צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אביב מאוחר

המאסטר שהפך נסיכה ונילית לנשלטת טוטאלית.
לפני 3 ימים. שני, 17 ביוני 2019, בשעה 11:11

באחד המפגשים שלנו לאחרונה החלטנו לבדוק אם ונילי יחד גם יהיה מעיף.

 

חייבת לציין שכוונות לחוד ומציאות לחוד.

 

אני חושבת שזו הפעם הראשונה ever שחדרת אליי בכזו מהירות. 

דוגי,

צובט את הישבן בחוזקה,

מספנקק,

5 דק' וכולך עליי, מעליי, סביבי ובתוכי

 

לא הצלחנו להחזיק מעמד עם הונילי הזה, אגרסיבי ככל שיהיה (והיה!)

ההשפעה הייתה שונה.

הכל היה חסר.

תחושת המתח והציפייה.

ההצפה הרגשית.

הניתוק המוחלט - ספייס.

הכאב.

ההשפלה.

השליטה המוחלטת שלך בי.

ההתמסרות שלי אלייך - ללא סייג.

 

סוף המפגש - 

אני: שואגת ומתחננת שתכאיב לי  כי אני לא יכולה עם הונילי הזה יותר.

אתה: בשניה נדלק לך ניצוץ בעיניים 😂

ירד עליהן מסך שחור וזהו...

(שכחתי שאני צריכה להיזהר במה שאני מבקשת לעצמי איתך)

 

המסקנה היא:

למרות שהיה לנו כיף יחד גם בווניל פיצפוצים, הכרוניקה שלנו כזוג שונה.

עם כל האהבה והנצנצים, אנחנו צריכים/חייבים בדס"מ.

שליטה, סאדיזם/מסוכיזם/אינטנסיביות.

 

הטירוף בסשן הוא זה שמחזיר אותנו לשפיות בחיי היומיום.

 

כנראה שלא נבדוק יותר את הסוגייה הזו

😏

לפני 4 ימים. שבת, 15 ביוני 2019, בשעה 20:32

מאחר והיו תלונות על כך שאין תמונות בבלוגי וגם כי ביקשת כ"כ יפה ואפילו עשית לי מנוי, אז תודה

והנה רגע קטנטן בתוך הוריקן

צילום: Adonasuy

לפני שבוע. חמישי, 13 ביוני 2019, בשעה 06:41

לפני כמה ימים, בבוקר הסשן, נזכרתי בפגישת ההיכרות שלנו.

הגענו אליה למודי קרבות ואכזבות.

גם למודי אהבות.

שקעתי בתחושות שהיו לי אז...

אתה הגעת עם 20 שנות נסיון בדס"מי

ואני ונילית ללא שום הבנה בבדס"מ.

מבולבלת

נבוכה

חשדנית

מרובעת ומקובעת

נצורה בתוך חומות בטון.

חמש שנים עברו מאז...

בדיוק החודש.

 

החומות התפוררו כאבק ברוח.

זוגיות עם עליות ומורדות כמו כל דבר בחיי כולנו.

סוערת ומרגשת

בטוחה ונינוחה

מלאה באהבה ותמיכה אין קץ.

 

נראה שככל שהזמן חולף אנחנו כרוכים יותר זה בזו.

יוצרים לעצמנו אי של שלווה ושפיות בכל רגע שלנו יחד, בין אם בשיחה או בסשן.

אין צורך בהוכחות זה לזו, המעמדות ברורים.

נותר רק להנות מהדרך.

 

מכורבלים יחד.

אפי תקוע בחזה שלך.

מרחרחת אותך בהתמכרות.

משוחחים בשקט.

ואתה אומר לי, 

"מהרגע שהכרתי אותך אף אחת לא עניינה אותי. אכשהו נראה שכשלדום יש נשלטת שמקולרת לו, הוא אטרקטיבי יותר ולמרות זאת שום פניה או הצעה לא פיתו אותי הרחק ממך..."

 

אושר.

לא יכולתי לבקש לעצמי טוב יותר - ממך.

 

אז חמש שנים יחד והיד עוד נטויה.

טפו טפו טפו

💋💕

לפני 3 שבועות. חמישי, 30 במאי 2019, בשעה 06:34

נשלף ממני באמצע רצף של זיונים ומביט בתוצאות הפורענות שלך בי.

(לשמחתי אתה אחד מברי המזל שיכולים להמשיך שעות פעם אחר פעם)

נצבת על ארבעותיי. 

פעורה מולך.

נוטפת.

דוחפת אצבעות לכל חור נטוש.

מתגרה בך.

בלי טיפת בושה!

 

עד שאתה אומר, "את כזו זונה שזה לא ייאמן!"

ומסתער... 😊

 

ואני אומרת שאתה הפכת אותי לכזו.

איתך אני כלבה מופקרת.

חסרת גבולות וחסרת עכבות!

💋💕

 

לפני 3 שבועות. שני, 27 במאי 2019, בשעה 12:49

היה פעם משחק כזה, לא?

כבר לא זוכרת...בכל זאת בגילי הזכרון לא משהו 😂

 

מושיב אותי על כורסא.

מתכופף אליי ממרום קומתך.

ידך האחת לופתת את גרוני.

חונקת.

ידך השניה מפלסת דרכה בין שפתיים רטובות.

אצבעותייך פורטות על הדגדגן.

רק אתה יודע לנגן אותי בכזה דיוק.

 

נועצת לך מבט בלבן של העין.

לא מזיזה את עיניי.

מלחמת מבטים בין גניחות האורגזמה המתקרבת.

 

ידך מתהדקת על גרוני עוד ועוד.

תחושת העירפול משתלטת עליי.

לא מוותרת! המבטים עדיין מצולבים!

גומרת את עצמי לדעת.

 

חיוך ניצחון מסופק על פניך.

נשיקה במצח ו...שתי סטירות.

 

שלא תתרגלי!"

😂😂😂

 

 

לפני 3 שבועות. שני, 27 במאי 2019, בשעה 07:17

הזין שלך קורע את גרוני עד חנק.

קולות השתנקות ממלאים את חלל החדר.

זקור ותפוח לתפארת הבדס"מ 😂

 

מזיז אותי.

ניצב מולי.

מבט של פרא בעינייך.

מביטה בתוגה בזיקפה המפוארת הנעלמת בתוך הבוקסר.

נאבק ברוכסן המכנסיים שנסגר עליה בקושי רב.

זיק של חיוך עולה על שפתיי.

ממלמלת ספק לך, ספק לעצמי,

"אני לא מבינה למה אתה מכאיב לעצמך..."

 

אתה מבין יפה מאוד את הרצון שלי להסתער עלייך/עליה,

את הצורך שלי בריסון עצמי. הרי לא אגע אם לא תאמר מפורשות.

 

"עדיף שתדאגי לכאב שלך..."

"למה לי? אתה דואג לכאב שלי בצורה יסודית!"

😘

לפני 3 שבועות. שישי, 24 במאי 2019, בשעה 07:51

ערפל מכסה את הים ומלווה אותי כשמיכה עוטפת בנסיעה אחרי הסשן.

כאילו העולם שותף לתחושה שנחה עליי.

השיר של ריקי גל מתנגן ברקע והבזקים מהסשנים התכופים בשבועות האחרונים צפים בראשי.

נראה שהם החזירו אותנו למסלול, אחרי המשבר הקשה שעברנו.

חששתי שלא נצליח להתגבר עליו, אבל תקשורת מתמדת, אהבה, נאמנות ורצון להתגבר על הכל יחד, עזרו לנו לצלוח את התקופה הזו.

לצאת ממנה מחוזקים יותר.

 

התעוררתי שקטה בבוקר למחרת.

מכונסת בעולם הפנימי שלי.

אפופה בריח ובטעם שלך.

מפורקת למשעי.

העולם סביבי נע באיטיות.

כל תזוזה מעבירה זרמי כאב בגופי ומזכירה לי אותך.

התעללות הפטמות שחוויתי הותירה אותן דואבות וזקורות תמידית.

נראה שאפילו השיער כואב לי 😂

 

מדהים אותי שברגע האמת אני אף פעם לא מודעת לגודל הקטסטרופה.

 

סצנה אחת חרוטה בראשי.

בשלב מסויים, כחוצפנית שאני, הערתי לך שממש הגזמת!

העמדת אותי על רגליי מולך.

ידך הימנית לופתת את גרוני.

ידך השמאלית מועכת את פניי.

מרים אותי אלייך על קצות אצבעותיי.

הבעה קשוחה.

מבט חורך.

 

"את חושבת שמותר לך הכל?"

דממה.

"תעני לי!"

עונה לך במלמול שאין לי תשובה.

השאגה שחטפתי...."כן או לא אלו שתי האופציות שלך!"

פה התחלתי לחשוד שהסתבכתי איתך קשות!

חישוב מהיר של התרחישים האופציונליים והסימנים שהותרת על פניי, גרמו לי לענות בשקט..."לא"

😳

"טוב מאוד!"

הסתערת עליי ברשעות האופיינית לך.

לא חסת על שום חלק בגופי.

 

הסיטואציה הזו הרטיבה אותי עד כדי הצפה ועדיין...

 

אי אפשר לזייף מה שיש בנינו.

זוגיות מדהימה.

סשנים מטורפים לאורך השנים.

תשוקה סוערת וסקס משובח.

 

עכשיו אני יכולה לומר בוודאות שאני רגועה ומסופקת.

שקטה.

החזרנו עטרה ליושנה...

💋💕

****

היי שקטה עכשיו הכל בסדר
אפילו המחנק עומד להשתחרר
זה לא הגיהנום ובטח לא גן עדן
זה העולם שיש ואין עולם אחר


הי שקטה כאילו אין בך דופי
כאילו האוויר נותן לך הגנה
כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי
כאילו מעפר פורחת שושנה

(מילים: רחל שפירא)

לפני חודש. שני, 22 באפריל 2019, בשעה 17:25

הפוגה בסוף הסשן.

יושבים עירומים על הספה.

יושבת בישיבה מזרחית, נשענת על כריות הספה בנחת.

פשוקה מולך.

אתה אוכל בייגל גבינת עיזים, פסטו ואנטי פסטי שהכינותי מראש.

נשען שבע לאחור.

מלטף את פס השיער בין רגליי בעדינות דקות ארוכות. מעלה מטה.

לא מפשק, לא חודר, לא מרחיב.

רק מלטף.

הבעה של שלווה וריכוז נסוכה על פנייך עם חצי חיוך.

רגע של שקט בסערה שלנו.

 

מביטה בך ברצינות תהומית:

"אפשר לשאול שאלה?"

מהנהן.

"אתה נהנה ללטף חתול?!?"

מביט בי לרגע ומתגלגל מצחוק.

😂😂😂

 

מזל שאתה מת על השטויות שלי!

💋💕

לפני חודש. שני, 22 באפריל 2019, בשעה 08:29

 

* לעשות כל פעם את אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה.

* לצאת בהצהרות ולהתעצבן מעימות איתן.

* לחלוק, לספר ולהתייעץ ואז לעשות בדיוק את ההיפך בחוסר שליטה עצמית מוחלטת.

 

גם חוסר הגיון...

לפני חודש. ראשון, 21 באפריל 2019, בשעה 18:28

לא מאמינה בחברות וירטואלית - היא תחזיק מעמד עד גבול מסוים ותו לא...

 

לא מאמינה בחברות אפלטונית בין נשים לגברים - היא תחזיק מעמד עד שיצוץ האינטרס.

 

*********

כמובן שלכל כלל יש יוצא מהכלל, נדיר אך קיים - גם אצלי.