סקרנות מאוחרת

השיר הזה מושמע בלי סוף ברדיו, מאז שנפרד מאיתנו בכותב והמבצע שלו, יגאל בשן.

את השיר הזה על כל מילותיו אימצתי לי מימי הנערות שלי
מכל מיני סיבות ולא רק כי שרו לי אותו כל הזמן :)

אבל בשנים האחרונות אני מייחסת הבנה אחרת למושג
"ציפור קטנה בלב"
תכלס, זו ציפור החיים שלנו
זו שמצייצת ומעירה אותנו כל בוקר
היא המנגינה של אותו יום
"היא טעם החיים"
"איתה אני מרגיש חופשי
והיא יושבת על ענף
בין מיתרי לבי "

יודעת שזה לא בדיוק פוסט לכלוב, כי ציפור לא חיה בכלוב, היא חופשיה...
וזה לא באמת פוסט שליטה או אירוטיקה שקשורה אבל...
 היום אני הציפור הכי חופשיה שיש
מאז שכבלתי את עצמי מרצון לאדם הנכון לי 
מאז שאני חיה את החיים שנכונים לי, בעצמה המתאימה לי
במרחב שנכון לי, בין צמרות העצים של הלב ולא של החברה
אני חיה עם מנגינה בלב.
נזכרת כל בוקר שציוץ הציפור בלב הוא תקוה וגם תשובה לאכזבה
והיא גם מזכירה לי שאני לא רק חולמת אני גם חיה ככה

שבוע של חיוך אנשימים

שאת יודעת שיש מצב שלא תאהבי את התשובה, אל תשאלי,
מה לא הבנת כאן?!?!

לא סתם הניק שלנו הוא סקרנות {מאוחרת זה מסיבות אחרות 😄 }
מעבר לתשוקה הפנימית לי להכיר, לחוות ולהיות את החיים על כל האפשרויות שבהם
יש בי רצון וסקרנות אדירה לדעת, ללמוד ולראות את כל מה שאני לא אצליח להיות ולעשות :)
גרגרנית שאני :)
כן זו אני - נעים מאד או שלא :P
אז החיים מזמנים לא מעט ממבוקשי, לפעמים אפילו קצת יותר מידי, כי הסקרנות שלי והרצון לחוות הולך לכל הכיוונים...

אודי חמודי, קוראים לי לא פעם, הכל אצלי כמעט, בשאלות.
תמיד ארצה שהדלת תהיה פתוחה כדי שאראה ואשמע, גם כשזה לא פשוט או קל לי.

לאחרונה איתגרתי אותי ואותנו בבקשה מסויימת לסשן מסויים, האדון שלי, לאחר התלבטות לא קטנה מצידו, החליט לזרום עם הענין,
ואני מוצאת את עצמי תוהה, האם אהיה מסוגלת לעמוד בסקרנות הזו שלי?
לראות אותו בסיטואציה?
לראות את בן זוגי שם?
ואני? אעמוד בזה?

טלטלות אצלי, הן חלק מהחיים, אני צריכה את העוצמה כדי להבין, לקבל ולעשות, אבל, הפעם יש עוד אנשים שאין לי מושג איך זה ישפיע עליהם, ולאן זה יקח אותי בעקבות זה אז...

מחשבות רבות בלב אישה :)

{עוד פתק צבעוני במוח..}

 

אני בתוך שגרת יומך אתה בתוך שגרת יומי 😎

 

הבוקר בדרך לעבודה התנגנו כמה שירים שגרמו לי הרהורים ורגשות.

 

זה קורה לי לא מעט, אבל בגלל הימים האחרונים הפרטיים שלי, מלאי התרגשות והתפתחות של חלומות, הקשב הגופני שלי למילים וללחן גדול ורגיש יותר.

אז מתי כספי בדרכו המיוחדת שר

ובי עוברת המחשבה;

האם באמת בתוך שגרת יומך העמוס אני מצליחה להבליח לך במחשבות, בגוף, בלב?

מהימים האחרונים שלי, אני יודעת שאתה נוכח בי ובשגרת יומי גם כשאין לי זמן לכתוב או להגיד את זה.

ואני יודעת שאתה יודע את זה. 

 

אני ממשיכה לזמזם, כדי שהזיופים שלי לא ישמעו חס וחסילה 🙂

ותמיד בשיר הספציפי הזה אני תוהה על היופי של חיבור בין לחן קופצני ומשמח למילים שגורמות הרהורים.

 

ותוך כדי אני מרגישה שאני הפינה הנעימה והמחייכת של שגרת יומך.

 

 

 

בוקר של טוב אנשימים 

מלא זמן אני רוצה לכתוב על הקשר שלנו.

על המשולש היחודי שלנו.

על העמידה שלו בקודקוד המשולש

על הדרך בה הקשר הזה מתהדק ומתעצם.

יש תמונות מסויימות שרצות בתוכי כשאני חושבת על זה.

תמונות שאם הייתי מצלמת הן היו מספרות את הסיפור למי שמסוגל לראות לעומקן.

אתמול היו כמה כאלה, אבל אחת נחרטה בי כי כשעיני צילמו ושמרו אותה במגרה הספציפית להן גם המילה "יפים" הצטרפה אליה.

אני מביטה עליהם מגובה הרצפה, והם שניהם פשוט יפים לי.

 

יום בלתי נשכח

 

שבוע של הרבה טוב 😊

 

שנים רבות הייתי נעלבת בקלי קלוטו :)
הסתרתי את זה מצויין מתחת לביישנות והחיוך המאד טיבעיים שלי.
החבאתי את הילדה, שלא מצליחה לא לצָפות, מתחת מעטה קשיח של צדפה.
כל פעם כשהייתי נעלבת, כשהציפייה שלי לא הייתה מתממשת הייתי מתכווצת לגודל של פנינה וחוזרת לקונכיה שלי.
כל אימת שרציתי משהו והאדם שאליו היה מופנה הרצון לא הבין אותי, או שחשבתי שהמעשים שלי מספיק ברורים וכלל לא ביקשתי אלא, שוב ציפיתי להיות מובנת 😄 גם אז הייתי נפגעת ומתחפרת חזרה בבית החמים של הצדפה.
בהסתכלות לאחור, לגמרי הכאבתי לעצמי, בלי שום סיבה, פגעתי והעלבתי את עצמי.
ציפיתי מאחרים להיות אני ולהתנהג כמו שאני מתנהגת, חושבת ומרגישה.
ציפיתי מאנשים לראות ולהבין את מה שאני רואה ומבינה.
שכחתי שהם לא מראה שלי, שאין להם את העיניים, הלב, הראש ועוד כמה חלקים שלי.
שהם הם.
היום, כבר הרבה מאד שנים, אני אחרת.
כמעט ולא מצפה. משתדלת להגיד בהכי מדוייק שלי את מה שחשוב לי לומר {ועדיין יש פעמים שהצד השני מבין אחרת.}
משתדלת לומר הכי ברור שאני יכולה ויודעת, מה אני רוצה וצריכה. 
למדתי לבקש, ואני לומדת להיות עוד יותר מדוייקת בבקשות שלי.
הכי הרבה למדתי להפסיק ולצפות!!
להפסיק לצפות שאנשים יתנו לי בלי שאבקש, וגם כשאני מבקשת לא היא תשובה מקובלת. :)
להפסיק לצפות שאנשים יבינו בלי שאומר.
להפסיק לצפות שיתנהגו אלי כמו שאני רוצה שיתנהגו אלי.
להפסיק לצפות שיֹאהבו אותי כמו שאני רוצה שיֹאהבו אותי.
היום אני מצפה רק מעצמי.
למדתי שלשפת הגוף שלי יש הרבה מקום בחיים שלי בכלל ובעולם הזה שלנו כאן בפרט.
עדיין לומדת שיש הרבה דברים שהם מאד מובנים בשפת הגוף, אבל כדאי ורצוי להוסיף להם קולות ומילים :)

אחד מהחדרים שלא נפתחו אצלי עדיין, שלא השתחרר לגמרי הוא החדר בו אני מרשה לעצמי להיות בטוחה לגמרי לגמרי 
במקום שלי אצל אדם אחר, ולהרשות לעצמי לצפות ממנו וגם להעלב ממנו, כי כשבטוח לי במקום שלי, מותר לי לבדוק למה אני נעלבת כשאני לא מקבלת מה שאני רוצה או\ו מבקשת.

עוד יבוא היום :)

שבוע טוב אנשימים 

 

לפעמים בא לי לחזור לאנונימית שהייתי פעם, המקום הזה זאף אחד לא יודע מי אני ואני יכולה לכתוב הכל.
ואף לא אחד יחשוב שאני מדברת עליו או שכולם יחשבו שאני מדברת עליהם 😄
כי אף אחד לאיודע מי אני  - אמר מיץ פטל :P
אבל זה בעיקר כדי שאני אוכל לכתוב אותי מאד מאד נקי והכי אמיתי וחשוף שיש.
זה לא שאני לא כותבת אותי פה ככה - אני כותבת אותי כאן מאד מאד פתוח
אבל
לא פעם אני רוצה לכתוב כל מיני רגשות, מחשבות, ואני יודעת שאנשים שמכירים אותי שקרובים לי
יכולים לחשוב או להבין שזה כתוב עבורם, או בגללם.
וזה פשוט לא! זה שלי , התמודדות שלי עם עצמי
וחלק מההתמודדות שלי איתי היא לכתוב את הדברים.
לשים לי אותם על השולחן, לפרוס לי אותם מול העיניים
להניח לי אותם מול הפרצוף בצורה הכי בוטה, ערומה וישירה שיש.
וכשאני צריכה לחשוב על איך האנשים סביבי, אלה שמכירים אותי שמאחורי המסך והמילים, יקראו, יחשבו או, יבינו את מה שכתבתי
אז אני לא מרשה לעצמי לכתוב את הדברים שלי כך נטולי עור ופנים.
אז אני חושבת לעצמי, אולי זה נכון לפתוח פרופיל שאני רק כותבת בו, ואני לא אזדהה שם בפני אף אחד..
מתלבטת בקול 😄 כי אני אדם, כמו שאתם כבר יודעים, כותבת הכל, מדממת, שמחה, בוכה ומתרגשת, כותבת אותי בלי מחסומים.
ועדיין יש פינות קטנות שהם רק שלי מול עצמי אבל אני צריכה לכתוב אותם ולשחרר החוצה, כזו אני זה כלי הריפוי והלמידה שלי
לכתוב אותי. 


מאד אשמח לשמוע דעות לכאן ולכאן :)

https://thecage.co.il/userpics/88409/normal_DSC_4336.1.jpg

שיגיע כבר השלום ואיתו השלווה
שבת שלום 

כשאני כמהה וצריכה אבל צריכה לחכות בסבלנות אין קץ, אפילו למילים ממך
אני הולכת לזכרון שלך בגוף שלי
מרחיבה את המקום שלך בלב שלי
ומציצה במילים שכתבתי איתם אני נמצאת ומרגישה אותך

"עיניים פתוחות, תסתכלי עליו" אתה אומר. אני מקבלת אותך שם וזה כואב ונעים לי. עיני פקוחות כל הזמן. 
היד שלך על הצאוור שלי, מלך האריות שלי אתה.
אני אוהבת את היד שלך שם מחזיקה אותי חזק כאילו תפסת אותי בשיניים,
וכשאתה גומר, קשה לי להסביר את תחושת המלאות, ההנאה וקצת גאווה שאתה ממלא אותי בעונג שלך.


לומדת להגיש לך אותי בכל דרך צורה וזמן שתבחר.
גם אם עלי לכתוב פחות .
הראש ריק ואני מתנהלת רק לפי הרצונות וההנחיות שלך וזו תחושה נפלאה שקשה לתאר.
משוחררת מכל אחריות, דבר אחד מוטל עלי שתהנה ממני.

"הסטירה מנקה כל שביב של חשיבה, אם היה בכלל על מה לחשוב :)."

"אתה נותן לי להתענג ממך בכל דרך אפשרית, איך אפשר לא לרצות מזה עוד ועוד?"
השיחות איתך הם חלק מלהרגיש אותך, אני אוהבת שאתה מדבר על משהו אחד והידיים שלך אומרות לי משהו אחר כשהן נוגעות בי.

השדיים, הפטמות שלי רק מייחלות שכבר תגע בהן, הבטן רוצה להרגיש אותך,
העורף מחכה ליד שעוטפת אותו בעֹצמה, הצאוור מחכה שתאחוז בו כרצונך.
ואת המתרחש בעומקי אגן הירכיים שלי, קשה לתאר,
יש שם הצפה ריגשית ולא רק פיזית,
אני מרגישה את פעימות ליבי צועקות משם ומבקשות שתמלא אותי.


אני מתגעגעת
אז מה אם בקושי עבר  שבוע 

אבל בלב יגאל בשן תמיד ימשיך לשיר
לעולם ארגיש כאילו השיר הזה נכתב עבורי :)
מתנת יטמההולדת שלי השנה, הייתה ההופעה שלו
וכמה אני שמחה שזכיתי בזכותו ובשכות שיריו והדרך בה הוא הגיש אותם
לגעת שוב בנעורים שלי.
להתרגש ממנו ומהשירים שלו שהולכים איתי שנים ארוכות.

אהבת נעורים נוח על משכבך בשלום
השארת לי ובי זכרונות מתוקים

 

 

יש לי ציפור קטנה בלב
עם שתי גומות ומנגינה

 

טפטפת אותך 
לתוכי באדום
יצקת דמותך
בכּוּר נפשי 
דימיתִ גופך
במראת פיתולַי
ביקש פיך
ללפות ליבי
נפערה ידך
לעטוף גולגלתי
אספה ישותך
אותי אל עצמי

https://thecage.co.il/userpics/88409/normal_77bc4c7cb753419371e1e7bd343627e8.jpg

הקול שלך
מתפיח לי את הלב הקטן
זה שממוקם בקצה השפתיים התחתונות שלי
ההוא שמייחל לך.                              
למגע הידיים שלך, השיניים, הלשון שלך, כדי לתפוח, לגלוש ולהתפוצץ

כל כך זקוקה לך אדון אהוב שלי
לש אותי כבצק
מערבב יבשים ברטובים
חופן את צווארי
הופך אותי לחנוקה              
בחנוכה

רוצה להיות בשבילך
חנוכיה לנרות שיאירו לי את עיני הלב שלך
לערסל עצמי כמגש לחלב השָמָש איתו תחרוט עלי
ללבב לך לביבה בלהט גופי שנפלט ממני כשאתה בסביבה.
להיות לך סופגניה
כדי שתמלא אותי בריבה שלך... 

 
#מפעם_עם תוספות :)

 

שבת רטובה ובוערת שתהיה כאן