אתה אומר לי
שאחרי שיחה אחת
הצלחתי לנפץ חומות.
שהמילים שלי
מרעידות לך את הגוף.
שהנשימות שלי
מחממות אותך
שכל כך הרבה שנים לא דמעת,
כמו שאתה דומע עכשיו.
אני רואה את המבט שלך, אני רואה את הגוף שלך מגיב.
אני יודעת שזה נכון
לפעמים אפילו יותר ממה שאתה יודע.
אני כבר לא בת 20, אני יודעת לזהות זיופים.
עברתי מספיק מילים, מכשולים, גברים- כדי לדעת.
אתה אומר לי
שאחרי פגישה אחת
הצלחתי לצלול לעומקים שלא הכרת
שהשתיקות שלי מכאיבות
שכפות הרגליים שלי טעימות
יותר ממה שידעת שאפשר
שהמבט שלי
פוצע חלקים בעור
שלא ידעת שכל כך פגיעים
אני רואה את השתיקות שלך, את האיברים שלך מתכווצים.
אני שומעת את פעימות הלב שלך
ניבטות מהעיניים, כשאתה משפיל מבט.
הייתי שם, השפלתי מבטים, לא פעם.
לא מאותן סיבות, לא באותן נסיבות, לא מול אחר. מולי.
אמרת שניפצתי לך את החומות,
לא רק אתה.
כבר שמעתי את זה
לא פעם.
וזה תמיד היה נכון.
תמיד הצלחתי איתכם.
אמרת שניפצתי לך את החומות
איכשהו,
את שלי עדיין לא ממש הצלחתי.
ואני יודעת, שגם אתה, כמו אחרים
לא מצליחים לראות את שלי
