רקוויאם לחלום

אי שם במיטה רכה היא מחכה לך,  לוחם.

כשתחזור מהקרב אפוף עשן וחושך.

כשתתעייף מהמלחמה שלעולם איננה נגמרת,  מהתותחים הרועמים,  מאבק השריפה והדם.  

כשלא תוכל יותר לשמוע את צעקות הפצועים.  אלה שמול עיניך ואלה שבראשך.

תבוא אליה.

היא.  שהייתה בגיהנום וחזרה את כל הדרך. 

ילדה ואם. קשוחה ומלטפת. 

רכה ועוטפת היא תשמיע באוזניך מנגינה אחרת.  מנגינה של רוך ושקט.

היא תיתן לך את עצמה.  

לפרוק עליה את הלמות הפגזים שבמוחך.  את זעקות הקרב והניתוק הרגשי.  את הצלקות שלעולם לא יגלידו.

תוכל להיות אתה.

תשחרר את החיה שמחכה מאחורי סורגי הכלוב וזועקת לדם.

ואז... היא תניח את ראשך על ליבה.

תנענע אותך כמו אם בין ידיה.

עד שנשימותיך יחזרו לסדרן.

ליבך יירגע.

ותירדם.