מסתובב בעיר רפאים.הרחובות שוממים וריקים מאדם. אף לא כלב ולא חתול. החנויות סגורות. ללא רכבים מסתובבים. מידי פעם רכב בטחון מפטרל חרישית באזור.
מגיע להתקהלות קטנה של כתבים זרים מול תחנת משטרת דמים הרוסה עד היסוד. נהלם דום נוכח הארועים שם רק 24 שעות לפני . עומד שותק ושומע כתבים בשפות זרות . צלמים ושכנים סקרנים. וכל מה שנותר לי אלא לשתוק לנוכח האובדן העצום. על שוטרים שהכרתי. גם את ההוא שרשם לי דוח על פלאפון.
אחד הצלמים ניגש אלי ושואל אותי אם אני תושב המקום. עניתי שכן. ממש 3 רחובות מפה. והאם אתה דובר אנגלית? עניתי שכן. ותוך דקה מצאתי את עצמי מתראיין לטלוויזיה הגרמנית לרשת dw עם כתבת בשם rebbeca שהיתה מאד רגישה. ועניתי על שאלות . וספרתי על אלף האחים והאחיות שאבדנו. על האחים לנשק. על הילדים והתינוקות . על הטבח. על חיות האדם. על ההשמדה. על שנאת הדם הזו אלינו. וגם על אוזלת היד של הממשלה. על שנטשו אותנו שנים. שאמרנו את זה. שזה עלול לקרות. ולא הקשיבו לנו. והכל צף למעלה.
ואז הראיון הסתיים. והיא כתבה את השם שלי. ואחלנו זה לזו שנשמור על עצמנו.
אחרי כמה דקות התחיל לדבר איתי אחד בשם ג'ון מרשת אחרת בבריטניה. והיה שיחת נימוסים די טובה. וג'ון סיפר לי על הקשר המשפחתי היהודי שיש לו. ושזה לא ביקור ראשון שלו. ואחרי זה הציעו לי מארגז החטיפים שהיה להם מאחורה בטנדר. ואז שאלו אותי לגבי נקודת תצפית שמשקיפה על עיר המוות וחיות האדם לא רחוק מפה. וכיוונתי אותם לנקודה שאני מכיר. אחרי זה ביקשו הכוונה לקיבוצים שנכחדו. והראיתי להם איך להגיע לרעים. לכפר עזה. לבארי . הם הביאו לי את הוסט שרשום עליו PRESS מאחורה. אמרו שיעזור להם מתורגמן כשהם ייכנסו לקיבוצים. אולי גם לתת ראיון.
סירבתי. את זה אתם תצטרכו לראות לבד.
