תשוקה

בחלומות ההזויים שאין לי

לא חלמתי שכך זה יגמר.

בצורה כזאת מכוערת.

יש לי הבזקים כאלה...בא והולך...

יותר הולך...

פתאום אני בוכה.

פתאום צוחקת.

בעיקר מתאוששת...

כמו תמיד שואלת את עצמי שאלות (נו...פולניה) 

וברור שאין לי תשובות.

בעיקר למדתי...למדתי על עצמי המון.

למדתי שאני יכולה,

למדתי שאני יכולה לחיות גם בלי גבר לידי

למדתי שאני חזקה.

למדתי שהכל אפשרי,

למדתי גם לעצור כשצריך,למרות שזה קשה לי מאוד,עדיין עובדת על זה.

למדתי לכאוב ולקבל את הכאב..

לקבל את המציאות שאנשים באים והולכים,

וזה כ"כ קשה לי-אני מקובעת!!!!

אני לא יודעת לשחרר...

לא אוהבת להרפות...

נאחזת עד הנשימה האחרונה,עד שארית כוחותיי,

זה קשה,זה כואב.. אבל חייבת לעצמי

לשחרר.

להרפות.

לנשום עמוק .

ולהמשיך...בעיקר לחיות.

❤