סקרנות מאוחרת

אחי\5.5.03

הוא הלך לבלי שוב
תמיד אלי היה קשוב
היה לי כאב וכאח
לימד אהב תמך.

געגועי אליו קשים מנשוא
בלחש קוראת לו שיבוא
מידי פעם מתעורר בי הצורך
שיעזור לי למצוא את הדרך.

איתו אחפש ללא פחד
את המשעול הנכון נמצא ביחד
עיניו הנבונות הטובות
כבר לא מסתכלות עלי, אוהבות.

חסרונו עם השנים גובר
לעיתים אין עם מי לדבר
הבור ההוא שבליבי נפער
הכאב הזה שלא נגמר.

את אחי הבכור שנפל חלל לסרטן אני זוכרת יום יום 
בחרתי לכתוב, להנציח אותו ביום הזיכרון השנתי לחללי צהל ונפגעי פעולות האיבה דווקא
כיוון שהיה אחד מחיילי הארץ הנאמנים לה והאוהבים אותה. אחד ממגיני המדינה שלנו בליבו בנפשו ובגופו
אחי עם פרוטזה במקום רגל, ותוך כדי בדיקות מעקבים וניתוחים יצא להלחם ולהגן על המדינה שלנו, במלחמת שלום הגליל
בשבילי היום הזה הוא גם יום הזיכרון שלו.

הוא נצור באהבה בליבי.

יהי זכרם אהוב וברוך.

ותעצמי עיניים אתה אומר לי ונעלם אל תוך הבית.
עיני עצומות והידיים שלי עליהן, שלא יפתחו חס ושלום כשאני שומעת אותך מתקרב ומניח על עיני כיסוי.
אמצע היום, שמש ורעש של יום בחוץ ואצלי נהיה שקט ואפלוליות נעימה.
כל החושים מתרכזים בך.
אתה חוגר לצווארי את החגורה שלך וכך כמעט שעה שלמה אני הולכת לאן שאתה לוקח אותי.

הידיים שלי כל הזמן נוגעות בך, מחפשות את העוגן שאתה בשבילי, הפה, כמו גורה קטנה צמוד כמעט כל הזמן על העור שלך, לא לפספס ולו מנה קטנה ממך.
אני על הברכיים והפה שלי יורד מהפטמות לזין שלך
ואני מתענגת עליך כאילו היית קינוח של ארוחת צהריים.

אתה לוקח אותי עוד צעד עמוק יותר אליך, הפעם בסשן של שקט.

בתוך כל היום הרועש והמרגש שהיה לי אתמול אתה לוקח אותי להפסקה.

ואני, למרבה ההפתעה, נרגעת, משחררת מחשבות מהכל ונמצאת רק בך, במה שאתה רוצה וצריך ממני.

"תתרכזי" כתבת לי רגע לפני שיצאתי אליך והעיניים המכוסות השתיקו לי את כל הרעשים החיצוניים וגם הפנימיים.

חוסר היכולת שלי לראות השאירה אותי צמודה אליך.

החגורה לצווארי השאירה אותי שמורה ובטוחה.

שעה של שקט פנימי, עם סערה אחת ויחידה.

אתה.

תודה אדון שלי.

בוקר טוב אנשימים 🙂

מסיימת אימון בוקר ממריץ ביותר ועוד לפני המקלחת, שולחת לו הודעה קולית. כשאני מסיימת את כללללל מה שיש לי לומר, אחרי יום וחצי של שתיקה, אני מבינה ששלחתי לו הרבה הודעות 😲😇🤣

מקווה שכשיראה את ההודעות, יכין לו קפה וישתה בזהירות, כי יש אפשרות שיצחק בהפתעה יותר מפעם אחת ואולי ישפריץ הקפה במקומי 😛ואני לא שם לא כדי להכין לו את הקפה ולא כדי לנקות אותו ביסודיות ובדרך שהוא אוהב שאני מנקה אותו...

אז אני מכינה את עצמי לסימני הידיים שלו, או, הקיין על הגוף שלי, כאות מחמאה מצידו, על חפירות ארכיאולוגיות בבוקר יום ראשון 😎

טוב נו מקווה שלפחות יהיה בוקר מחוייך

🙂💙🙃

_{על הספה" הוא לוחש לי כשהוא מרים אותי מעמוק בתוכי.}

_{רגע אחרי שהוא שם אותי עליו והראה לי בדיוק איך הוא אוהב להרגיש אותי וכיצד הוא רוצה שאמלא את כל כולי בו מלמטה עד מרכז הלב שלי.
כל המחשבות, החששות, נעלמות לי כשהעיניים שלו ננעצות בי, כשהידיים שלו אוחזות בי מהרגע שאנחנו נכנסים ולא עוזבות אותי.
השאלות כאילו מקבלות תשובות כשהוא מצמיד את הפה והראש שלי למקום המדוייק שלי בצוואר שלו.
"התגעגעת מאוד הפעם," הוא לוחש לי, מעמיק אותי בתוכו.
אני מהנהנת מסרבת להתנתק בשביל תשובה, שגם מביכה אותי קצת משום מה.
וכן התגעגעתי מאד, יותר מהרגיל, זה היה חסר לי ברמות אחרות. למרות שכבר היו פעמים שלא ראיתי אותו ליותר זמן.}

<sub>אני יכולה לכתוב לו הכל בחודשים האחרונים ממש הכל דברים שלא האמנתי שאני יכולה לכתוב.
גם פה אני כבר כותבת הרבה יותר, עשיתי דרך ארוכה מהיום שהתחלתי לכתוב כאן.
אבל עדיין מתקשה להגיד במילים מול הפנים מול העיניים.
חלק הדברים שאני כותבת אני עדיין מתקשה להגיד להוציא בקול שלי.

אחר כך הוא מושיב אותי על הזין של בן זוגי מבקש ממני לא לזוז ונכנס לתוך החור שנמצא בן זוגי.</sub>

_{מלמד אותי את מה שכל כך ביקשתי, להכיל אותו בדיוק איך שהוא אוהב בדרך שהוא אוהב.}

שושי קלס Shoshi Klas
אחת מכותבות השירים
המאד אהובות עלי
והערב היא כתבה במעט מילים מדוייקות
את התחושות שלי בתוך העולם היפה הזה
בתוך הקשר הנפלא שיצרנו ונוצר :)
שם בקצה החושך
היכן שבעצם הכל אפשר
שם היכן שאני מרשה לעצמי
להגיד הכל, דברים שלא אמרתי מעולם
אלו שתמיד נראו לי שדים
שם בנקודה ההיא
שאני אומרת מה שלא אמרתי מעולם
רגשות ותחושות שלא חשתי 
עד שהגעת
ואתה לא נבהל
שם
אני שלך 

https://thecage.co.il/userpics/88409/FB_IMG_1523295470058.jpg

הייתי רוצה להיות פלסטלינה בידך עכשיו
או חימר שתעצב אותי בדיוק על פי רצונך.
שתגלף אותי בדיוק לכלבה השובבה שאתה רוצה שאהיה לך.
שתחבוט ממני החוצה
את כל הרגשות והרגישות שלי.
שתצליף ממני את כל העננים המיותרים שבתוכי.

אני מבקשת אדון שלי,
עוד ללמוד להכיל את כל מה שאתה רוצה שאקבל ממך❣
עוד להעמיק את היכולת שלי עבורך
עם קולר מעוטר בסימניך על צווארי,  מבקשת
שתלוּש, תנגוס, תחבוט, תחבק, תצליף, תחדור, תצבוט, תנשק, תסתור,
תזיין אותי ותטפטף מחוּמך ומהנרות שלך על כל חלק רגיש שלי בגוף ובנפש.
כל מה שאני רוצה, 
זה
הרבה ממך בכל צורה ודרך שהיא :)

מותר לרְצות נכון?

אז מתי
עוד ושוב
אלמד אותך עלי?
:)

מפלטה

איזה סשן עדיף???

😷😇

שבוע של עונג אנשימים 🙃

ימים של מרחק מגבירים את הרעב והצמא שלי
אליו כמובן...
ואז אני נפגשת בתמונה שמספרת לי בדיוק רב
איך אני ארגיש ברגע שנפגש
או יותר נכון כמה הסבלנות והאיפוק יכולים לתעתע בי
כי ככה בדיוק אני מרגישה רוצה לזנק מעבר לימים ולשעות
ישר למקומי אצלו :)
סוג של לטרוף.... אבל רק מה שירשה לי

https://thecage.co.il/userpics/88409/normal_WhatsApp%20Image%202018-04-04%20at%2013.33.46.jpeg

מועדים לשמחה אפשר שתזדזו לשמח אותי?
:))

איתו, עם האדון שלי, הנשלטת שבי, הופכת יותר ויותר ברורה ובהירה כל פעם מחדש.
בכל מיני ניואנסים שקורים בנינו, במפגשים, ובתקשורת שבין לבין, 
הקלות והביטחון בהם הנפש והגוף, כמעט ללא מחשבה, מתמסרים, נרעדים ונרגעים,
מפתיעים אותי ומרגשים אותי שוב ושוב.
מהרגע שהבנתי את מקומי {את הצורך והרצון להיות במקום המסויים הזה}
היה לי ברור שאני צריכה מאד להרגיש את השולט כדי שאהיה במקום הזה.
ואיתו זה קורה, כאילו בקלות, וכל פעם הוא מעמיק בי תחושת ורגשות
וגם את ההבנה כמה טוב לי ונכון לי המקום הזה שלי אצלו.
המקום הזה אצלו ושלגמרי שלו, מאפשר לי מיקוּם לגמרי אחר באיזורים וסיטואציות שונות בחיים שלי.

בכל פעם שאילוצי החיים מרחיקים אותו, אני נושמת זכרונות, של ריח, מגע ותמונה.
הריח שלו שהולך איתי מטמיע בי את הזיכרון של איך זה להיות מלופפת על הצוואר או הזין שלו.
המגע שלו שצרוב בי מזכיר לי האצבעות שלו שמנגנות ומרקידות לי את הלב, הנפש והגוף.
הטעם שלו שמרוח לי בנשמה ממחיש לי את השפתיים ששואבות ממני, מילים וטעמים.

ובימים שחוסר הנוכחות שלו מעלי, זו שעושה בי שקט ולעיתים גם סדר, מתגבר.
הגעגוע ליד שהוא מניח על הפה שלי כדי שיוכל לשמוע ולהקשיב גם לו מידי פעם... 😈
בימים שכאלו כל סימן קטן ממנו אלי הופך אותי לקצפת או שמנת מתוקה
אפילו הנפש מתרווחת ונוזלת ומרגיעה המעט את הצורך והרצון
שיהפוך אותי לזברה מעוטרת בציורי שעווה היחודיים שלו.

וככל שהימים והחודשים מתרבים והאני ששלו ברור לי יותר ויותר
אני לומדת יותר סבלנות.
ממתנת את הילדה שרוצה הכל כאן ועכשיו
ממתינה מלאה ברצון להיות לו ושלו מלאה בסימנים ובאותות שהוא אוהב לתת בי.

מועדים לפורענות של שמחה :)

חג שיפתח, יזרז או שימשיך
חודשים ושנים של פנטזיות מוגשמות כי אם לא כאן
היכן?

להתחדש, להתרגש

זה החיים שבלב

משאיר אותנו צעירים לנצח 😎

חג של פריחות ועונג ללא סוף.