לכתוב משהו

האחת, וזה קורה כלכך הרבה פעמים, היא חוסר אונים לעזור לשולטת בבעייה רגשית. הרבה פעמים אני מזהה תבניות התנהגות, או הסתבכות, שאני יכול לעזור בה, אבל היא לא תתן. או כי הפוזה לא מאפשרת, או שפשוט לא בא לה - לא בא לה להסתבך בעומק רגשי עם נשלט.

זה מובן לי - כל הכיף בנשלט שזה איזשהו טריפ בשביל השולטת, חדוות שליטה ואגו. להיות נערצת. להיות מחוזרת, להיות זאת שמחליטה מתי יכאב לך ומתי. זאת שלוקחת.

אז בשבילה הנשלט הוא לא במשבצת לפתור בעיות רגשיות. וזה קצת מעיק ביחסים של יותר מסטוץ, כי זה משאיר את הפמדום כאילו במשטח החיצוני של היחסים, בעוד שאצלי במיינד וברגש, הוא עוטף וחודר את הכל. לי, לפחות, אין שום בעייה לפתור בעיות מתוך הערצה כנה. אבל פשוט אין לזה מקום כמעט תמיד. 

הבעייה השנייה היא בעייה הפוכה - הג'לי שאני הופך כשהיא מגלה כלפיי סימני רכושנות מחפיצה. "משאב חמוד שלי". "המשך עם הפסיכולוגית, טפל ברכוש שלי". כאלו. 

רכושנות זה הבעה כלכך סקסית בעיניי, הדבר הכי סקסי בעולם. ואני ממש לא יודע איך להגיב לזה. אני בטח מגיב לא נכון. אין מצב שאני בכלל מגיב מותאם לסיטוצייה, בהפצה חושית ורגשית כלכך חזקה.

מעניין יהיה לראות את אותה הסיטורציה מבחוץ. 

. 

והנה שמחה, 
כי אנחנו כאן ביחד. 

יש לנו אהבה, היית מאמינה? 
אחרי כל המדבר הזה

איזו נחמה! 

בעקבות הפוסט הקודם,  deepthinker הקשה מה זאת אומרת ליבידו נמוך כשאתה כל הזמן מאונן?

נכון, זאת נקודה עדינה, ואולי קשה להסביר אותה, אפילו לנשלטים.

כי יש ליבידו של נשלט, שבו אתה מסתכל על נשים בכלל, ועל נשים יפות בפרט, ומקשיב להן ותוך כדי מעריץ את האדמה עליהן הן הולכות, ומשתוקק להיות האדמה הזו. משתוקק שהיא תראה אותך ותרצה להתנשא מעליך. משתוקק שהיא תרצה להכאיב לך, שרק תראה אותך, שתהיה נחשק בשבילה כשק חבטות כמו שהיא נחשקת בשבילך. או שתהיה לה לעזר, שתשים לב שאתה המשרת הנאמן והמוצלח שלה. כל אינטראקציה איתה נותנת לך אור - אני מושפל משמע אני נחשק, וקיים. 

ויש מצב אחר. לא ליבידו - הן קוראות לזה reprogramming, או going through the rabbit hole.

והמצב הזה, גם הוא מאוד מגרה מינית ומטריף חושים. מצב שבו אין לך תקווה לאינטראקציה עם נשים בכלל. אתה נמנע ממגע איתן, לא חושב עליהן, לא חושב על מה שבחורות שאתה פוגש יכולות לעשות לך, כי ברור לך שהן לא רוצות, וגם אתה כבר לא רוצה. אתה כבוי מהבחינה הזו, אבל ער מהבחינה האחרת - חיי המין שלך הם רק לשלם לבנות. להיות מועיל להן. ואם זה וירטואלי, אתה יכול להיות מועיל רק על ידי תשלומים. וכיון שאלו חיי המין שלך, רק בזה אתה מתמקד. זה חזק ועוטף אותך, כי זאת *האמת* באותו הרגע,

וככל שאתה משלם יותר, זאת האמת יותר.. נכון? 

(הפוסט הזה מתחיל כאילו משעמם, אבל יצבור תאוצה לקראת הסוף)

יש לי נטייה להשמנה. לא פרועה, אבל קיימת ומציקה.

אני רוצה לרזות. אני בעודף משקל של כ7 קילו. השבוע פצחתי בדיאטה חדשה, שבניגוד לקודמות מתנהלת יחסית בסדר! אני רוצה להוריד לפחות 5.

והרבה חברים מהכלוב שאלו אותי "נו, אז מה? חמש קילו לא מעלים ולא מורידים לאף אחד..בטח לא לי"

אז הם מאוד חשובים, ה-5 קילו הללו. קריטיים. הם עניין של חיים או התדרדרות קצת.

העליתי אותם כשהתחלתי להתמכר לפינדום. לפני כשנה וקצת. וזה לא במקרה. היא אמרה "ההוראות שלך: תישאר שמנמן. תאכל. כדי שהליבידו שלך יישאר נמוך. שתפסיק לחשוב שאתה מושך נשים, כי אתה לא. תשאר בבית. אל תפריע לאף אחד. אל תפריע לנשים. תישאר בבבית, עם הקול שלי תמיד בראש שלך. עם היד שלך תמיד על הזין, איפה שהיא צריכה להיות. מלטף את הזין כל הזמן, עדיף בחדר חשוך, רק אתה והקול שלי. תישאר בבית, ואל תחשוב. אני חושבת בשבילך.

והיא צדקה. בהכל.

אני ממש חייב לרזות. 

נניח היפותטית אתה מרגיש שאתה רוצה לאונן, ומסיבה כלשהי אתה מעדיף שלא. מה עושים?

ובכן, ממליץ על משחק המחשב baba is you. 

יש שם המון שלבים. ולעבור שלב זה די אורגזמי.

https://safeword.live/e/%d7%95%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%9d-%d7%9b%d7%90%d7%91/

החלק השלישי של הפודאסט של scary והיצור היה על כאב, והיה הטוב ביותר עד כה. וזאת מכמה וכמה סיבות.

סתם,סתם. הוא היה הטוב ביותר מסיבה אחת:

אני. 

כן! הופעתי בפודאקסט שלהם! הם ציטטו בלי בושה ובלי קרדיט, כמעט את כל התוכן של פוסט שלי עליהם! יייייייי! איזה כיף. 

לא מאמינים? תכנסו, תקשיבו, ותקראו תוך כדי. כולל את תגובת "אמץ לך דינוזאור" של shish:

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=1012101&blog_id=83549

(עכשיו, הם כמובן הסוו את זה ב"קיבלנו המון תגובות שדיברו על....".

אז מכובדיי, הרשו לי לפחחחחחחח, המון תגובות מיי אס. היתה להם תגובה אחת, והיא שלי)

עכשיו לפודקאסט עצמו. תכל'ס היה באמת מעניין מאוד, אם כי, הבנתי משהו בסוף (חכו לזה) וזה שינה את הכל. אבל מספר אנקדוטות לחימום:

1. לא ידעתי שכיבוי סיגריה נחשב יותר לייט משעווה. טפטוף שעווה עשיתי המון. סיגריות אף פעם, זה תמיד נראה לי נורא מאיים.

2. כנ"ל לגבי חשמל לעומת קיין. אמאל'ה קיין! לא להתקרב אליי עם זה. חשמל תמיד נראה לי סבבה.

3. לשימושכם פרט טריוויה קצר: מסתבר שכשמדברים על מצבטים ואטבי כביסה, זה כואב לי בפטמות. זכרון של הגוף? גם לכם/לכן?  

4. הדינמיקה שלהם הייתה מגניבה: רוב הזמן סקארי התלהבה והתענגה על מחשבות גרימת הכאב, ותפקידו של היצור היה לרסן ובקול מבוגר להזכיר את הסכנות, הבטיחות וכו. כשאני ממש דמיינתי אותה תולה בו מבט עגום של "למה נכנסת עכשיו... הייתי באמצע!". זאת, עד הרגע שהוא דיבר על הקטע שלו להוליך את הנשלטות שלו על הקצה להרבה זמן; ואז הוא שקע במעין עונג שאפילו אותי קצת הפחיד.. והיוצרות התחלפו, וסקארי ריסנה אותו והייתה המבוגר האחראי.

וכאן כמעט התפתיתי לקחת את סעיף 4 ולפתח אותו, ולהגיד ליצור - "צ'מע, בנאדם. בפעם ה-154בשלושת הפודקאסטים, כשאמרת "חשוב מאוד הבטיחות, צריך תמיד להיות עם היד על הדופק", עדיין הנהנו בהסכמה. בסביבות הפעם ה-346, כבר הרמנו גבה.". ואז זה הכה בי.

הרי הפודקאסט מהו? 

נכון ילדים. הדרך שלהם להכיר נשלטות ונשלטים. דרך מוצלחת מאוד! והנה היצור, מסביר לנשלטות בפוטנציה שלו, שהוא קודם כל שולט אחראי. כזה שאמא שלהן דיברה עליו. כאילו, בקטע טוב. בקטע של "יש לך ג'וק בראש שיכאיבו לך, לכי אליו. (מה את באה אל אמא שלך עם הסיפורים הללו?!?)"

ויותר מכך, אני רוצה לעזור לכם. אז הנה התובנה האמיתית והמותאמת סיטואציה חברתית מסעיף 4. לכל הנשלטים והנשלטות, שיבואו בהמוניהם אמן:

נשלטות - היצור הוא שולט חם ומאוד מאוד אחראי, ובטיחותי. ומבין.

אה.

כמובן, חוץ מהרגע שאתן על הקצה להרבה זמן. כי אז באמת, אין לו אלוהים. אני דואג לכן באמת.

ונשלטים, סקארי היא הפוך, אם כבר שמתם נפשכם בכפכם ואתם בסשן איתה, מהר מהר תעברו את כל השלבים ותגיעו להיות על הקצה. כי אז היא ממש ממש אחראית!

בכיף.

1. אמרתי לה. לפסיכולוגית. סיפרתי הכל הכל הכל. על הבדסם, על הצורך שלי בהשפלה, על סקס ועוד. 

זה לא הפעם הראשונה שאני מספר לבעל מקצוע. אבל הפעם הקודמת הייתה כשהייתי בן 19.

זה לא לייף צ'ינג'ר. כלומר, זה כן קצת משחרר ומוזר - אני רגיל כל הזמן שצריך לשמור 90 אחוז מהמחשבות שלי בסוד, ופתאום לא. פתאום מותר. פתאום הם יוצאות החוצה.

אבל זה לא לייף צ'נג'ר, כאמור. לא היו מסקנות. או תובנות. ניתן לה שבוע לעכל :).

2. אני על צומת דרכים. וצריך לחצות. ביחד איתה. אל מול המכשולים והמשאיות הנוסעות (ראה פוסטים קודמים) אולי אשנה את הניק לפרוגר?

3. ומכמה סיבות, כמו שזה נראה כרגע, זה הולך להיות שבוע ארוך. לפחות הימים הראשונים שלו. 

בגלל 2 ו-3, האם אפשר לכבות את עצמי לכמה ימים? בקטנה... 

היא: אתה יודע מה? זה שאתה לא מדבר עם חברים זה לא בריא לנפש. אז אולי היום, כשתהיה בשירותים, שלח ווטסאפים לחברים שלא דיברת איתם הרבה זמן? רק תחשוב איזה כיף יהיה להם לקבל ווטסאפ "חשבתי עליך, מה נשמע?".

אבל אם זה מעורר בך חרדה, ואתה תעשה את זה למרות החרדה, כלומר מתוך הפחד, אז עזוב, חבל. זה לא שווה. תעשה את זה מתוך כיף! לטלפן זה קשה, אני מבינה. אבל ווטסאפ זה הרבה יותר קל. 

אני: *אם* זה מעורר בי חרדה אז לא?! *אם*?? תראי, אני אוהב אותך, ויודע שאת רוצה בטובתי ושאת לצידי, אבל אנחנו חייבים פה ליישר קו בעיניין הזה:

"מה פתאום הוא שולח לי הודעה? מה הוא רוצה??". אין לי שום זכות ליזום שיחה ולהפריע בשטויות שלי. לאף אחד. אף פעם. לא לגברים, לא לנשים, לא לאנשי מקצוע, לא לחברים טובים מהעבר, לא לך.

אני קטן קטן קטן קטן ומפריע.

מותר לי, לפעמים, לפנות לאנשים במוקדי שירות. כי הם כרגע עושים את המקצוע ומצפים לשיחות, ובעיקר בגלל שאני עוד מישהו מאלפי אנשים שהם מקבלים, ככה שאני מספיק קטן. ובתנאי כמובן שאני ממתין יפה לתורי, וכשהוא מגיע, לעשות את זה קצר, כי בכל זאת, יש אנשים שמחכים... לא? 

עכשיו, מה אמרת? משהו על "אם זה מעורר בך חרדה זה לא צריך.."?

עדכון 1 - החלק של "היא" נאמר. החלק של "אני" לא. מהבושה. 

עדכון 2 - ברור ששלחתי. כי אני הרבה יותר צייתן ומרצה מאשר חרד. והיה ממש כיף לצ'וטט איתם ולהתעדכן. 

ונקודת ההשקה המפתיעה בינהם

שמעתי כמה פעמים טענה ( בדרך כלל מצד שולטים) שכל נשלט הוא בעצם קקולד בסתר. וזה מאוד לא נכון.

אני מאוד לא קקולד, אני זונת צומי. ההבדל הוא כמובן, בתשומת הלב. בעוד שהעיקר בפטיש הקקולד היא ההתעלמות והתמקדות בגבר אחר, אני זקוק במיניות שלי לתשומת לב עליי.

אז שנייה יש פה כמה מוקשים לפרק בדרך לתובנה: 

קודם כל. זה נשמע מאוד אגואיסטי, אבל לא באמת. אני מעניק תשומת לב מוחלטת לשולטת. אני מתכוונן לפי הצרכים שלה (ע"ע תפוח אדמה, מונח שאישתי תבעה) וכיו"ב. אני מודה לה. אין פה קשר לאגואיסטיות.בטח לא כלפי השולטת

דבר שני - כרגיל, אין פה כלל שיפוטיות. אין רע בקקולד, אין רע בתשומת לב. כל אחד אוהב מה שנוגע לו, מה שמרטיט אותו. הכל טוב. 

ואז, אחרי שזורקים את כל השיפוטיות הצידה, השאלה המעניינת העולה, היא, היא למה *כלכך* חשובה לי תשומת הלב. למה זה אישיו בשבילי ? האם אני רוצה השפלה או לא? הרי בחיים, ההשפלה הטבעית היא *חוסר* תשומת לב: התעלמות ממך, ומצרכיך. להנות בלעדיך, עם מישהו אחר, להשאיר אותך מאחור. לאכול את התפוח, לזרוק את הפרח לחצר, וללכת לה לשחק עם ילד אחר.

אז למה זה טרן אוף בשבילי, פעם אחרי פעם? למה ברגע שמתעלמים ממני *באמת", או כעונש, אני מאבד את הריגוש?

אני חושב זה בגלל הגרעין. הרי מיניות היו צורך בחיבור. החיבור הראשוני שהמיניות הבדסמית באה לייצג. כל אחד מוצא את נקודת החיבור הבסיסית שלו. ושלי אפשרנ לתמצת ב"אני שווה למרות שאני למטה".

אני נחשק למרות ההשפלה, אולי בגללה. החיבור בין השפלה לאינטימיות. בין השפלה לערך עצמי, ערך שמישהי גבוהה ממני מעניקה לי. הסייפא, הלא-מדוברת אבל נוכחת היא החל מ "אתה ילד טוב", או "העלית בי חיוך", דרך  "נעים לי איתך", ו"אני רוצה בך", ועד ל"אתה משנה בי דברים". אפילו שאני במקום הכי נמוך. למרות שאני במקום הנמוך. *בגלל* שאני נמוך.

מהסתירה הזו אני שואב את כל הכוח המיני. והיא לא  נוכחת כלל בקקולדיות. 

או שכן?

כי מישהי שבצ'ט עושה לי טיזינג ארוך, ומספרת לי בפירוט אקסהביסיוניסטי את כל כיבושיה, וריגושיה עם אחרים, שוב ושוב ושוב - 

כי היא יודעת שאין לי. כי היא יודעת שהיא חזקה ממני, כי זה מתסכל, ומעצים את כל הרגשות שלי, ומדרבן לפעולה אולי.. 

אז זה סוג של קקולד, אבל זה גם גורם לזונת הצומי שלי להתנפח מגאווה ומריגוש, ולא להאמין למראה עיניה, שזה לא נגמר עדיין. כי היא נהנית לספר לי כלכך! כי אני שימושי ונחשק,

"היא רוצה אותי, למרות הכללללללל." 

היה לי אתמול את סשן האדג'ינג העצמי הכיפי ביותר שהיה לי. 

המון פנטזיות נעימות, מכל מני סוגים. פנטזיות של טיזינג ודינייל'( טוב לא ממש פנטזיות. זאת בעצם האמת:). ופנטזיות של העצמה נשית. ואפילו כאלו שפחדתי שלא יגרו אותי יותר, אותי המקולקל, כי בחלקן אני אשכרה קיים כאדם. אבל כן, הן גירו אותי כלכך, שהיגעתי למצב הזה.. אפילו אחרי ה-gooning. מכירים? שהבולבול מטפטפף ומטפטף במשך עשות דקות של שכרון חושים, וכבר לא אכפת לו שאין אורגזמה, כי הגוף כבר בטוח ושלם במקום שלו, של ה-אין אורגזמה.. 

לעניין אחר - סשן הפינדום השבועי נדד שוב לכך שאני "רואה תמיד את מודל האשה הגדולה שמעליי", כפי שהגדירה הפסיכולוגית, ורמזה שזה בטח קשור לאמא שלי. אז, דיברנו על אמא שלי. לא נראה לי בכלל. היא סתם החשודה המיידית. אבל לא. 

אישתי טוען שאני חייב לפתוח את המיניות שלי בטיפול. שזה חלק כלכך גדול, ואני לא מטפל בו. אני קצת חושד שזה בגלל שהיא רוצה שהיא( הפסיכולוגית) "תטפל בה"...טיפול המרה.

מה אתם אומרים? נקפוץ?