צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 10 שנים. יום ראשון, 3 ביולי 2016 בשעה 16:54

זוכר את הפעם הראשונה שבאתי אליך?

אני זוכרת את התחושה כאלו זה היה אתמול. כבר הכרנו שלושה חודשים אך בעיקר בהתכתבויות... הסבלנות הזו שמאפיינת אותך... השקט שלפני הסערה... 

כן, השקט הזה... זה השקט שלפני המפץ. וידעתי שהוא מגיע ושאין דבר שאני יכולה לעשות... רק לחכות ולהסתכל עליו מגיע.

החוסר שליטה שיגע אותי אז באתי ב״כוחות מתוגברים״ ולא ציפית שבכלל יהיה לנו זמן איכות...

פיניתי זמן, אבל מבלי לתת לך הכנה, לא כי רציתי להפתיע. פשוט כי זה כל מה שרציתי... להיות איתך. אבל פחדתי כלכך... וכל דבר שעשיתי קיבל בדיוק את התגובה ההפוכה מזו שציפיתי לה... מזו שמאפיינת כל גבר אחר שהכרתי בחיי.

ככל שהמשכתי להתנענע הרגשתי את החבל הארוך מתפתל סביבי. 

ואז ידעתי כמו שאתה כבר ידעת הרבה קודם שאני לכודה.

 

אני זוכרת שחזרת לתל אביב להלוויה של חברה שלך... ואני רק הבנתי עד כמה אני עדיין לא חלק מהחיים שלך. 

 

דיברנו בטלפון ונתת לי דימוי שעד היום אני משתמשת בו...

על התמונות ענק שמציירים על קנבס של כמה מטרים... יש יותר מדמות אחת בתמונה אמרת לי... ולא תמיד הדמות הכי גדולה היא הכי מעניינת או הכי יפה...

יש דמויות ברקע והם חלק לא פחות חשוב מהסיפור... לפעמים יש דמות ברקע שבעצם כל הסיפור סובב אותה ואין כמעט איש אשר יודע...

 

הכל עניין של פרספקטיבה הסברת לי ועל איפה את בוחרת להסתכל.

לפני 10 שנים. יום ראשון, 26 ביוני 2016 בשעה 8:05

אחד המשפטים הראשונים שהמלך אמר לי עוד לפני שהציע דבר היה שבתור מנכ״ל הוא תמיד נותן חבל ארוך. שיטת הניהול שלו היא כזאת. הפרטים לא מעניינים אותו.

אני זוכרת שאמר... חבל מספיק ארוך כדי שהם יוכלו לתלות את עצמם.

 

עכשיו אני מבינה משמעות נוספת לחבל הארוך...

הוא כלכך ארוך שלפעמים את שוכחת שאת קשורה ורק שאת מנסה להתרחק... את נחנקת, נחלשת וחוזרת בזחילה.

 

ילדה טיפשה.

לפני 10 שנים. יום רביעי, 22 ביוני 2016 בשעה 21:15

הפוסט הזה נכתב לכל אותם הגברים שלא יכלו לתת לי את שמגיע לי.

 

לא פעם שמעתי את המשפט: ״את יותר מדי״ אפילו שמעתי אותו באנגלית ״You are too much".

היום ממרומי גיל השלושים אני יכולה להגיד בוודאות הבעיה היא לא בי. הבעיה היא בכם.

ברוב חוצפתכם ביקשתם שאתן הכל ואז התפלאתם שאני רוצה את המעט שמגיע לי. 

אני דורשת בדרכי הילדותית... אתם נבהלים ובורחים.

ואז אתם חוזרים. כולכם! תמיד חוזרים. למה? כי יש לי משהו שלאחרות אין. אין לי מושג מה זה אבל שמעתי את זה לא מעט פעמים. יש לי אבקת קסמים שגורמת לכם לחזור. You can't get enough of me.

פעם חשבתי שזה כי אני זיון טוב. אבל יש הרבה בחורות שיודעות להזדיין ואפילו כמה שמשפריצות כמוני.

ואז חשבתי שאולי זה כי אני לוליטה כזאת. אבל יש מספיק בחורות שנראות טוב ואפילו כאלו שנראות טוב ממני.

ידיד טוב פעם אמר לי שזה השילוב של היופי והאופי... You have it all...

ועדיין יש לי הכל ואין לי כלום!

כי מי שאני רוצה לא רוצה אותי כמו שאני רוצה שהוא ירצה.

אז נכון כולכם הייתם מספיק חכמים כדי לדעת שמי שיתן לי את מלוא תשומת הלב ישעמם אותי להחריד ולא ימצא אותי בבוקר במיטה.

אבל יש דבר כזה שנקרא איזון.

ונכון אני אוהבת גברים חזקים שמשדרים חופש והרבה בטחון אבל אם כבר התאהבתי אני לא אקום ואלך בגלל שהפכתי להיות מרכז חייך.

וכן! אני רוצה להיות מרכז חייך! 

זה לא עושה אותי פחות נשלטת או פחות ראויה. אני אתן הכל ואני יודעת לתת יותר מרובן. יש לי כלכך הרבה מה לתת.

אני הילדה שתזיין אותה ותהיה גם הזונה שלך.

אני הילדה שתראה לחברים אבל שאני אתלבש אני אדע להשתלב בכל חוגיך.

אני הילדה שאתה תביא לאימא והיא תרצה לאמץ אותה כי אני באה בדיוק מהבית שהיא קיוותה שיהיה לך.

ואני גם הילדה שתכין לילדים שלך מאפינס בשבת בבוקר ותספר להם סיפור לפני שילכו לישון.

או כמו שהילד שלי אומר. לי- מאמא גם את ילדה, נכון? :)

 יש בי הכל...

ואין לי כלום כי במקום להשקיע במשהו טוב אתם מעדיפים מישהי שלא דורשת יותר מדי.

 

I've got news for you:

בשביל דברים טובים צריך לעבוד קשה.

 

 

אני לא fast food וגם לא חומוס בתחנת דלק.

אני גורמה.

ולעולם לא אשתנה!

שיהיה לילה טוב :)

לפני 10 שנים. יום ראשון, 19 ביוני 2016 בשעה 20:51

האם שירים נגמרים בבית או בפזמון?

 

ושוב...
כבויה, נבולה וכואבת.
צמאה ומורעבת.
איננה נחשקת
נדמה שבכל מילה- מתרחקת.

 

ילדה שיושבת לבד בחדרה.
כלכך בודדה, לא אומרת מילה
כבר לא מספרת על מה שעוברת
מופנמת
פוחדת
עדיין אוהבת.

 

החיים שבחוץ מאירים לה פנים
בפתח דלתה- חיים חדשים.
אך היא איננה שם,
היא מתאבלת.
על מלך שהיה וסגר את הדלת.

 

מחשבותיה רצות לילדה שהייתה-
שובבה ויפה,
מסורה וכנועה.
עבד שלו
וגם נסיכה.
היא נתנה מעצמה כל מה שיכלה.

 

הפירורים שבכיסיה לאט לאט נגמרים
חלקם הושארו לאורך השבילים.
אך נדמה שגם אם תמצא אותם
אין דרך חזרה.
היא נחלשת ומיואשת
האש כבר כבתה.

 

ילדה שהייתה שלו
ואין מי שיילחם עבורה.

לפני 10 שנים. יום שבת, 11 ביוני 2016 בשעה 19:45

המלך לא תמיד יכול לפנות זמן בשבילי. לעיתים קורה שעוברים כמה ימים מבלי שניהלנו דיאלוג כלשהו למעט הלילה טוב והבוקר טוב שאני מקפידה לשלוח והוא לרוב מחזיר.
המסירות שלי מתקיימת ללא תלות לפניותו של המלך. כמו השועל בנסיך הקטן, כך גם אני מחכה למלך, תמיד אחכה לו, אני אוהבת לחכות לו גם שההמתנה כואבת או יותר נכון להגיד שהמחסור ביחס הוא הדבר שכואב יותר מכל.
הדבר הכי מפחיד שקורה ברגעים האלה שאני מחכה הוא שלעיתים אני הולכת לאיבוד. כמו ילדה קטנה שמטיילת עם אביה ביער והוא אומר לה לחכות במקום מסוים עד שהוא יחזור אך היא מחליטה להסתובב, לקטוף פרחים ולהכין לו זר או לדבר עם החיות. כך גם אני לפעמים מאבדת כיוון בטיפשותי. הכוונה שלי יכולה להיות טובה- להכין מנחה למלך וכדומה... אבל לפעמים אני חוטא לעיקר.
שזה קורה, המלך מאיר את תשומת ליבי לשגיאה ואני מרגישה כאלו אני נשרפת בחיים. אני שונאת לשגות. במיוחד ברגעים האלה. ואז אני נזכרת שהיה עדיף שאשב בשקט ואחכה. בלי יצירתיות ובלי טעויות.
יש דבר אחד שמותר לי לעשות ברגעי ההמתנה שלי וזה לטפח ילדה. ללמד מישהי אחרת, לתת לה הזדמנות לחוות את הקסם הזה. אבל זה קשה למצוא מישהי ראויה. מישהי שרוצה ללמוד ולא חושבת שהיא כבר יודעת הכל וראתה הכל. האמת היא שאני גם הייתי במקום הזה. אבל היה לי רצון ללמוד. לקחתי צעדים קטנים וגם שנכשלתי התעקשתי להמשיך. משום כך המלך אומר שתפקידי להיכשל.
יש כלכך הרבה בחורות שטוענות שהן רוצות מלך אבל לרוב מדובר במלל בלבד. כבר במשימה הראשונה הן נסוגות. אין למעלה בלי למטה. אי אפשר למצוא מלך מבלי להתקלף, מבלי לבצע, והדרך כולה מתחילה באמון. זה הבסיס. הידיעה שלא משנה מה זה נשאר ביניכם.
אני לא מחפשת מישהי לסשן חד פעמי. זה לא חסר. אני מחפשת מישהי ללכת איתה דרך - לחוות איתה את מה שאני חוויתי ועוד הרבה יותר.

חג שמח.

לפני 10 שנים. יום שישי, 10 ביוני 2016 בשעה 21:22

גם שאתה רחוק אני מרגישה אותך קרוב :)

השירים שאתה שולח לי מחממים את ליבי.

וזה שכתבת לי עוצר את נשמתי.

 

אוהבת שאתה כותב... סאני היא פאר יצירתי.

הרגעים הקטנים האלה שבהם את מבהיר לי שאתה גאה.

לפני 10 שנים. יום שישי, 10 ביוני 2016 בשעה 5:42

The truth is I betrayed my word
And failed to do what I solemnly said
And it's not that I wanted to defy my own self
Or say that i will and then put it on the shelf
I've been thinking of you every moment of the day
Not knowing what it means when you permit but don't SAY
Months have past and almost two years
The fear of boring you is ringing in my ears
And if nothing else
I just need to say
I've been dreaming of you all hours of the day.
So please forgive me I've not done what I said 
I wish I knew how to read what is in your head
So many stories, and things I've been told
But when it comes down to it
I've got nothing to show
I've seen a bundle of movies
And even held the thorn
But the scare of being pricked
Still scares me to the bones.
I was sitting their naked 
My legs spread fully open to my sides
Sitting and dripping 
Nothing to hide
But when I tore of the paper
I felt shaky as hell
And couldn't proceed 
Afraid of the well
I know how it feels
Just before you fall
I want to stay high
So I wrote you a poem
I hope it reveals that you are my home.

לפני 10 שנים. יום רביעי, 8 ביוני 2016 בשעה 17:19

עברה עלי תקופה מחורבנת. תמיד הייתי זאת שעזרה לאחרים... שהייתה שם בשביל כל החברות... ובעת האחרונה שכל החרא הזה מציף אותי הן לא ממש שם... רק 2. היתר כל אחת בפינתה... 

ובימים האחרונים אני מרגישה שהדברים מתחילים להסתדר... מתחילה בנייה מחודשת... ובמקום שאני ישמע בקולן שמחה אני שומעת אותן מתבאסות...

הן אומרות איזה יופי ובקולן אני שומעת קנאה... שהתקופה הנוראית הזאת מתחילה להיגמר ואני פותחת דף חדש! חיים חדשים.

מה הן חשבו- שהרסתי את המגדל שבניתי ולא תכננתי לבנות מגדל טוב יותר, גבוה יותר, יציב יותר?

 

 

צרות עין זאת מחלה!

לפני 10 שנים. יום שבת, 4 ביוני 2016 בשעה 20:12

מלך שלי, בורא ויוצר שלי, אהוב ליבי, מזל טוב ויום הולדת שמח!
אתה כבר יודע משמעותם של מילים עבורי. אחד הדברים שאני אוהבת בך היא שנותר לי לנתח כלכך מעט מילים. אתה תמיד מדייק בדבריך. יורה- קצר וקולע. ותמיד כל המשמעויות נמצאות שם בין המילים הספורות. זה כמו לנתח את דבריו של פילוסופ דגול- הפרשנות תמיד תהיה ארוכה מהציטוט. :)
אמרת שאני לא יכולה להיות מאוהבת בך אלא רק בזכות שלי לשרת אותך. ואני חושבת שאני מבינה. לרוב האהבה שלנו לאחר ממלא אותנו בציפיות כלפי אותו אדם. האהבה שלנו מכבידה, ויש בה מעין אימרה- ״אני אוהב אותך- ועל כן רשאי אני מעתה לדרוש ממך דברים״. האהבה שלי אליך היא באמת לא כזו- אני רוצה לומר: ״אני אוהבת אותך- משמע: תן לי הזדמנות לעשות עבורך דברים.״
לכן האימרה אוהבת או מאוהבת בך השגורה בפינו אינה מתאימה כאן.
לומר- ״אני אוהבת לשרת אותך ואתה מרכז היקום שלי״, מתאים.

אז מה אאחל לאדם שבשבילי הוא הכל?

אני מאחלת לך שלמות- חיים אמיתיים, שתמיד תהיה כנה עם עצמך ותבחר בדרך שגורמת לך לטוב, שחייך יהיו תמיד מלאים ביצירה- שתמשיך כל יום להתפתח וללמוד דברים חדשים, שכל יום תחייך ובתקווה שרוב היום- ושהחיוך יבוא מבפנים, שתהיה בריא- ושכל מי שאתה אוהב יהיה בריא. ושתמשיך בדרכך הייחודית לחיות באושר ומוקף באהבה (נתינה וקבלה).

אני גאה להיות חלק מחייך.

בהערצה
שלך-
סאני

לפני 10 שנים. יום שבת, 4 ביוני 2016 בשעה 17:32