ראש השבט מספר...

היא סדרה את החדר כתמיד,חיכתה לבוא אדונה,ציודו היה מונח בסדר שרצה ואהב,למדה אותו היטב,כמה ימים שלא נפגשו,חיכתה לו בקוצר רוח,התגעגעה כל כך,אהבה מאד.
עירומה ממתינה בשקט,מסדרת שוב,בודקת גופה שישביע רצון אדונה,.
שומעת אותו נכנס,פרפרים בבטן חיוך מוסתר,ציפייה לראותו בדלת,עומדת כמו שמצפה ממנה ,עירומה במרכז החדר,אדונה נכנס,עם חיוך,"שלום לך " הוא אומר
התבלבלה לרגע "שלום אדוני" מביטה בו בתמיהה,בוחנת אותו במבט.
מביט בה "כמה שאת יפה וחמודה" אומר בחיוך רחב,ניגש ומחבק,נושק לה ברכות,
"אדוני??" שואלת בתמיהה
"להביא לך את השוט אדוני?"
"לא חמודה שלי,לא רוצה להכאיב לאישה שאני אוהב"
נגשה ליד הקיר ,הרימה ידיה ,אוחזת בווים שעל הקיר "אתה רוצה לקשור אותי אדוני?" שאלה בתקווה
"לא. זה עלול לשרוט את עורך,להשאיר סימנים,להכאיב לך,לא חמודה, היום אני אלטף ואפנק אותך" אמר בפנים רציניות
"הדלקתי את הנרות,אולי נעשה שעווה עלי היום אדוני?" פניה ללא חיוך,מבולבלת מעט
"לא,לא,יפה שלי,בואי ואחבק אותך,אלטף את גופך" אמר מושיט ידיו אליה
נסוגה מעט לאחור "מה קרה היום אדוני?" שואלת,וידיה מושיטות לו את הקיין
לוקח את הקיין מידה,אוסף את כל הציוד ,גורף אותו לערימה ומניח בפינת החדר,
"היום אוהב ואנשק אותך ואחבק,לא אכאיב לך ,לא אצליף,לא אקשור,לא אטפטף שעווה, לא אבקש ממך דבר,רק לעשות לך טוב אני רוצה." אומר מושיט ידיים לעברה,אוחז בה ומוביל אותה בעדינות למיטה.
מניח אותה על המיטה,מבולבלת,נבוכה,יוצא לרגע מהחדר ,וחוזר עם זר פרחים גדול,וקופסת ממתקים יוקרתית.
לא מבינה דבר,שותקת,מקבלת.
הוא כורע עירום לידה,מלטף שדיה בעדינות,היא מחכה לצביטה בפטמה, לכאב.אבל אדונה ממשיך ללטף בעדינות,גולש בין רגליה, היא מפשקת,הוא גוחן מלקק,לשונו חמה ולחה,היא הייתה יכולה ליהנות מכך,אבל מחשבותיה, ואי ההבנה של מעשי האדון הטרידו אותה מאד.
רצתה לשאול,אבל הניח אצבעו על שפתיה, והיא שותקת.
ממשיך ללטף גופה בעדינות,נושק לצווארה,לשפתיה ברכות, שפתיו ולשונו על גופה,היא שוכבת ללא תגובה,לא יודעת מה לעשות,מביטה בו,נע בעדינות על גופה,מביטה בערגה על הווים עם החבל שעל הקיר ,חושבת על השוט ושאר הציוד שמונחים בפינה,אדונה חודר אליה, מרגישה אותו בתוכה,נעה כפי שאהב,מחשבתה במעשי אדונה,המון שאלות,לא שואלת,עוזרת לו בגופה,מענגת אותו,עוצמת עיניים.
אדונה יוצא מתוכה, מביט בה, מחייך,נושק לה,מפזר עליה פרחים ריחניים,מביא לה את הממתקים,ומסמן לה לשתוק,היא שותקת,עם הרבה מילים בתוכה שצריכות לצאת.בוחרת ממתק,יושבת על המיטה,סביבה פרחים,אוכלת את הממתק,מביטה בו בסקרנות,מחייכת מעט,לא ברור לה דבר,אבל משעשע אותה.
מצפה להסבר,מקווה שיש סיבה לכל זה,לא מצא חן בעיניה השינוי הזה,רצתה כל כך את האדון הקודם.
הוא יושב על הכיסא למולה מחייך.
"למה את כל כך נחמד אלי היום? " שואלת בפנים רציניות,מודאגות, " האם עשיתי משהו לא בסדר? האם לא הייתי צייתנית עד כדי כך,שאינך רוצה להצליף בי יותר?
האם אתה לא מרוצה מההתנהגות שלי? שלא רצית לקשור אותי היום? להצליף בי? לענג אותי בידך המצליפה,הצובטת את פיטמתי, ?
האם אני לא טובה לך מספיק אדוני?האם מאסת בי?"
"לא" ענה בפנים מחייכות "פשוט רציתי סשן חדש עבורך."
וניגש לפינת החדר, וחזר עם השוט,היא חייכה בשמחה,כה מאושרת הייתה..