השעה 11 והם עוד ישנים. אני והגרושה מתכתבים ומדברים על הפיצוץ שהיה אתמול. זה השאיר משקעים. פחות אצלי. יותר אצלם. זה יישאר. ללא פרטים עסיסיים.
זה נכון. אסור היה לו להשתמש במונח 'חולת נפש'. אולי מתמודדת נפש יהיה יותר פוליטיקלי קורקט אבל זה לא ממעיט מחשיבות האחראיות שלך. אסור שזה יקרה יותר. אבל הוא ילד. ויותר גרוע. הוא טיפשעשרה. את לא.
וכל עוד לא הגעת למקום שלי... זכות התלונה נשללה ממך.. אני שומע בראש את אבא שלי.
אני עבדתי על עצמי. אני לא עצבני כמו שאולי פעם הייתי.
אז יש לי חדשות בשבילך. אתה מעולם לא היית עצבני. לא הכרתי אדם והכרתי רבים... יותר שלו( ואדיש? ) ממך.
את אומרת את זה כאילו זה דבר רע?
אני אומרת את זה גם כדי להצביע על הספקטרום. מהבהיר לכהה.
גדלתי לגירושים מכוערים ואמא שעושה סצינות במקומות הומי אדם. זה הספיק לי. ועדיין. את צריכה לעבוד על זה. זה מה יש. זה דפוס ההתנהגות שהכרתי וכאבא החלטתי לשנות. וזהו.
כל הכבוד לך באמת.
לא מחפש קומפלימנטים. לא אוהב מחמאות. לא רגיל למחמאות. את מכירה אותי. זה מה שיש.
אבל זה כן יושב עלי. ואולי כבר שנים. ההתמודדות שלי מהצד. לאבא לילדים שגדלו לילדים לאמא עם הפרעת אישיות גבולית. היא ממשיכה שנים להכחיש את העובדה שזה מדבק. מחלת נפש לא מדבקת.
אבל דפוסי התנהגות כן. בעיקר אם זה מה שרואים בבית.
ואולי נשארתי יותר מידי שנים נשוי כדי שאני אשא באשמה. שזה יפול עלי ולא עליהם. ואולי זה רק תירוץ. יותר מידי שנים גם כתבתי פה בפילטר של מה יקרה אם היא תקרא את זה. היום כבר לא אכפת לי.
ומה הוא חושב על זה? מה הוא אומר על זה?
אני יודע שאני חזק מנטאלית. אני עמוד האש. ואולי לא. ימים יגידו. וכל עוד לא הגעת למקום שלי.. זכות התלונה נשללה ממך.
הם עוד ישנים. לקחתי אותם אלי במקום קמפינג בצפון שמן הסתם התבטל או נדחה בגלל זה. אני בספל שני של נס בבוקר. מדבר עם חברה טובה.
אז כן. לקחתי אותם אלי ודברנו על זה. זה יושב עליהם. למרות שנראה שלא.
אז אתה בעצם שמרת על המרחב כשזה קרה. לטובת שניהם.
אני זה ששמרתי על המרחב בכל השנים.
ללא תגובות.
