלי

אולי נשאיר אותם לבד. מה את אומרת... 

תקשיב ותקשיב לי טוב... אם א... 

ונועץ אותו פנימה

 

 

לפני 5 שנים. יום שבת, 28 באוגוסט 2021 בשעה 7:22

השעה 11 והם עוד ישנים. אני והגרושה מתכתבים ומדברים על הפיצוץ שהיה אתמול. זה השאיר משקעים. פחות אצלי. יותר אצלם. זה יישאר. ללא פרטים עסיסיים. 

זה נכון. אסור היה לו להשתמש במונח 'חולת נפש'. אולי מתמודדת נפש יהיה יותר פוליטיקלי קורקט אבל זה לא ממעיט מחשיבות האחראיות שלך. אסור שזה יקרה יותר. אבל הוא ילד. ויותר גרוע. הוא טיפשעשרה. את לא. 

וכל עוד לא הגעת למקום שלי... זכות התלונה נשללה ממך.. אני שומע בראש את אבא שלי. 

אני עבדתי על עצמי. אני לא עצבני כמו שאולי פעם הייתי. 

אז יש לי חדשות בשבילך. אתה מעולם לא היית עצבני. לא הכרתי אדם והכרתי רבים... יותר שלו( ואדיש? ) ממך. 

את אומרת את זה כאילו זה דבר רע? 

אני אומרת את זה גם כדי להצביע על הספקטרום. מהבהיר לכהה. 

גדלתי לגירושים מכוערים ואמא שעושה סצינות במקומות הומי אדם. זה הספיק לי. ועדיין. את צריכה לעבוד על זה. זה מה יש. זה דפוס ההתנהגות שהכרתי וכאבא החלטתי לשנות. וזהו. 

כל הכבוד לך באמת. 

לא מחפש קומפלימנטים. לא אוהב מחמאות. לא רגיל למחמאות. את מכירה אותי. זה מה שיש. 

אבל זה כן יושב עלי. ואולי כבר שנים. ההתמודדות שלי מהצד. לאבא לילדים שגדלו לילדים לאמא עם הפרעת אישיות גבולית. היא ממשיכה שנים להכחיש את העובדה שזה מדבק. מחלת נפש לא מדבקת.

אבל דפוסי התנהגות כן. בעיקר אם זה מה שרואים בבית.

 

ואולי נשארתי יותר מידי שנים נשוי כדי שאני אשא באשמה. שזה יפול עלי ולא עליהם. ואולי זה רק תירוץ. יותר מידי שנים גם כתבתי פה בפילטר של מה יקרה אם היא תקרא את זה. היום כבר לא אכפת לי. 

ומה הוא חושב על זה? מה הוא אומר על זה? 

אני יודע שאני חזק מנטאלית. אני עמוד האש. ואולי לא. ימים יגידו. וכל עוד לא הגעת למקום שלי.. זכות התלונה נשללה ממך.

הם עוד ישנים. לקחתי אותם אלי במקום קמפינג בצפון שמן הסתם התבטל או נדחה בגלל זה. אני בספל שני של נס בבוקר. מדבר עם חברה טובה. 

אז כן. לקחתי אותם אלי ודברנו על זה. זה יושב עליהם. למרות שנראה שלא. 

אז אתה בעצם שמרת על המרחב כשזה קרה. לטובת שניהם.

אני זה ששמרתי על המרחב בכל השנים.

 

 

 

 

 

ללא תגובות. 

לפני 5 שנים. יום שלישי, 10 באוגוסט 2021 בשעה 6:24

אני רק חייכתי כשראה את כולנו בתוך הרכב. שלו.

הבנות צחקו נורא ולא עשו אפילו מחווה של בושה או צניעות. עשיתי את הרישיון כבר בגיל 17 ולכן נהניתי ממנו בחופשות שלי מגבעתי. למזלי אחי הצעיר לא. ולכן הרכב היה רק שלי.

אתה לבוש כמו סרסור הוא אמר לי אחרי זה ומעניין אם היתה מידה של אמת במשפט שלו. אני לא בטוח אם אמר את זה כבדיחה או לא. אבל בכל מקרה זו הפעם האחרונה שלבשתי לבן. או לפחות ככה אני זוכר. היית מתקן אותו אמרה לי שירלי. אני  הסרסורית. לא אתה. אתה רק זין בלי אופנוע. 

כבר אז הייתי זורם. לא נתפס לקטנות. לא מתעצבן משטויות ובעצם לא מתעצבן בכלל. פרופורציות של גירושים מכוערים של הורים. החברה הראשונה שלי אחרי הצבא היתה ליאורה. נערה דתיה. ההיא מהפוסט ההוא על זיון המאה. את ליאורה הכרתי בכלל דרך שירלי. שהיתה הבסטיז שלה וחולת אופנועים ואופנוענים וזין. במידה שווה. היא מצצה לי בכל הזדמנות. בעיקר בחדר שלה בבית הוריה כשהם רבים להם במטבח והבת הדתיה שלהם מוצצת לי מעבר לקיר. לא היה אכפת לי. היא מצצה לי וסיפרה על הלימודים שלה בשנקר. האקס שלה שנא אותי כי לא היה לו רישיון ואני הייתי נחשב כ' בעל אמצעים'. הקפדתי לזיין אותה בזמן שהיא איתו על הקו בטוקמן. או משהו פרהיסטורי מאותה תקופה. את ליאורה היא צירפה אחרי זה. אספתי אותן משנקר ועשינו שטויות. נשיקת הטריפל הראשונה שלי היתה עם שתיהן. אני לא יודע איך לא קבלתי קנס על כל הפעמים ששתיהן ישבו לי מקדימה והתמזמזו במושב לידי ללא חגורה בכלל ושולחות ידיים לכל מקום. הדתיה השלישית הגיעה אחר כך. היה לה שם תנ"כי שמשום מה אני לא זוכר וליאורה ושירלי קינאו בחזה הגדול שלה. באמת גדול.

אני צריך את המפתחות לבית שלך. ככה בלי בושה. אנחנו צריכות. השלישית עם השם התנכי תיקנה אותי. אני די בטוח שהוא היה נבוך. ונתן לי את המפתחות. דאגתי לשכפל אותם עוד באותו יום. לחסוך לו את המבוכה. בכל זאת. זה היה שווה את הנסיעה הארוכה. עם שלושתן ברכב.

לא יודע איך לא קבלתי דו"ח אף פעם.

אהה כן.... נזכרתי....קראו לה... 

לפני 5 שנים. יום שבת, 7 באוגוסט 2021 בשעה 14:28

מתיישבים על כסאות הנדנדה בחוץ

אני חייב להביא את הקידס לפה... אחלה קונספט של גלידרייה...

היא מביטה בי בכעס. מסתכלת על הגלידה שמתחילה להינמס על אצבעותיה.

אתה לא רציני.... דייי נו.... אתה מרשה לי נכון?... פליזזז... ועושה לי את עיני הפאפי שלה.

אני מלקק את הגלידה ומתרעם. זה באמת לא הגיוני שאין טעמים שמשולבים עם אלכוהול...  כמו רום צימוקים... וכאלה...

נוווווו בבקשה אני אהיה ילדה טובה. 

אבל את כבר ילדה טובה. 

השוקולד של הגלידה זולג על האצבעות שלה ואני מחייך שזה מאד סמלי שהגלידה ממש 'חומקת בין האצבעות' שלה. היא מסתכלת עלי ויודעת שאני לא מקיים משא ומתן עם בכייניות.

אני בחיים לא אבוא איתך לגלידה הזו יותר. 

כן את כן. 

לשום גלידה! 

תשתקי. ולא לזוז מטונפת. לא ללקק. שום דבר. וממשיך לאכול את שלי.

זוג זקנים מחליף מבטים עליה כאילו היא... ואני דוחף מעט את הגלידה לתוך הפנים ההמומות שלה.

נשאר רציני ושקוע בגלידה שלי. הסנטר והשפתיים שלה מלוכלכות מגלידה. אני תכף מסיים קטנה. לא לזוז טפשונת קטנה.

חתיכת בן של זונה אתה.

אני לוקח מגבון מהתיק שלה ומנקה את האצבעות שלי.

את יודעת מתי ירד לי האסימון שהקידס שלי כבר גדולים?

אני לא מקשיבה לך!!! אני מוחה על השערורייה הזו

... כשהם הפסיקו להתלכלך מגלידה.

אני קם ולוקח לה את היד. אני מכוון אותה כאילו היתה עיוורת להיפטר ממה שנשאר מהגלידה בידיים שלה.

מה אתה חושב שאתה עושה?!?

אני מנקה אותך קטנה.  תראי איך התלכלכת. 

שאתה חצוףףףףףף שזה לא יאומן!!!

נכנסים לתא השירותים מאחורי הגלידרייה. הנער שמכר לנו את הגלידה מביט בנו ושניה לפני שרצה לשאול בפעם ה... אם הכל בסדר.. שם לב למבט שלי ונמלך בדעתו.

בואי קטנה. את סוגר את התא מאחוריי. בואי קטנה. ננקה אותך מהגלידה ונזיין לך את הגרון.  פעם הבאה אני מאכיל אותך גלידה.