מעולם לא כתבתי בסגנון הזה ולכן אודה לדעתכן/ם הכנה.
האם זה כתוב היטב? האם מעניין? האם יעניין לקרוא את ההמשך?
*נכתב בהשראת תרבות GOR.
האוויר בערב בעיר אר היה סמיך בריחי תבלינים ובנהמות המרוחקות של השוק, שם סוחרים התמקחו לאור הלפידים המרצדים.
בבית מכירות פומביות מבודד, הידוע רק לסוחרי עבדים מהשורה הראשונה, נערכה הכנה למשלוח חדש של שבויות. חללי בית המכירות סודרו על ידי השבויות המתגוררות במקום ולפידים הוצתו להאיר את החלל המרכזי.
בתוך החדר המואר באור חלש, סוחר עבדים—גבוה, עטוי בגלימות מעמדו—צעד באטיות בין הנשים שנלכדו לאחרונה. חלקן היו שבויות מערים מרוחקות, אחרות היו חייבות שנמכרו לשעבוד, ומעטות, נדירות ויפהפיות, שהוכשרו לכך מאז לידתן.
כל אחת לבשה טוניקת משי פשוטה, שנחתכה כך שתדגיש את קווי גופן, וידיהן היו כבולות בשרשראות קלות וטקסיות.
אישה אחת, שהגיעה לאחרונה, כרעה ברך כמצופה ממנה, עיניה מושפלות, אך המתח בכתפיה הסגיר את חוסר הביטחון שלה.
מנהל הבית, אחד מעוזריו של סוחר העבדים, אחז בסנטרה בחוזקה והרימו, מכריח אותה לפגוש במבטו. "היא לא מאומנת," אמר, מסובב מעט את פניה באור הלפידים. "אך צורתה נאה. היא תניב מחיר גבוה לאחר שתלמד ציות נאות."
סוחר העבדים הנהן בקצרה. "קחו אותה לכלובים. "היא תישטף, תישמן, ותקבל הוראות בסיסיות. נראה כיצד היא נעה תחת פקודה."
האישה בלעה את רוקה אך לא אמרה דבר. היא כבר למדה שהדיבור אינו זכותה ללא רשות. משיכה קלה בקולר שלה הובילה אותה קדימה, עמוק יותר אל תוך מסדרונות בית המכירות, שם תתחיל את המעבר שלה משבוייה מבוהלת ל-קג'ירה מאומנת.
בימים שיבואו, תלמד כיצד לכרוע כראוי, כיצד להגיב לפקודות, כיצד לשרת ולבדר. היא תלמד את משמעות הכניעה, לא רק בגוף אלא גם בנפש. סוחרי העבדים יעמידו אותה למבחן, יבדקו את תגובותיה, את צייתנותה ואת נטיותיה הטבעיות. רק לאחר שתוכיח את עצמה תעמוד מול אנשי העיר החופשיים, מוארת בלפידים, ממתינה לקונה הגבוה ביותר שיתבע אותה לעצמו.
וכאשר פטישו של סוחר העבדים ייפול, גורלה ייחתם.
