רקוויאם לחלום

"Xxx מאוד התרשמנו מהחברה שלכם. אנחנו מאמינים שההשקעה בכם תניב רווחים וזה, למעשה, מה שהמשקיעים בקרן הון סיכון שלנו מחפשים.

החלטנו להשקיע בכם בסיבוב הנוכחי סכום של xxxx. שנשתה לשיתוף הפעולה החדש?"

לימיני מנהל הטכנולוגיות אוחז במשענות הכיסא. פניו חתומים אבל מכווצים. שפתיו הדוקות. הוא שותק. מעכל... לשמאלי המנהל העסקי פעור פה. כריש אמיתי שכרגע קצת לא מאמין שהטרף הניח את עצמו לרגליו.

רק המנכ"ל רגוע ומחוייך. הוא היחיד שחזה את זה מראש.  

" אז מה, שנרים כוס"? אני אומרת והקול שלי נשמע קצת סדוק מהתרגשות.  מנהל קרן ההון סיכון מוזג וויסקי מבקבוק מאובק.

קאט.

אני ברכב שמתנדנד ברוח החזקה, מנווטת בין שלוליות ורכבים מהבהבים. טיפות מכות בזגוגיות ואיילון מרצד בגשם שלא פוסק מלרדת.

על הכביש השתקפות של אותיות הכסף של קרן ההון סיכון. 

אני מרימה עיניים לרגע לבניין המרשים.

עוד מעט.

עוד קצת.

בזמן הנכון. ביום הנכון. ברגע הנכון.. נבוא בשערייך. שלושה לוחמים ולוחמת אחת, באקדחים שלופים ואש בוערת בעיניים.

את תיכנעי. כמו אלו לפנייך ואלו שיבואו אחרייך. והמסע יתחיל.

נכבוש אותך. 

אחרייך את מנהטן. 

ואז, כן, ניקח את ברלין:)