ראש השבט מספר...

כל פעם ששואלים אותי על התקופה שגרתי בניירובי תקופה שהייתה סוערת ומאד מעניינת , אני נזכר במשהו קטן, פשוט ומבהיר הרבה בנושא של איכות העבודה במדינה גדולה זו.
בוקר אחד אני יוצא מהבית לכיוון הרכב, תעלה חפורה חוצה את דרכי, בתוך התעלה לכל אורכה מונח צינור פלסטיק 6 צול . במקום בו אני חציתי בערך יצא והתרומם מתוך הצינור השוכב צינור נוסף אנכי ופתוח, שני פועלים גדולים ושחורים[אפריקה. לא?] שופכים מים לתוך פתח הצינור והולכים כ15 מטר אל מתחת לעץ מצל שם עומד מנהל עבודה הודי, טובלים את הדלי בחבית, ונושאים את המים ושופכים לצינור.
את החבית ממלא צינור מים שמגיע מהבית כך שכל פעם שנלקח דלי מלא מים חלק מהמים גולש מעבר לחבית. . הבטתי וניסיתי להבין, לא הצלחתי.
נגשתי בעדינות להודי, הם מאד רגישים , לכל גישה לא נכונה.
שאלתי בעדינות" בוקר טוב, למה שופכים מים לצינור?”,
הוא רציני מאד ענה" ממלאים ובודקים שאין נזילות"
,, עבודה קשה" אני אומר להודי שעומד שלוב ידיים בצל העץ,” אבל למה אתם לא מכניסים את צינור המים ישירות לצינור הבולט ותשבו אז כולכם בצל?”
הוא היה בהלם, “ לא, לא, אסור לנו, זו עבודה שלנו, צריך להשלים אותה מהר. אין זמן לחכות שיתמלא עם הצינור”
עם הגיון כזה, מי כבר יכול להתווכח?”